אמירת י"ג מידות – מתי ואיך?

תשובה: רבים שׁוחין מעט באמירת י"ג מידות במילים "ויעבור ה´ על פניו" בלבד. ויש לדעת שעל כל פנים, שכאשר מגיע ל"ה´, ה´" - צריך לכפוף קומתו קצת ולא בכריעה ממש. כן כתב החיד"א בברכי יוסף בשיורי ברכה (קלא סק"ו) וזה לשונו: "שכשאומר י"ג מידות ה´, ה´, יש לכרוע, ואף על גב דזוקף בשם, שאני הכא דאחר י"ג מידות כתיב ´וימהר משה ויקוד´, ומיהו אין לכרוע אלא ישוח מעט". ובספר בן איש חי (פרשת כי תשא אות י´) כתב, שיש לשחות כשאומר ´ויעבור´ ויזקוף כשאומר ה´ ה´, והביא בשם הגאון החסיד רבי אליהו מני, שמנהג בית אל בעיה"ק ירושלים, לשחות מעט כשאומר ויעבור ה´, ובתיבת ´ויקרא´ מגביהים ראשם, וגם בתיבת ה´ שוחין מעט. ובספר חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד לב-לג) הזכיר ע"פ דברי החיד"א הנ"ל, רק את המנהג לכפוף קצת בשחייה כשאומר ה´, ה´ , ולא הזכיר כלל את מנהג בית אל.

סיכום ההלכה: יש הנוהגים לשחות מעט במילים "ויעבור ה´ על פניו" ובוודאי שיש להם על מי לסמוך, אבל יש לומר להם שישחו קצת גם במילים ה´, ה´.

אני גר בישוב שמתקיים בו מניין אחד לסליחות ולצערנו יש פעמים שיש פחות מעשרה. כיצד עלינו לנהוג באמירת י"ג מידות?

תשובה: אסור לומר י"ג מידות ביחיד דרך תפילה ותחנונים אבל כקריאה בעלמא כקורא בתורה מותר, וכן פסק בשולחן ערוך (תקסה, ג). ובשו"ת יחווה דעת (חלק א סימן מז) לאחר שהאריך בשיטות הראשונים בעניין כתב: "ומרן החיד"א עצמו בברכי יוסף ובמחזיק ברכה (קלא סק"ו) כתב שהעיקר כמו שכתב מרן השולחן ערוך (שם) שהיחיד אומר י"ג מדות בטעמים כמי שקורא בתורה. וכן פסק בספר עבודת הקודש קשר גודל (סימן יט אות ט)". ונראה שאינו חושש לשיטת המחמירים,ונראה שהעיקר כדברי מרן השולחן ערוך. ובספר מנחת אהרן (כלל יז אות ה) העיד בגודלו, שכן המנהג פשוט שהיחיד אומר י"ג מדות בטעמים כקורא בתורה, "ופוק חזי מאי עמא דבר". וכן עיקר להלכה ולמעשה.

מסקנת הדברים: כאשר אין מניין לאמירת י"ג מידות בבית הכנסת - ידלגו ויתחילו באמירת "ריבונו של עולם" שקודם הווידוי וימשיכו הסליחות עד שיבואו עשרה, ואז יחזור הש"צ לומר ´א-ל מלך יושב על כסא רחמים´, להשלים מספרהי"גמידות שדילג. ואם אין תקווה שיגיע מניין במשך זמן אמירת הסליחות רשאים לקוראם רק דרך קריאה בעלמא בטעמי המקרא ואין צריך להחמיר בזה.

הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות