הלכות קריעה על גדול הדור

ישנה הלכה שכאשר מתבשר אדם על קרוב שנפטר, קורע קרע בבגדו ומברך בשם מלכות: ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם דיין האמת. רוב הלכות הקריעה בעניין גדול בישראל הן כהלכות קריעת הבגד על אביו ואמו, אך לא כולן. לפניכם סיכום ההלכות מתוך השולחן ערוך (יו"ד סימן ש"מ).

א. כיום שאין קורעים על חכם, אולם על רבו המובהק, היינו שרוב חכמתו ממנו ושקיבל ממנו את דרכי העיון והפסיקה, יש אומרים שצריך לקרוע את כל בגדיו עד שיגלה את לבו, כדין קריעה על אביו ואמו. ויש אומרים שדי שיקרע טפח. וההלכה היא כדעה הראשונה.

ב. צריך שיקרע מעומד דווקא, ואם קרע מיושב לא יצא ידי חובה, ועליו לחזור ולקרוע.

ג. מעיקר הדין זמן הקריעה הוא בשעת יציאת הנשמה, בשעה שעומדים בסמוך למת, שאז אומרים צידוק הדין. אך המנהג כיום הוא שמיד לאחר הקבורה אומרים ברוך דיין האמת וקורעים את הקריעה.

ד. מקום הקריעה הוא דווקא מלפניו, ומעל מקום הלב, ואם קרע באופן אחר - עליו לחזור ולקרוע שנית.

ה. המנהג המקובל הוא שתחילת הקריעה נעשית בידי אחר, כדי שיחוש האבל עגמת נפש רבה, ואילו המשך הקריעה נעשית בידי האבל עצמו. הקריעה נעשית דווקא בידו ולא על ידי כלי.

ו. אע"פ שעל אביו ואמו מברך ברוך דיין האמת, בשם ומלכות, מכל מקום בפטירת רבו המובהק, יברך בלא שם ומלכות, משום המצדדים שלא לברך בשם ומלכות, וספק ברכות להקל.

ז. לגבי נשים, נפסק להלכה שלא יקרעו, משום שאין בהן דין של "רבו המובהק".