בריאות ותזונה
בהלת הפוליו: כל הפרטים
השכם והערב מעסיקה את הציבור תופעת נגיף הפוליו וסוגיית החיסון שלה. אספנו עבורכם את הפרטים, והשתדלנו לעשות סדר בבלגן
- אפרת כהן
- פורסם ג' כסלו התשע"ד
לאחרונה אנו עדים יותר ויותר לכל הנושא של חיסונים כנגד מחלת הפוליו. אי אפשר שלא להבחין בפאניקה ממש, שאחזה בציבור שלם נוכח הימצאותם של נגיפים שנמצאים במי שופכין ברחבי הארץ. אז מה זה פוליו בכלל ומבצע ´שתי טיפות´ של משרד הבריאות? מי צריך להתחסן? ולמה יש כאלה שמתנגדים לכך? הכל בכתבה שלפניכם.
מחלת הפוליו היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף (וירוס) הפוליו. הנגיף מדבק ועובר מאדם לאדם, בעיקר בקרב ילדים. הוא חודר לגוף דרך הפה ומופרש בצואה. לרוב אין סימני מחלה ורק אדם אחד מאלף (שאינם מחוסנים) יחלה בצורה השיתוקית. פוליו הפוגע בעמוד השדרה הוא הצורה הנפוצה שרובני מכירים ושמענו עליה, והוא מתאפיין בפגיעה לא סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. יש גם המקרים החמורים ביותר, אולם גם הנדירים הרבה יותר, והם של שיתוק בשרירי הנשימה - המוביל למוות.
בעבר שיתוק ילדים היתה המחלה הנפוצה בעולם, והביאה למותם של רבים, אולם עד כה התגלו רק 28 נשאים ברחבי העולם, מהם 26 ילדים מחוסנים כפי גילם, תינוק צעיר מגיל חודשיים וכן מבוגר כבן 70. עד כה אף אחד לא חלה בארץ.
באופן כללי, הנגיף קיים בעולם באסיה ובאפריקה וטרם מוגר באופן מוחלט למרות ניסיונות לא מעטים לכך. אולם בחודשים האחרונים, התגלה הנגיף אף במי השופכין בישראל - בביוב, בדרום הארץ, ובעקבות כך החליט משרד הבריאות שלא לקחת סיכונים ולחסן את ילדי האזור בחיסון החי-מוחלש נגד נגיף הפוליו. אולם לאחר שנתגלה פוליו גם בביוב במקומות הבאים: רהט, תל שבע, כסייפה, ערערה, תל שוקת , קריית גת, רמלה, לוד, חורשים (מרכז השפכים מאזור חורשים, ג´לג´וליה, כפר ברא), תנובות (מרכז השפכים מאזור קלנסווה וישובים באזור לב השרון) - הוחלט לחסן את כל ילדי הארץ מגיל חודשיים ועד גיל תשע כנגד הנגיף - ולפי ההערכות יחוסנו כמיליון ילדים.
"ההתפשטות היא לא כאש בשדה קוצים", הרגיע בכיר במשרד הבריאות, ואחר ציין: "בדרום זה מאוד קריטי. במרכז יש פחות דחיפות". אגב, אם אתם שואלים את עצמכם מדוע מחסנים רק ילדים ולא מבוגרים, זה מפני שהקבוצה שמעבירה את המחלה הינה קבוצת הילדים. המבוגרים כבר קיבלו בעבר את החיסון הכולל נגיף חי מוחלש ולכן אין מקום לתת להם שוב. חשוב לציין, שהילדים המיועדים לחיסון הם רק אלה שנולדו מ-1.1.2004, מכיוון שהם חוסנו רק בחיסון מומת נגד פוליו, שאינו יעיל כמו חיסון עם נגיף מוחלש, ולכן יש צורך לחסנם שוב בהקדם.
