האישה מטהרת את כל המשפחה

הכל התחיל לפני כ-15 שנה. קולות רבים בעולם התורני קראו להקים מערך הסברה הנוגע למצוות טהרת המשפחה בעקבות הבורות הגדולה שהיתה סביב המצווה הכל כך חשובה הזאת. מתוך כך הוחלט על גיוס מתנדבות, שהוסעו בטנדרים לכל רחבי הארץ, לאזורים חילוניים ברובם, והיו דופקות על דלתות בתים מזדמנים על מנת לשוחח פנים אל פנים עם נשים ולהסביר להן בדרכי נועם את מהות המצווה. במהלך היתה מסירות נפש גמורה, שכן לא מעט פעמים נאלצו הפעילות להתמודד עם מכשולים שונים בדמות קבלות פנים עוינות של טריקות דלת בפרצוף, תוך שימוש בכינויי גנאי למיניהם, או כלבים בלתי ידידותיים שחיכו בכניסה לבתים מסוימים, ועוד סיפורים רבים שהצריכו מסירות נפש של ממש. ובהרבה מקרים הפעילות גם נשאה פירות יפים.

אולם לפני ארבע שנים נכנס לתמונה הרב ישעיהו וינד שליט"א, חסיד בעלז, שעוסק רבות בזיכוי הרבים ואף היה שותף בהקמת ארגון הידברות. גם הוא חש שאין למצווה הכל כך חשובה הזאת, מספיק מודעות בקרב הציבור החילוני עקב מחסור בהסברה. וממחשבה למעשה - בתחילה הקים בצורה רשמית את פרויקט טהרת חנה, שמטרתו לקשר את העולם החילוני עם נושא טהרת המשפחה, ולאחר מכן החליט הרב לשנות את מערך הפעילות שלו, במטרה לייעל אותו, ולכן החליט שהוא יהיה טלפוני בלבד. בין היתר כדי לצמצם את המפגש פנים אל פנים, שבהרבה מקרים יוצר בעצמו את ההתנגדות הראשונית החזקה נוכח המראה הדתי של הפעילות. מתוך כך, פנה הרב וינד לרבנית אסתר אייזנברג בבקשה לרכז את הקמת הפרויקט המחודש, בהיותה אישה שעוסקת כבר שנים בצורכי ציבור. נבירה קטן ברזומה שלה תגלה לכן למשל שאייזנברג, שהיא אישה מיוחדת, חזקה ורבת פעלים, היא מטפלת רגשית בנשים ובעברה היתה מדריכת כלות ואף ניהלה בית ספר לבנות. למרות שהמחשבה הראשונית של אייזנברג, היתה לסרב להצעה, מפאת לוח הזמנים הצפוף שלה, היא הבינה את הצורך הדחוף ואת הזדמנות הפז שנקרית בדרכה לקחת חלק במצווה האדירה, וכך קיבלה על עצמה את ניהול הפרויקט, אותו היא מרכזת במסירות נפש עד היום.

הצעד הראשון בו נקטה אייזנברג, שהוא רק חוליה קטנה בשרשרת הסייעתא דשמיא העצומה שלה היא זוכה בפעילות שלה, הוא ארגון של כנס בנושא, שאותו פרסמה בעיקר מפה לאוזן וקצת בטלפון, דרכו חיפשה מתנדבות מתאימות שיעמדו בקשר טלפוני עם הנשים וידברו על לבן כדי שישמרו את מצוות טהרת המשפחה. אייזנברג מספרת שבהגיע ערב הכנס היא נדהמה מהכמות העצומה של הנשים שהגיעו, ועוד יותר מהנכונות מחממת הלב שהן הביעו לקחת חלק בפרויקט, אפילו בהתנדבות. "אין לי מילים להסביר את זה", היא אומרת בהתרגשות גלויה. "זה רק הלב של הנשים הללו שיוצא, נוכח הידיעה על כאלה שעוד לא זכו לשמור את המצווה הזו. זו הנשמה שלהן שכל כך רוצה להציל נשים אחרות, שכל כך רוצה לעזור לאחיות שלהן, שמה יעשו מסכנות והן לא יודעות בכלל מה זו המצווה הזו וכמה זה מהותי לשמור אותה". כיום, ארבע שנים אחרי, היא מנהלת מוקד שלם של כ-50 פעילות, המוסרות נפש ממש, שצבר תאוצה והיום פועל יחד עם ארגון הידברות. המתנדבות עוברות הכשרה מקצועית בנושא, לאחר מכן סטאז, וצמודות למערך הרבנים בכל שאלה הלכתית שמתעוררת בנושא לכל אורך הדרך.

