משיעורי מרן: כבוד התורה ולומדיה

הרמב"ם (פאר הדור סימן מב, מובא בשטמ"ק ב"מ פה:) מפרש את הסוגיא "שלא בירכו בתורה תחילה" - שלא היו מחשיבים את תלמידי החכמים לעלות ראשונים לספר תורה אלא היו מקדימים את העשירים בעלי הממון, והתלמיד חכם העני ´פעם בחודש דיים´ שיעלה לתורה, ´הלכך נימרינהו מעומד´...

ובפירוש המשנה (גטין פ"ה מ"ח) כותב הרמב"ם בתקיפות על כך שכשעולים לתורה צריך להקדים את תלמידי החכמים בראשונה ולא אנשים פשוטים, ולשיטתו אפילו אם מעלים כהן עם הארץ במקום שיש תלמיד חכם איכא עונש חמור, דהא איתא בגמ´ (מגילה כב סוע"א) רב קרי בכהני, רב היה עולה ראשון במקום כהן כיון שהיה גברא רבא. כהן שהוא עם הארץ אינו שווה מאומה, כמו שאמרו (הוריות יג.) ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. אמנם הרמב"ם בחיבורו (פי"ב מהל´ תפלה הי"ח) חזר בו וכתב שכבר פשט המנהג להעלות כהן אף שהוא ע"ה, שנאמר וקדשתו לפתוח לכל דבר שבקדושה. אמנם כל זה בעניין עליית כהן, אך בעליית שלישי ורביעי אם מקדימים עם הארץ לפני תלמיד חכם זהו בזיון התורה!

התורה קודמת לכל השבחים

מבארים עוד מהו "שלא ברכו בתורה תחלה", אדם שיש לו בת ומציעים עבורה שידוך, הדבר הראשון שמשבחים את הבחור הוא שיש לו מקצוע כגון יהלומן שמרוויח כסף רב וגם אביו עשיר, לאחר מכן מזכירים שיש לו דרך ארץ, נימוס וענוה. לאחר מכן מזכירים שהוא ירא שמים ומתפלל, ורק בסוף מזכירים שהוא גם קובע עתים לתורה. בתחילה היה צריך לומר שהוא קובע עתים לתורה, שבח זה ´עלית על כולנה´, אין למעלה מהתורה, ורק אחר כך ידברו על כסף וביזנ´ס.

זהו הפגם "שלא ברכו בתורה תחלה", שלא פתחו לשבחו בתורה בתחילה, אלא ´ואמרתם שבח - פסח הוא לה´, העיקר הכסף.

ובאמת מה שווה הכסף לאדם שאינו לומד תורה? על ידי כך יהיה מושחת במדותיו! כל החיות של האדם הינה מהתורה, היא נותנת לו עוז ותושיה שיגבר על יצרו וינהג בדרך ארץ לבני ביתו, אדם שלומד תורה לשמה זוכה בכל סגולות וכל מחמדי תבל, התורה נותנת לו יראת שמים וכח להיות בעל מדות טובות, ענוה וצניעות ואיך ינהג עם בני ביתו.

לא פעם אמרתי אם היו הנשים יודעות את ערכם של לומדי התורה בכל יום, שמעריכים את האשה, יודעים איך לדבר אליה, מתנהגים אתה ברחמנות, חסים עליה ועוזרים לה כמה שאפשר, לא היתה שום אשה משאירה את בעלה בבית אלא לוקחת מקל מטאטא ומגרשת אותו "לך מפה ללמוד תורה"! ´לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו´, כי בתורה יש מדות טובות, ´הפוך בה והפוך בה דכולא בה´. וזהו רק באדם שלומד על מנת לקיים ויש בו יראת שמים שאז מסייעים אותו מן השמים, ´הבא להטהר מסייעין אותו´ וזוכה לכל הדברים שבתורה, וגם מתוך שלא לשמה בא לשמה.

השיעור נלקט מתוך הספר "מעדני מלך".

(צילום: פלאש 90)