סוכות
הסוכה המכילה והמאחדת
בחג זה המינים והצבעים השונים, מוצאים כל אחד את מקומו ונאגדים יחד. רק כך מתאפשרת הברכה - כאשר כולנו כאחד, יכול אבינו לברכנו באור פניו
- הרבנית אורה רבקה וינגורט
- פורסם ז' כסלו התשע"ד |עודכן
המתח הגבוה אותו חווינו בימים הנוראים, מקבל התרה מפתיעה בהתפרצות של שמחה בחג הסוכות. מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו... בחג הזה, הלב מתרחב לנוכח היבול הנאסף מן השדה, אך גם לנוכח היבול הרוחני, שנאסף במהלך השנה. חג הסוכות חותם את סדרת שלושת הרגלים, אך גם את תקופת ימי הדין , שעברו עלינו לטובה. בעת הזו, אנו נקראים להכיר טובה, ולשמוח בכל הטוב אשר בו התברכנו. לא בכדי, בימי הבית, היווה חג הסוכות את סיום תקופת הבאת הביכורים, בליווי קריאת ההודאה.
"השמחה פורצת גדר" (עפ"י שמו"א ו, יג וברד"ק), והכוחות החיוביים שממלאים אותנו, מאפשרים לנו גם לחרוג מגבולותינו האישיים, ולהתקרב ולהתאחד עם הסובבים אותנו. כך מוצאים אנו את "כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז, ב), בחג זה המינים והצבעים השונים, מוצאים כל אחד את מקומו ונאגדים יחד. רק כך מתאפשרת הברכה - כאשר כולנו כאחד, יכול אבינו לברכנו באור פניו.
והוא אכן מברך. הוא אוסף אותנו אליו, מקיף אותנו בענני כבוד, של בטחון והגנה, ומאפשר לנו לחסות ולחיות ב"צל האמונה" (זהר ח"ג אמור קג, א).
זה הזמן לפתוח את הלב, ולתת לעצמנו להתמלא כוחות מכל רגע של החג הנפלא הזה. כוחות של שמחה ואמונה, כוחות של אחדות וחיבור, כוחות של קרבת א-להים ודבקות. בכוחות הללו נוכל בעז"ה להתחיל את השנה החדשה, מבראשית.
תסוכני בבטן אמי
הסוכה עוטפת אותנו, חובקת, מכילה. בלשון הקבלה אלו 'אורות מקיפים', אך גם בחוויה הפשוטה, ניתן לחוש כיצד הסוכה אוספת אותנו אל קרבה. אף ההלכה של מספר הדפנות – שתי דפנות וטפח, נדרשת בספרים כצורת יד חובקת, שמורכבת מזרוע, אמה ומכף היד.
דמיון רב יש בין הסוכה לאמא. דוד המלך אומר 'תסוכני בבטן אמי' (תהילים קלט, ג. וראו ליקוטי מוהר"ן כא, ג). השימוש בפועל ס.כ.ך. גם בהקשר של העובר במעי אמו, יכול להאיר לנו על תפקידנו כאמהות.
האימהות היא הכנת מקום ואפשרות, להכיל את בני הבית בתוכה. אמא מקיפה, מגוננת, מסוככת, ובעיקר – אוספת בחום. אמא מקבלת את ילדיה, על כל תחושותיהם, ונותנת להם מרחב לחיות בו. אמא מחבקת.
הישיבה בצל הסוכה ממלאת אותנו בשמחה, וכך גם 'אם הבנים שמחה' (תהילים קיג, ט), ובכוחה להביא את כל בני ביתה לשמחת הנפש. המצב הנפשי שבו האמא נמצאת מקרין על כל בני הבית. זו הסיבה שהאישה נקראת "עקרת הבית" - עיקרו של בית, כי היא יכולה לעצב במידה רבה את האווירה שבביתה.
הדברים שלעיל לא נועדו לחזק את נקיפות המצפון שלנו על כל מה שאנחנו לא, אלא לשוב ולעורר את הרצון לממש את הזכות הענק שבתפקידנו האמהי. בישיבה בצל הסוכה אנו מוזמנות לאפשר לעצמנו לחזור למצב העוברי שלנו, לחוש את העונג והמנוחה שבישיבה בחיקה של אמא, ולצבור כוחות למלא את ייעודנו הכל-כך מיוחד – להיות אמהות.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>