אז בואי נתחיל מההתחלה: מה הייחוד של המצווה הזו שהופך אותה לכל כך חשובה?

"ביהדות נזכרות ארבע מצוות, שהן הבסיס של היהדות, ומדרך הטבע כל יהודי באשר הוא יודע מקיים את שלוש הידועות שבהן: פסח, ברית מילה וצום יום הכיפורים. הרביעית, טהרת המשפחה, מתוקף הצניעות שבדבר - לא מספיק ידועה, ולכן הרב ביקש מאיתנו לדבר מאישה לרעותה דרך הטלפון, ולהבהיר את חשיבותה - שאינה נופלת משלוש המצוות הנזכרות. גם אם מישהי אומרת, אבל אני לא דתיה!, אנחנו ישר מסבירות שאין קשר בכלל. את יהודייה? את מלה את הבנים שלך? משתדלת לא לאכול חמץ בפסח? על אותו משקל זה הדבר הכי בסיסי בעולם לשמור טהרת המשפחה. ושימי לב שזו טהרת המשפחה ולא טהרת האישה, למרות שזו מצווה שנוגעת בעיקר אליה ותלויה בעיקר בה, אבל היא נקראת כך כי היא מביאה טהרה לכל הבית, ולא רק לאישה עצמה".

איך בכלל מגיעות אליכן נשים מלכתחילה?

"ברוב המקרים, דרך ארגוני קירוב, כמו הידברות, שנשים פונות אליהם ומבקשות לשמוע על מצוות טהרת המשפחה קצת יותר לעומק, ואז הפרטים שלהן עוברים אלינו. מלבד זאת, יש לנו פעילות שמסתובבות בכל מיני מקומות, למשל בקבר של הרשב"י או בכותל, ויוזמות פנייה לנשים ושואלות אותן אם הן מעוניינות לקבל הסבר לגבי המצווה הזו, וכשהן מסכימות, הפרטים שלהן מגיעים אלינו ואנחנו ממשיכות את התהליך, או דרך דתיים שמבקשים מאיתנו לנסות לדבר עם קרובה מסוימת שיש להם בצורה אנונימית כדי שתשמור טהרת המשפחה. השלב הבא הוא שמדריכת כלות שהוכשרה באופן יסודי ובמיוחד, יוצרת קשר עם האישה שמעוניינת כדי להסביר לה, בשיחה מאוד נעימה, שגם נותנת המון כוח, ובהמשך היא גם מתקשרת אליה בזמנים מסוימים במהלך החודש לענות לה על שאלות, להזכיר לה לבצע בדיקות מסוימות, או לטבול, וגם לשוחח איתה קצת על עניינים של שלום בית. אנחנו גם שולחות דיסק הסברה, חוברת בנושא, והפעילות תמיד מצרפות איזה מכתב אישי מתוך הלב, כדי להמשיך ולחזק את האישה".

מהו קהל היעד שלכם? למי אתן פונות הכי הרבה?

"היום הוא מונה בעיקר נשים חילוניות נשואות, אבל גם כאלה שהן מסורתיות או אפילו דתיות, ואפילו כאלה שהן כבר מבוגרות ולא מקבלות וסת, כי גם אישה שלא שמרה כל החיים על טהרת המשפחה או לא שמרה נכון - גם כמבוגרת יכולה ללכת לטבול ולתקן בטבילה שלה את מה שלא עשתה עד אותו הזמן, ומכאן ואילך עד 120 היא טהורה. אני זוכרת מקרה כזה של סבתא בת 80 שהגיעה עם הנכדה שלה כדי לטבול וזה היה ממש מרגש. מלבד זאת, היה לנו מקרה נדיר של מישהי חרדית, שממש בצורה מקרית התפתחה שיחה בינה לבין אחת הפעילות שלנו והסתבר שהיא כבר תקופה ממש ארוכה עושה טעות בסיסית - היא סופרת שישה ימים עד הטבילה במקום שבעה ימים. ושוב, מדובר באישה חרדית. ולכן הרבה מהפעילות שלנו כבר רגילות לשוחח על כך עם כל מי שבאה איתן במגע בנושא. גם חרדיות. אנחנו אפילו מסייעות לטובלות שהן נכות, למצוא מקווה מונגש ומיוחד לנכות שיש בו מנוף, שאפילו בלי שהן זזות הוא מכניס אותן לתוך המים ומרים בחזרה".

