נושעה ופיארה את קבר הצדיק

מאחורי בית המשפט העליון והכנסת, במיקום אטרקטיבי למדי, שוכן קברו של רבי גדליה משה מזוויהעל, מי שהיה האדמו"ר של חסידות קטנה בשם זוויהעל, נפטר מבלי שיכירו הרבים בצדקותו ונקבר בבית עלמין מוזנח לעייפה. אולם לאחר מותו, זכה הצדיק לכבוד לו היה ראוי כנראה כל חייו, וגדלותו החלה להתגלות, לאחר שאישה בשם מנוחה ירט, זכתה לישועה במקום והבטיחה לפרסם את שמו של הצדיק. קבלו את הסיפור המלא, כפי שהתפרסם בחדשות ערוץ 2.

לפני כשש שנים, כשישים שנה לאחר קבורתו של הצדיק במקום, הגיעה הגברת מנוחה ירט, אישה חרדית שהיא גם חובבת קברי צדיקים מושבעת, לבית העלמין בירושלים, בו קבור רבי משה גדליה מזוויהעל זצ"ל, ומשהבחינה בקבר, שהיה מוזנח ועזוב וריק ממתפללים, עמדה והתפללה לידו מעומקי לבה עבור אחותה, שעדיין לא נישאה. "אני לא יודעת אם אתה פה", בכתה מעל קבר הצדיק, "אבל אם אחותי מתארסת בתוך חודש, אני מבטיחה לך נאמנה שהמקום הזה יפרח ואעשה לך הילולה". שלושים יום מאוחר יותר, 20 דקות לפני השקיעה - זכתה אחותה להתארס בשעה טובה ומוצלחת. לשמחתה של האחות ירט לא היה גבול, והיא נצרה עמוק בלבה את החסד שהיה לאותו הצדיק חלק בו, ומנגד, גם זכרה היטב את ההבטחה שלה עבורו. "היום היא נשואה באושר עם שני בנים מיוחדים ומקסימים", מחייכת ירט, "ואני? אני פעלתי לקיים את ההבטחה שלי".

למן אותו היום השקיעה ירט את כל מרצה למען קיום הבטחתה. ובכל שלב - ראתה סייעתא דשמיא ללא גבול, שעודדה אותה להמשיך בפועלה. כך למשל, בשלב כלשהו, היא החלה לשפץ את המקום, ללא אישורי הבנייה הנדרשים. אף שהפעילות התבצעה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות, בשלב כלשהו הזעיק קצין הכנסת שהבחין במתרחש את משטרה, ובנסי ניסים, לאחר שהגיעו למקום, מספרת ירט שהקצין קיבל טלפון מאדם בכיר, שעד היום היא אינה יודעת את זהותו, ולאחר מכן ניגש אליה ובישר שיש לה אישור להמשיך בפעולתה. כשמזכירים את הסיפור לירט, היא מחייכת ומהדקת את אחיזתה בשמחה בלתי מוסתרת בצרור אישורי הבנייה החוקיים אותם השיגה כדת וכדין ועליהם שומרת מכל משמר. למעשה, המקום היום נמצא בזכותה בשלבים מתקדמים של שיפוצים, והוא עתיד לכלול מתחם ענקי, נפרד ומוצל של תפילה עבור גברים ונשים וכן שירותים, בהם יוכלו המתפללים להיעזר.

גם אחיה של ירט, שלומי, משמש בקודש בעצמו והפך, במרוצת הזמן לשמש כסדרן של המקום. הוא דואג לסדר ולניקיון המקום וכן לשתייה קרה לרווחת המתפללים. קשה שלא לשים לב לתכונה הגוברת סביב ירט כאשר היא מתקרבת אל הקבר: קהל המתפללות שבו, אשר בחלקו כבר מכיר אותה, מתעקש לקרוא לה הרבנית והיא מצדה מתעקשת שיקראו לה רק מנוחה, ומתאסף סביבה כדי לזכות מברכותיה, אותן היא מעניקה בחפץ לב ובסבלנות לכל דורש, אולם מבהירה כי היא אינה צדיקה, אלא אישה פשוטה.

היום הקבר של האדמו"ר מזוויעהל, בדיוק כפי שהבטיחה גברת ירט לצדיק הפך ממצבה נתוצה ומוזנחת שאין לה דורש, קוצים שצמחו בסמוך, שממה ושיממון, לאתר עלייה לרגל גדוש לעייפה במתפללים אשר מגיעים מכל קצות הארץ, במשך רוב שעות היום, כל אחד ובקשתו, כששמו של הצדיק הולך ומתפרסם ככל שרבות הישועות.

כבר בכניסה למקום, קשה שלא להבחין בפתקים והמכתבים הרבים המקדמים את פניהם של הבאים. בכל אחד מהם סיפור שונה - החל מבחורה שעברה טסט ראשון ועד בחור שמצא את זיווגו מהר מאוד לאחר שפקד את המקום, אולם עיקרם של הסיפורים זהה - הייתי במצוקה, נזקקתי לישועה, הגעתי לכאן, התפללתי ונושעתי, ועכשיו אני מפרסם את זה. גם אנשים מתוך קהל המתפללים, שכבר נושעו בעבר, מסתובבים בין המתפללים ומספרים בהתלהבות את סיפור הישועה שלהם, מנסים לחזק את האחרים להמשיך ולהתפלל. "היו לי חובות", מספרת אחת הנשים, "והצדיק ריחם עליי ולמחרת היום שהגעתי להתפלל כאן - קיבלתי סכום כסף".

ירט מספרת, שלמרות הזכות הגדולה שנפלה בחלקה, היא לא מוותרת גם על הליכה לקברי צדיקים אחרים אשר נודעו בניסים אף הם, כמו: רבי שמעון בר יוחאי במירון, רבי מאיר בעל הנס בטבריה ועוד.