הרב זמיר כהן: מרן ייזכר לדורות

 

 

"כמו שבכל תחום בעולם, האנשים שלא שקועים באותו תחום לא יודעים להעריך את גודל האדם, היום כולנו מבינים את גדולתו הרבה יותר", אמר הרב זמיר כהן במשדר המיוחד שנערך בערוץ הידברות אתמול (שני), יום פטירת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. "למרות שאף אחד לא זכה להתקרב למדרגתו של האדם הגדול הזה - אין ספק שהיום, כשהתקיים הפסוק ´ותשחק ליום אחרון´, ברור שמדובר במי שעתיד להיזכר לדורות באותה שורה של הרמב"ם, רבי יוסף קארו, החיד"א ואלה שהעפילו למנהיגות של דורות-עולם".

 

הרב זמיר המשיך ואמר: "אולי תמוה לומר שבדור שלנו יש אדם שמעפיל לשורה הזו, אבל גם גדולי ישראל העידו שההיקף התורני והידע שלו עצום. ראש המועצה הדתית בירושלים, הרב יצחק רלבג, היה מפנה אל הרבה תלמידי חכמים שאלות סבוכות. הוא מספר שהיה מתקשר לבית מרן, הרב היה מכריע מיד, וכששאל מה המקורות, מרן היה פשוט שופך אותם. הרב רלבג אמר ´אף פעם לא קרה שהרב טעה בעמוד או בסימן´. זה אדם שכל התורה מקופלת בראשו. יש תלמידי חכמים שגדולים בהסברה אבל קשה להם בכתיבה - ולהפך. אבל האדם הזה היא איש אשכולות שהכל בו".

 

על המצב הנוכחי, שנוצר עם פטירת מרן, אמר הרב זמיר: "נוצר חלל גדול בעם ישראל. אם היו לנו עיניים רוחניות, היינו אמורים לראות ביום הזה כיום שחרב בו בית המקדש. לא מדובר רק באבדה שאין עם מי להתייעץ ואין מי שיפסוק הלכות, אלא גם מבחינת מאזן הזכויות שיש לנו בעולם. אם היו לנו עיניים רוחניות, היינו רואים עד כמה מרן נתן משקל עצום באותן מאזניים. אבל כאשר הוא נפרד מאתנו, חסרות לנו זכויות. לכן כל אחד מאתנו אמור לקבל על עצמו שני דברים חשובים שמרן מסר את נפשו עבורם: רישום ילדים לבתי ספר תורניים, ושיעורי תורה.

 

"מנהל בית ספר ברמות סיפר למרן שהיה לו תלמיד מוצלח בכיתה ב´, אבל האבא החליט להוציא אותו לבית ספר ממלכתי דתי, שלצערנו זה לא מה שהיה לפני 20 שנה. הוא אמר בכאב לב שאינו יודע מה לעשות, וביקש עצה. הרב שאל ´אתה עם רכב כאן? בוא ניסע אליו הביתה´. הרב, עם גלימתו, נכנס לאותו רכב גרוטאה של אותו מנהל בית ספר, וביחד הם נסעו. אנשים ראו ברמזורים את מרן נוסע ברכב כזה, ולא האמינו. שניהם הגיעו לרמות, דפיקות בדלת, האבא ראה את הרב עובדיה - ופשוט קרס. בזכות הביקור הזה, הילד חזר לבית הספר התורני. זו רק דוגמה קטנה. אנו צריכים לקחת את מסירות הנפש שלו לחינוך ילדים, ולשלוח את הילדים למקומות של תורה. זה דבר שצריכים לקבל את עצמנו. בנוגע לשיעורי תורה, היום יש גם דיסקים - אפשר לשמוע בנסיעות, בדרכים, אבל בעיקר לצאת לשיעורי תורה חיים".

 

בנוגע לתחושה שמא תפילות עם ישראל לא התקבלו, הדגיש הרב זמיר: "עלולה להתגנב תחושה שהתפללנו הרבה, ולא יצא מזה כביכול שום דבר. כבר לפני שבועיים חשבו שהסוף הגיע, אבל כשהיו קבלות, קריאת ספרי תהלים ועוד, הקב"ה ריחם והאריך את חיי מרן בעוד שבועיים. יבוא אדם ויאמר ´מה זה שבועיים? שום דבר´. אבל אצל הקב"ה אפילו לדקה יש ערך, ואין לנו שיעור מה היא שווה. כל דקה שווה, אפילו של יהודי פשוט - דקה של תורה, דקה של ייסורים, דקה של תפילה. אין ספק שגם התורה שמרן עסק בה, ואפילו לימוד התורה בזמן שהיה בהכרה - אין לדעת כמה גזירות זה הסיר מעם ישראל. ובכלל, שום תפילה לא הולכת ריקם. בשעות אלה אנו עדיין המומים מהפטירה. קשה לתאר איך אפשר להמשיך את החיים בלעדיו, ואיך השמש תאיר את היום. אבל שנזכה בע"ה לגאולה שלמה ולתחיית המתים בקרוב".

 

לקראת סיום דברי הרב, ביקש המנחה יהודה שוקרון מהרב זמיר לספר על החיבור של מרן לערוץ הידברות. "צריך לדעת שבלי הרב - ערוץ הידברות לא היה כאן", הדגיש הרב זמיר. "גם לנו היה באופן אישי חשש להיכנס לתחום הטלוויזיה, שמא אנשים יכניסו טלוויזיה כדי לצפות בערוץ יהדות. לכן התייעצנו עם גדולי ישראל, וזו היתה שאלה גדולה. בשאלה כזו גדולה צריכים לשאול את גדולי ומנהיגי הדור. מרן הרב עובדיה יוסף היה פורץ הדרך, ונתן את ההנחיה שלא לחשוש. אחר כך הצטרפו גם גדולי ישראל. כל מי שנהנה היום מערוץ הידברות צריך לדעת שלולא תמיכת מרן עובדיה יוסף - ערוץ הידברות לא היה קם".