טורים אישיים - כללי

האח הגדול: להציץ מהמקפצה

התכנית הפופולרית אוספת חבורה של גברים ונשים, פורשת סביבם מצלמות - והקהל שיושב בבית - זוכה... להציץ. וכך יושבים כל המשפחה ל"זמן איכות". "מה יעשה פלוני? איך תגיב אלמונית?", המתח בעיצומו. הרהורים על "האח הגדול"

אא

אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי על "האח הגדול". לימים הבנתי שדי הייתי "מנותק" בכך שלא נודע לי על כך עד אז. חבר לעבודה הוציא את האייפון שלו והסביר לי על התכנית, כולו השתאות, ואני לתומי מאז ועד היום – לא הבנתי את ההתפעלות הגדולה, שאולי רק הולכת וגדלה ברגעים אלה.

אז יצאתי לעשות שיעורי בית, ועל פי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, תכנית "האח הגדול" ממשיכה להוביל את נתוני הצפייה של ערב ראשון במשקי הבית במגזר היהודי, כש-33.2% - לא מוותרים על צפייה בתכנית. הנתון כולל צפייה נדחית עד 2:00 בלילה.

וכמה אנשים צופים בשידורים החוזרים, וכמה מחפשים את התכנית בגוגל? כמעט חצי מיליון פעמים בחודש מוקלד בגוגל צמד המילים "האח הגדול". ואם תקלידו אותו, תקבלו כמעט 2,000,000 תוצאות. שלא לדבר על כל אלו ש"האח הגדול" מככב אצלם בסרגל המועדפים באינטרנט, ואיך שכחנו את דף הפייסבוק שגרף 320,000 לייקים, וכמובן יש גם אתר ל"מעריצי האח הגדול".

אז מה יש ל"אח הגדול" למכור לכל כך הרבה אנשים? ל"מנותקים" שעוד לא יודעים, התכנית הפופולרית המיובאת מאירופה אוספת חבורה של אנשים אל תוך בית, מנתקת אותם מקשר מחוץ לבית, פורשת סביבם עשרות מצלמות - ואנחנו, הקהל שיושב בבית - "זוכים"... להציץ. פשוטו כמשמעו. וכך יושבים הסבא והסבתא, אבא ואמא וכל המשפחה, ל"זמן איכות". "מה יעשה פלוני? איך תגיב אלמונית?", המתח בעיצומו.

אין ספק שרכילות היא דבר בזוי. גם מי שאינו דתי ואינו משתמש במושג "לשון הרע", מבין ש"ללכלכך" זה דבר רע. לכן הצהובונים ומדורי הרכילות תמיד היו מיועדים למשועממים שבינינו, בשולי העיתון. כל אחד, דתי או חילוני, מבין (או לפחות הבינו...) שאי אפשר לשים בכותרת הראשית של העיתון הערה כזו או אחרת בין נער לנערה בתכנית ריאליטי, כי הכל מבינים (אני מקווה שעדיין...) שזה לא חשוב, לא רלוונטי, רדוד ומוזיל את העיתון ואת קוראיו.

אולם נראה שמשהו קרה לנו בשנים האחרונות, ואנחנו קצת, איך לומר, מעליבים את עצמנו. תאוות הפרסום מחד גיסא, והמציצנות והרכילות מאידך גיסא - הותירו אותנו במציאות חסרת אידיאלים שבו גם אנשים הנחשבים לערכיים בעיני הציבור, מסוגלים לאבד את זמנם לדעת בגיבובי דברים בעמוד הפייסבוק שלהם. לספור לייקים. יש משהו מאוד אנוכי ותינוקי בהתעסקות היתירה של בני אדם היום סביב עצמם, חווייתם, תמונתם ובאופן מסוים – נראה שאנחנו הולכים ונהיים מצוידים יותר מבחינה טכנולוגית אך בד בבד מפשיטים מעלינו הרב תובנות וערכים. סליחה שאני לא פוליטיקלי קורקט.

האם זו העלבה לומר שמיליוני אנשים המרותקים לבילוי של כמה אנשים בתוך בית, מבדרים תכונות שפלות, ומעליבים את האינטליגנציה? האם לא נכון לומר שלבזבז זמן יקר בלהציץ לחדר השינה של אנשים הוא מעשה שפל, לא חינוכי, שיותר משמבייש את מפיקי התכנית, מבייש בראש ובראשונה את המוני צופיה?

לקראת השנה החדש, אולי כדאי שנגיד שלום לחבורה הנחמדה של "האח הגדול", ננצל את הזמן לחיים האישיים שלנו, לחיי המשפחה, לחיי החברה, נסובב את המצלמה חזרה אלינו, נתעניין בחיינו, ולא פחות חשוב: נכבד את עצמנו.

החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>

 

תגיות:האח הגדולטלוויזיה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה