האם כל אחד יכול ללמוד קבלה?

עד לפני עשור המילה "קבלה" התייחסה לתורת הנסתר ביהדות, רבדים עמוקים שרק מביני עניין עסקו בהם. היום, לעומת זאת, כל אחד שרוצה מלמד או לומד קבלה, מכונים שונים נפתחים כפטריות אחר הגשם, סלבס מהארץ ומהעולם (מארקדי דוכין ועד מדונה) מתגייסים לקידום הנושא, וכמו כל דבר טוב שיש לו ביקוש - גם כאן יש הרבה מבולבלים, מקושקשים או סתם נוכלים. האם כל אחד יכול ללמוד וללמד קבלה? מה ההבדל בין מכוני הקבלה של ברג, לייטמן ואחרים, ללימודי הקבלה המסורתיים המיועדים אך ורק לבני תורה שכבר למדו את הבסיס לעומק? האם יש עניין ללמד כל אחד - גם גויים - את רזי היהדות, או שצריכים להשאיר את זה למומחים בלבד?

"הקבלה היא לב לבה של היהדות", מסביר הרב יצחק פנגר. "זו העוצמה במילואה, האורות בעוצמתם, דברים שהשתיקה יפה להם. כל אחד מבין שאי אפשר לחשוף את לב הדברים לאדם שרק מתחיל. גם מי שרוצה להיות מנתח לב לא יגיע מיד לניתוחים עצמם, אלא ילמד קודם כל את הרקע, את כללי הרפואה הבסיסיים וכן הלאה. כך גם בקבלה: אתה לא יכול ללמוד לפני שהספקת להבין מה זו יהדות".

אז מאיפה בא הצורך הזה בלימודי קבלה?

"יש צימאון מאוד גדול לרוחניות, ובפרט לרוחניות יהודית. אדם שומע שביהדות יש דבר עוצמתי בקנה מידה עולמי, אז הוא יכול להגיד שיהדות לא מעניינת אותו כרגע, אבל הוא רוצה ללמוד את הסודות שלה".

אם כך, למה לא בעצם?

"ללמד את הקבלה לאנשים שאין להם שום כלי רוחני להכיל את העומק הזה, זה לא רק זלזול אלא גם סכנה. אם אין לי כלים מספיקים, אני יכול להיפגע, פשוטו כמשמעו. זה כמו להסתכל על השמש לאורך זמן. אם לומדים קבלה, צריכים ללמוד אותה כחלק ממכלול, כחלק מהיהדות כולה - הלכה, גמרא, תורה, מערכת קיום מצוות".

ואיפה נמצאים מכוני הקבלה למיניהם, דוגמת זה של לייטמן, בתוך כל זה?

"מי שבקיא ביהדות מבין שמדובר בכת".

אם מכון הקבלה עושה למישהו טוב והוא מתחבר דווקא לאפיק הזה, למה לא בעצם?

"אבל מי אמר שמה שעושה לך טוב הוא באמת טוב עבורך? גם אדם צמא יכול לשתות אקונומיקה וזה ירווה אותו ברגעים הראשונים. רק לאחר מכן הוא יחוש את החומרה שבכך".

ומה לגבי מי שסתם מתעניין בצפייה בערוץ הקבלה?

"אם הם לא היו מעוותים דברים, לא הייתה בעיה. אבל יש שם דברים ממש מסולפים. חז"ל אומרים שזייפן יותר גרוע מגנב. כי מגנב כולם מתרחקים, אבל זייפן מעוות את האמת וזה לא ניכר בעיני הציבור שפחות מבין בנושא. מכוני הקבלה האלה הם יותר זיוף מאשר חשיפת האמת".

גם הרב יצחק בצרי, בנו של ראש ישיבת המקובלים השלום, לא מביע אהדה ללימודי הקבלה להמונים. "לימוד הקבלה דורש המון גדרים", הוא מגלה. "קודם כל, אסור להשתמש בקבלה מעשית. האר"י כתב שצריך שהאדם ימלא את כריסו בש"ס ופוסקים, ולדבריו לאדם שלומד קבלה אסור לאכול בשר ולהשתכר במהלך השבוע. ברור שלימוד קבלה להמון העם הוא חילול הקודש. האר"י עמד על כך שלא יעשו את זה, כולל שלא ילמדו גויים. כל המכונים למיניהם בוודאי לא הולכים בדרך האמיתית של לימוד הקבלה. אם רוצים לדון אותם לכף זכות אפשר לומר שהם לא מלמדים קבלה אמיתית אלא רק הקדמות של כל מיני דברים, סדנאות ברוח הקבלה. בישיבות לוקחים תלמידים ראויים שצמים במשך 84 יום, חיים בקדושה וטהרה, למדו ש"ס ופוסקים, בקיאים בכל חלקי התורה, והם כבר ראויים ללמוד את הסודות".

ממש אסור ללמוד במכוני הקבלה, או שזה סתם לא רצוי?

"למרות שהם לא באמת לומדים קבלה, זה אסור. הרי בקבלה יש את כל הקודים של הבריאה - איך לקרוע את הים, להחיות מתים, ליצור בעלי חיים. אם הם היו יודעים איך לעשות את זה - הם כבר היו עושים. בעצם ידיעת שמותיו של הקב"ה כבר אפשר לפעול בכל העולמות. המהר"ל מפראג יצר גולם מכח הקבלה".

באותם מכונים טוענים שלא צריכים לקיים פיזית את המצוות, מספיק שיודעים את טעמי המצוות.

"אין דבר כזה. ברור שצריך לקיים את כל המצוות. אדם לא יכול ללמוד שצריך להניח תפילין - הוא גם צריך להניח אותם בפועל. הטענה שלהם היא כמו לטעון שצריך רק להבין את המשמעות של הרמזור האדום בכביש, אבל לא צריך באמת לעצור ברמזור אדום. איזה אדם בר-דעת יכול לקבל טיעוני הבל שכאלה?"