הצביעות של צבע המאכל

ימי הקיץ מאופיינים בחגיגה של מוצרים קיציים, ארטיקים וממתקים. אם נעיין מעט מה כתוב בשורת הרכיבים על המוצרים השונים נתקל בביטוי "צבעי מאכל". לחלק גדול מאתנו נשמע שמדובר בצבעים שנועדו למאכל או צבעים המופקים ממוצרי מזון. ובכן, המושג "צבעי מאכל" מטעה ובעצם מדובר בחומרים כימיים תעשייתיים. הנה ציטוט מתוך "בריאותון – מגזין בריאות לילדים והורים" בעניין: "צבע מאכל מוסף למזון או למשקה על מנת לשפר את מראהו ולעשותו מושך יותר לקונה הפוטנציאלי. על אף שמם המטעה - אף אחד מצבעי המאכל אינו נמצא תחת ההגדרה של מוצר הראוי למאכל. צבעי מאכל מספקים צבעים ססגוניים ויפים יותר למיני מזונות וממתקים ויצרני הממתקים לא חוסכים בהם על מנת להפוך את הילדים לצרכנים אדוקים של מיני ממתקים וגלידות". הנה מספר דוגמאות לצבעי מאכל שיש להיזהר מהם במיוחד:טרטרזין E102 – צבע צהוב.

צבע המאכל בעל ההשפעה השלילית ביותר על ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הוא צבע מאכל צהוב בשם טרטרזין  E102. הוא נמצא ברוב שקדי המרק, בדגני בוקר בטעם פירות, אטריות, גלידות וארטיקים, משקאות, אבקות מרק, ממתקים, רטבים ועוד. מחקרים רבים הוכיחו כי הטרטרזין פוגע במוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטרים) במוח ועלולים לגרום להיפראקטיביות ולהפרעות קשב וריכוז בילדים. הוא נאסר בשימוש בנורבגיה, אוסטריה וארה"ב. 

 E110– סנסט ילו. צבע צהוב-כתום.  מוסף במיני מאפה, דגני בוקר, משקאות קלים וריבות. עלול לגרום להיפראקטיביות ובעיות קשב, גידולים בכליות וגידולים סרטניים נוספים, פגיעה בכרומוזומים וגרימת מוטציות גנטיות, החמרה של תופעות אלרגיות כמו אורטיקריה, אף סתום, נזלת, כאבי בטן, הפרעות עיכול, הקאות, פריחות עור ועוד. כשהוא מעורב עם צבעים אדומים הוא עלול לגרום גם לאסתמה ולהפרעות נשימה.

יש לציין שהחומרים עלולים לגרום לתופעות האלו רק לרגישים לחומרים, ולא לכלל האוכלוסייה.

לאור הנ"ל מספר מסקנות: א. מודעות ותשומת לב לעניין. ב. רצוי לצמצם בצריכת מזונות המכילים צבעים והם רבים מאוד. ג. רצוי להכין ממתקים ביתיים. ד. עדיף לשתות מיצים טבעיים כגון: רכז תפוחים טבעי.

אליהו שכטר הוא איירידיולוג ומטפל טבעי