לאיזו עדות תהיה שותף?

"עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד" (דברים יז, ו).

משפטי התורה זהירים מאד באימות מידע ובקביעת עובדות. אכן, כדי לחייב אדם נדרשות הוכחות חותכות. ולפיכך 'עד אחד אינו נאמן' – שמא אינו דובר אמת, ואף אם לא בזדון, שמא לא מדייק או שמא מדמה הוא. לכן רק בשני עדים מתאמת הדבר ואפשר לחתוך את הדין על פיהם. לא כן במשפט העמים, שם מאמינים, למשל, ל'עד מדינה' - שהינו גם עד אחד וגם נוגע בעדות, שהרי מרוויח מהפללת חברו.

חז"ל מלמדים אותנו כי עם ישראל אינם נידונים בדין של מעלה אלא כדיני התורה. על כן, כאשר עולה השטן להזכיר עוונותיהם ולקטרג עליהם, אומרים לו: הלא עד אחד אתה ואין דבריך נשמעים. מיד מסתתמות טענותיו והנהגת 'ארך אפיים' פועלת לעכב את הייסורים ולתת זמן לחוטא שיעשה תשובה. אך יש מקרים בהם טענות השטן מתקבלות: אם מגיע אדם ומספר בגנותו ומעשיו השליליים של חברו, הרי המקטרג העליון כבר אינו עד אחד על המעשה הרע, אלא יש כאן שני עדים – השטן והמספר לשון הרע. או אז נקבע חלילה המעשה במרום ומתקבל הקטרוג של המספר, אשר בגינו מתחייב חברו בדין.

נבין אם כן מעתה מה שאמרו חז"ל כי "שקול עוון לשון הרע כנגד שלוש עבירות חמורות שבתורה, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". לפי שהוא מקבע את המעשים האלה בדין העליון.

וזוהי אחת הסיבות העיקריות לחומרת עונשו של המספר לשון הרע. הרי עד שלא בא, לא היה שום רושם לאותו המעשה, ועתה נשמעת העדות הרעה ונקבעת. ועוד, שאותו המספר לשון הרע משתף עצמו עם השטן בהתייצבו יחד עמו על דוכן העדים.

אך מרובה מידה טובה ממידת פורענות. וכמו בצד השלילי כך גם בצד החיובי, אומרים חז"ל: "גדול העונה אמן יותר מן המברך" (ברכות נג ע"ב), מדוע הדבר כך? הרי המברך הוא יזם ובירך בעצמו את כל הברכה, הוא אמר את תוכן הדברים ואילו העונה אמן רק הצטרף אליו במילת הסכמה!

הדברים מבוארים על פי היסוד האמור: המברך הינו עד אחד בלבד, על כן אין לברכתו את אותו התוקף שיש לה כאשר יש עמו עד נוסף. אולם חברו העונה אמן משמש כעד שני, ובענייתו גורם לברכה לקבל תוקף איתן של שני עדים המברכים. לכן גדול שכרו של העונה 'אמן' אפילו יותר מן המברך עצמו.

נוכחנו לדעת, אם כן, כי לא רק במערכת המשפט שלנו, כאן עלי אדמות, ישנה משמעות לשני עדים דווקא, אלא אף בעניינים רוחניים, לטוב ולמוטב, נקבעים הדברים על פי משפטי התורה. והרי זו דוגמא לעומק חשבונות שמים הרבה מעל הבנתנו הפשוטה. ויהי רצון שנזכה להגיע לשלימות הרוחנית הראויה, מתוך ענוות אמת בפני גדולת ה' ועומק דרכי הנהגתו בעולם. שבת שלום.