חכמתו של "הצמח צדק"

אישה אחת שהתאלמנה מבעלה, הייתה חשוכת ילדים. אחיו של הבעל, שהיה צריך לייבם אותה, היה אדם שוטה וחסר דעת.

היא הלכה איתו לכמה וכמה גאונים, כדי שיתירו לה לקבל ממנו חליצה על אף היותו שוטה, אך הרבנים, שהבעיה הובאה לפניהם דנו בבעיה, נשאו ונתנו זה עם זה, שלחו מכתבים של שאלות ותשובות איש לרעהו, אולם "חליצה" לא עשו לה.

נסעה האישה ממקום למקום, כדי לנסות ולמצוא רבנים שיעזרו לה בבעייתה ותוך כדי כך הוציאה כסף רב עבור הנסיעה ועבור האנשים ששמרו ודאגו לשוטה. היא הייתה צריכה גם לשלם עבור הנזקים שגרם השוטה, כשהיה שובר עגלותיהם ודוכניהם של אנשים שונים.

באחד הימים הגיעה אל הגאון רבי אליעזר משה מפינסק. הוא עיין בכל השאלות והתשובות של הגאונים הקודמים, הוסיף אף הוא את דעתו וכתב את שנראה לו, אבל לא התיר לה לקבל "חליצה".

אולם כשראה את צערה הרב, ריחם על אישה צעירה זו ואמר לה: "שמעי לעצתי, קומי וסעי לליובאוויטש, אל ה"צמח צדק". ראשית, הרי הוא גאון גדול ונוסף לזה הוא גם צדיק, אני חושב ששם תוושעי".

כך עשתה האישה. היא נסעה אל ה"צמח צדק".

* * *

כשסיפרו לרבי על דבר בואה, אמר למשרת, שיכניס מהר לחדרו את כל הממתינים להיכנס אצלו ליחידות, כדי שיוכל כל איש לחזור לביתו ולעיסוקיו. לאחר שיצאו כל האנשים, הכניס ליחידות את האישה עם השוטה, שצריך לייבם אותה.

הרבי דיבר עם האישה מספר מילים ומיד אחר כך פנה אל היבם השוטה ושאל אותו: "מה שמך?".

ענה לו: "מה אכפת לך?"

שאלו הרבי שוב: "אמור, מה שמך?"

אמר לו השוטה: "אמור לי מה שמך ואז אומר לך את שמי".

ענה לו הרבי: "שמי הוא מנחם מנדל".

אמר לו היבם: "ולי קוראים משה".

אמר לו הרבה: "הקשב, משה, רצוני לבקשך דבר מה. היודע אתה איפה השוק?"

"כן", ענה לו.

"ובכן, הא לך עשרה קופיקות (מין מטבע שהיה בימים ההם) וקנה לי בהם מיני מאפה, ובשתי קופיקות קנה לי פירות ושתי קופיקות תביא לי עודף. משה, התוכל לעשות זאת?".

ענהו היבם: "ומה סבור אתה, שאני גנב? אל תפחד, אני אביא את העודף".

מיד לקח את הכסף, קפץ ויצא דרך החלון. הוא רץ לשוק ובא לחנות וצעק למוכר: "מהר, מהר, תן לי מיני מאפה, ובשתי קופיקות מיני פירות, וגם עודף".

המוכר נתן לו את מבוקשו. הוא לקח את הדברים והעודף ורץ מיד חזרה אל "הצמח צדק". כשנכנס, הוא אמר מיד: "קח, הבאתי לך את מיני המאפה והפירות וקח לך את שתי הקופיקות של העודף. אתה רואה שאינני גנב?!", סיים בתרועת ניצחון.מיד לאחר שקיבל הרבי את העודף מידיו, ציווה שיקבעו תור ליום בשבוע הבא, כדי לערוך את החליצה.

שמחה האישה שמחה גדולה וחיכתה בקוצר רוח ליום המיוחל.

לאחר החליצה חילקה הרבה כסף לצדקה. לאחר מכן ניגשה אל ה"צמח צדק" ואמרה לו: "הגאון מפינסק ביקש שהרבי יכתוב לו את חוות דעתו בנוגע למקרה שלי, ובדרכי חזרה אמסור לו את התשובה".

היא חשבה כי הרבי יגיד לה לחכות מספר ימים עד אשר יכין לה את התשובה, כמו שהיה אצל כל הגאונים שהייתה אצלם. אולם כאן אמר לה מיד ה"צמח צדק": "תיכף אכתוב לך את התשובה".

הוא לקח פיסת נייר קטנה וכתב: "איתא בירושלמי... שוטה היודע לפרוט איננו בכלל שוטה". זאת כל התשובה שכתב.

כשבאה לגאון רבי אליעזר משה מפינסק, והראתה לו את הפתק של ה"צמח צדק", תפס את ראשו בשתי ידיו ואמר לאנשיו, שהיו שם:

"יודעים אתם כמה פעמים למדתי אני את "הירושלמי?", אבל כשלומדים תורה לשמה יש אור בעיניים".