תגידי, איך בכלל פותחים שיחה כזאת אינטימית? איך הפעילות מציגות את עצמן מבלי לזכות לטריקת טלפון? בכל זאת, מדובר בנושא מאוד רגיש ואישי, ובקהל יעד שפעמים מאוד טעון על הדתיים?

"קודם כל, הרבה מהנשים הן כאלה שכבר שוחחו איתן על כך בקצרה והן מסרו פרטי התקשרות והסכימו שיתקשרו להסביר להן על כך, ולכן ממילא אין התנגדות. גם מסבירים שמעבירים שמות של בני המשפחה לברכה מפי הרב שמאי גרוס שליט"א, ושכמובן שכדי להיות כלי לברכה אישה צריכה לקבל על עצמה את המצווה, שהיא אחת מיסודות היהדות. מלבד זאת, אני רק יכולה להגיד שבסופו של דבר 80 אחוז מהנשים שמתקשרים אליהן מגיבות בהתרגשות ומגלות היענות, ואדרבה, אפילו מוכנות להמשיך לשוחח על הנושא הזה ולא מתעצבנות או מנתקות את הטלפון. אני חושבת שמה שמשאיר אותן על הקו זה פחות מה הפעילות שלנו אומרות, אלא יותר הצורה שבה הדברים נאמרים, מה שבין המילים. נשים שומעות כמה אהבה מכוונת אליהן, כמה אכפתיות, אמפתיה, כמה רגישות ורצון אמיתי להיטיב איתן בלי שום תמורה או אינטרס, שהן לא יכולות להישאר אדישות לכך, והן נותנות לזה צאנס, ובסופו של דבר מרביתן אפילו מסכימות לשתף פעולה ולקיים את המצווה הזו. היתה פעם אחת שמישהי שאלה בעקיצה את אחת הפעילות: תגידי, משלמים לך על זה, שאת כל כך עיקבית וחוזרת אליי בהתמדה?, והפעילה שלנו ענתה: כן, אבא שלך, ולקח לאישה החילונית זמן להבין שהיא באמת עושה את זה למרות כל הקושי והתגובות הלא נעימות שמתקבלות לעיתים, אך ורק מתוך אכפתיות ואהבה כלפי עם ישראל, וכי היא מאמינה שה יתברך בכבודו ובעצמו ישלם לה על זה שכר.

"היה לנו מקרה", נזכרת אייזנברג בהתרגשות, "של אישה שהיתה אחרי לידה ועם הילד, נולד גם רצון עז להתחיל לשמור טהרת המשפחה. האישה שיתפה בכך את בעלה, שהסכים, אולם שני בני הזוג היו נבוכים נוכח חוסר הידע שלהם בנושא, עד כדי כך שהאישה ביקשה מבעלה לצאת אל הרחוב ולתפוס את הדתי הראשון שהוא יפגוש ולשאול אותו מה בדיוק צריכים לעשות (צוחקת). בסופו של דבר, ממש משמים, יום לאחר מכן התקשרה אליה אחת הפעילות שלנו, ואותה אישה התרגשה עד דמעות ושאלה את הפעילה: תגידי, יש לך רנטגן או משהו?! איך ידעת בדיוק מתי להתקשר?, אז מה זה הרצון הזה שנוצר אצלה פתאום? זו רק הנשמה היהודית שכמהה לקיים את המצוות, הקב"ה חייג אליה, מתוך אהבה, לזכות אותה בעצם.

"בדיוק היום", היא ממשיכה, "היה לנו סיפור של אחת הפעילות שלקחה את הבן שלה לרופאת עיניים, ותוך כדי שיחה סיפרה לה שיש לה משהו לשווק לה, בלי לפרט מה, ושאלה אם היא תהיה מעוניינת לשמוע על כך, והרופאה מיד הסכימה ונתנה לה את המספר שלה. לאחר מכן, אותה פעילה התקשרה אליה והסבירה לה על המצווה, על הזכות שבה, על היופי, על כמה ה אוהב אותה ומחכה לה, ואיך כשאישה מקיימת את המצווה היא בעצם פותחת את הדלת ואבא נכנס הביתה, ואפשר לבקש ממנו הכל. והיא גם מכניסה מלאכים טובים הביתה שמכניסים המון ברכה ושמירה לבית. והרופאה התרגשה עד דמעות, הלב היהודי שלה פתאום נפתח ואז היא סיפרה שפעם היא באמת קיימה את המצווה הזו ועם הזמן היא הפסיקה, ובעקבות השיחה היא החליטה לקיים מחדש".

היום מערך הפעילות של עמותת "טהרת חנה" מונה כ-50 נשים שעובדות ממש מסביב לשעון, במסירות נפש של ממש, כדי לספק מענה לכמה שיותר נשים שמביעות עניין במצוות טהרת המשפחה. אייזנברג מספרת שכיוון שיש פניות אפילו מרחבי העולם, הפעילות שלהם לעיתים אף מתבצעת בשעות לא שעות, בשל הפרשי השעות בין הארצות. העבודה מצריכה התמדה ואחריות ללא גבול, שנאלצות לתפוס מקום לצד דרישות תובעניות שכל אישה חרדית ומטופלת בילדים נאלצת להתמודד איתן ממילא. והיא מסבירה: "לפעמים צריך להתקשר לאישה להזכיר לה שהיא צריכה למשל לטבול, אפילו בערב שבת או חג, ממש לפני הדלקת נרות, או אפילו בזמנים של אירועים משפחתיים או עומס כלשהו. אין צורך להכביר במילים כמה זמנים לחוצים יש אצל כל אישה בבית שלה, ועם כל זה, היא עוצרת הכל בתוך כל הבלגן, ומתקשרת לשוחח עם הנשים שהיא אחראית לגביהן; בסבלנות ובאדיבות, להקשיב להן, לשמוע אותן, לענות על השאלות שלהן ולעודד אותן. גם כשזה ערב שבת ואין דקה לנשום. אחריות היא שם המשחק, וכל פעילה שלנו יודעת את זה".

האם יצא לכן להיתקל במקרים של נשים שלא שמעו מעולם על המצווה הזו של טהרת המשפחה, שלא היה להן שמץ של מושג?

"לצערי הרב כן. קחי לדוגמא מקומות כמו קיבוצים בעלי אופי אנטי דתי קיצוני, שהם ממש מקומות שכוחי א-ל, שלצערנו הרב מגדלים דור שלם של ילדים שנבערים מכל דעת או מושג קלוש בנוגע למהי יהדות, עד כדי כך שהיה לנו למשל מקרה של מישהי שהיתה כלה שעמדה להתחתן ולא היה לה שמץ של מושג לגבי המצווה הזו. פשוט עצוב, אין מילה אחרת לתאר את זה".

בטהרת המשפחה כמו בטנגו, נדרש שיתוף הפעולה של שני הצדדים, וכאן עולות לא מעט שאלות באשר למקרים שבהם אחד הצדדים מתנגד לקיום המצווה.

מה עושים כשהאישה מסכימה לשמור טהרת המשפחה אבל בעלה ממש מתנגד?

"משתדלים לתת המון כוח לאישה ולהסביר לה שהבית כולו עומד עליה ושיש לה את הכוחות לכך. הרי אישה, כשהיא מאוד רוצה משהו - היא יודעת בדיוק איך להשיג אותו מהגבר שלה. יש את התבונה איך למכור את זה לבעלה כך שישתכנע ושזה תלוי אך ורק ברצון האמיתי שלה, שאם היא באמת תרצה - אין ספק שהיא תדע איך להעביר לו את זה. מלבד זאת, מסבירים שצריך לזכור שבעצם התורה לא באה להקשות על הגבר, להפך. היא חסה עליו דרך המצווה הזו, ובזה שאישה מקיימת את המצווה הזו, היא מכניסה לבית שלה ברכה עצומה. היא מכניסה את השותף השלישי, את האבא הכל יכול שלה ואז היא בוודאי גם יכולה לבקש ממנו בקשות".

אישה שרוצה לשמור ומתלבטת, מה החששות העיקריים שאתן נתקלות בהם מתוקף העבודה שלכן?

"בעיקר הפחד ממה בעלי יגיד, מהמצווה עצמה שעלולה לעיתים להיראות מסובכת - אבל היא ממש לא, וגם מבגידות. נשים שואלות לפעמים: את יכולה להיות ערבה לכך שבזמנים שאני אסורה בעלי יישאר נאמן לי? אז כמובן שאין עריבות לשום דבר, אבל צריך לזכור ששלוחי מצווה אינם ניזוקים וגם שזוג ששומר את המצווה הזאת - אולי יש זמנים שהם אסורים, אבל זה בהחלט בונה את הקשר וגורם לחיבור בין בני הזוג וגורם לו להיות חזק ואמיתי הרבה יותר, מלא בתוכן ובעומק, בדיבור ובהקשבה, ולא רק במגע, ואז ממילא גבר כזה לא מחפש תחליפים זולים בחוץ לדבר היקר שיש לו בתוך הבית".

קרה לכן פעם שקיבלתן טלפונים נזעמים מגברים ששכנעתן את הנשים שלהם לשמור טהרת המשפחה?

"במהלך כל הארבע שנים האחרונות אולי פעם או פעמיים. הרוב בעיקר מתקשרים כדי להודות ואפילו מוסרים שמות של בני משפחה או חברים שהם מבקשים שנדבר איתם. היה פעם בחור שחזר בתשובה והתקשר לתת את שני המספרים של האחיות שלו שבסופו של דבר מאוד התחזקו בעקבות כך בעצמן. בדרך כלל, הן מספרות על מהפכה שמתחוללת אצלן בבית, בהתחלה בתוך הקשר הזוגי ואז זה משפיע על כל הבית. הרגשתי כמו כלה, הן תמיד אומרות, אז איפה יש פה מקום לכעס בכלל?".

לסיום, ואיך אפשר שלא, מספרת אייזנברג סיפור נוגע ללב על מסירות נפש של ממש שהיא נתקלה בה במהלך הפעילות של עמותת טהרת חנה: "פעם קיבלנו מייל מאישה יהודייה, קיבוצניקית לשעבר, שהתגוררה באיזשהו אי ליד אפריקה וביקשה שיצרו איתה קשר כדי לקבל הסבר על המצווה הזו. זה היה נורא קשה לתפוס אותה, בגלל הפרשי השעות, אבל ב"ה בסופו של דבר הצלחנו ואחת הפעילות נתנה לה הדרכה מפורטת בעניין. אבל אז נוצרה בעיה כי באזור שבו היא התגוררה לא היה מקווה, והקרוב ביותר היה באפריקה, מרחק של 5 שעות טיסה, שעלותה מאוד גבוהה ואין לה אפשרות לעמוד בזה כלכלית. פנינו לרב פוסק המתמחה בהלכות טהרת המשפחה, שאיתו אנחנו נוהגות להתייעץ, והוא פסק שבמקרה המיוחד הזה היא יכולה לטבול באוקיינוס. אבל אז התעוררה בעיה אחרת, כי אין בלנית שתטביל אותה... בסוף הוחלט שבעלה יטביל אותה, תוך שהיא כורכת חבל על ידה, שבעלה אוחז בקצהו השני, כיוון שהטבילה באוקיינוס היתה מאוד מסוכנת. בסופו של דבר היא עשתה את זה והיתה המון תכונה והתרגשות אצלנו נוכח מסירות הנפש שהיא גילתה. תגובת האישה גם היא לא איחרה לבוא: היא שלחה אלינו מייל מרגש שבו כתבה שהרגישה אישה חדשה אחרי הטבילה. עד היום, אותה פעילה ששוחחה איתה ממשיכה לעמוד איתה בקשר ולהדריך אותה בנושא. ואגב, את ההתחזקות שלה והרצון הראשוני לשמור טהרת המשפחה היא קיבלה מהידברות, מצפייה בתכנים באתר".

אנחנו כאן בשבילך, אחותי היקרה, אם ברצונך לקיים את המצווה היקרה כראוי, ואת מרגישה צורך בתמיכה, ליווי, הדרכה, ייעוץ, ריענון הלכות, צוות מדריכות נפלא של טהרת חנה והידברות,  קו הטהרה עומד לרשותך בצורה אנונימית בכל עת. כמו כן, אם את כבר מקיימת את המצווה ורוצה לזכות אחרות - תוכלי למסור לנו שמות ומספרי טלפון של נשים קרובות ואנחנו נשוחח איתן בדיסקרטיות.

ליצירת קשר:  ישירות למוקד של טהרת חנה - 02-6301516, 02-6301524, 054-3207566- אם הנייד כבוי אפשר לשלוח הודעות SMS.דוא"ל: 5386557@gmail.com

למוקד שקיים בתוך הידברות אפשר להתקשר- 03-6106061.

מח' מתחברות – טהרת המשפחה לפניות, הכוונה וייעוץ: 02-6301516, מייל mit@htv.co.il