חיסון וזיהוי המחלה:
האמצעי היעיל ביותר למנוע פוליו הוא חיסון. אמצעי נוסף הוא הקפדה על כללי היגיינה, במיוחד רחיצת ידיים במים וסבון במשך 20 שניות לאחר יציאה מהשירותים ולפני מגע עם אוכל, ולאחר החלפת חיתול לתינוק, שכן הנגיף חודר לגוף דרך הפה במגע עם צואה.
כמו בכל חיסון, גם בחיסון נגד פוליו יש לעיתים תופעות לוואי. תופעות הלוואי של החיסון עלולות לפעמים חום. אבל באופן כללי, מסביר יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות פרופ´ נתי קלר, בראיון לחדשות ערוץ 2, שמדובר בחיסון בטוח שמקבלים אותו עשרות שנים עשרות מיליוני אנשים.
עוד הוסיף הפרופ´ קלר, כי "סימני ההיכר של המחלה כיום הם בשלב הראשון אם יש שלשול, אבל זה לא סימן מספק. היחס בפוליו בין אנשים שרכשו את הנגיף לאלה שחלו הוא יחס גבוה. לחלק לא יהיה כלום, לחלק תהיה מחלה שלשולית שתעבור ולחלק קטן מאוד תהיה מחלה נוירולוגית. במקרים נדירים המחלה מגיעה לידי שיתוק רגליים או רגליים וידיים, אובדן נשימה ואף מוות. אם יש חשש, אפשר לפנות לרופא המטפל. אם כבר לקית במחלה - אין מה לעשות מבחינה רפואית. בכל מקרה, כל בדיקת צואה שמגיעה לבדיקת נגיפים, מבצעים עליה גם בדיקת פוליו".
אולם גם לצד הקריאה והבהלה ההמונית להתחסנות מפני הנגיף, יש גם לא מעט התנגדות מצד אמהות שחוששות לחסן את ילדיהן מפניו. ההתעוררות לכך החלה כאשר קבוצת "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו המוחלש" פתחה דף בפייסבוק. מקימת הקבוצה, שירי גורמן, טוענת שהחיסון יצא משימוש ב-2005, מכיוון שהוא מסוכן וגרם לעשרות ילדים ללקות במחלת פוליו פעילה. בדף מובאים דבריהם של רופאים בכירים, המזהירים מפני החיסון, כמו: "החיסון החי מכיל נגיפי פוליו חיים. אלה עוברים ממעיים למעיים, ועלולים לייצר מגיפה פעילה ומסוכנת", כתבה גורמן בפייסבוק, "זכותה של כל אם לומר ´לא´".
אולם ד"ר מיכאל גדילביץ, רופא מחוז דרום במשרד הבריאות, ורופאים רבים נוספים, טוענים ש"מדובר החיסון בטוח והכרחי, וניתן לאחר הרבה התלבטויות, מחשבות, התייעצויות ודעות של מיטב המומחים. התייעצנו עם מומחים בעלי שם בכל העולם, כך שההחלטה התקבלה לאחר שיקול דעת רציני ביותר". גם פרופ´ נתי קלר הוסיף ש"הסיכון לחלות במחלה עקב החיסון היא פשוט אפס".
עלות כל הסיפור הזה מסתכמת רק בינתיים עבור המדינה בכמיליון שקלים. החיסון עולה שקל למנה אחת, ובסך הכל מיליון שקל למיליון חיסונים. כרגע המימון מגיע מתקציב משרד הבריאות אבל ההערכה היא שלאחר תום המבצע, משרד האוצר יעביר תקציב נוסף בגינו. רק בסוף המבצע יהיה ניתן לדעת מה העלות הכוללת של מבצע החיסונים, שכוללת גם מימון שעות נוספות של אחיות ואנשי צוות, וקמפיינים של הסברה.
לרשימת טיפות החלב ניתן לפנות לאתר משרד הבריאות או למוקד קול הבריאות *5400.