מי הזיז את היבשות ולמה?

"בבית שבו גדלתי נשמנו אוויר של כימיה אנאורגנית", מספרת ד"ר הדסה מלמד, מחברת הספר "סוד המבול, משולש ברמודה המסתורי ונדידת היבשות", שם היא פורסת את משנתה המדעית-מהפכנית, המבוססת על דברי חז"ל. בתיאוריה אותה פיתחה ואותה מציגה במודל ממוחשב מרהיב עין, היא שופכת אור על תופעה גיאולוגית הקרויה 'נדידת היבשות' ומקשרת אותה, לא פחות ולא יותר, לאירועי המבול.

"המבול לא היה תופעה טבעית רגילה בכדור הארץ, שהרס הקב"ה את הטבע ושינה מעשה בראשית (המלבי"ם עה"פ בר' ז', 10). היה צורך בגורם מחוץ לכדור הארץ על מנת להוציא אל הפועל את ההתרחשות הנוראה שקרתה כאן. המפתח לכך נמצא במסכת ראש השנה ע"א ע"ב: 'מתוך ששנו מעשיהן (דור המבול), שנה הקב"ה מעשה בראשית ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם'.

על סמך מאמר זה של חז"ל שאלתי את עצמי – איזה קשר יכול להיות בין נטילת הכוכבים לבין הבאת המבול?", מספרת מלמד איך הכל התחיל.

על פי התרחיש שמציגה ד"ר מלמד בספרה, שני הכוכבים שנטל הקב"ה ממזל כימה אלו, הם כוכבים שפגעו בכדור הארץ בעוצמה גדולה מאין כמוה. אחד מהם קבור עד היום במעמקי הקרום של כדור הארץ. השני הפך לכוכב הלכת המוכר היום בכינויו 'מאדים'. בהסתמך על הנתונים שמנדבים לנו חז"ל, בין שורות המדרש, הצליחה מלמד לחשב בדייקנות את זווית הפגיעה, את הרגע המדויק שבו היא אירעה, ואף את מימדיהם של הגופים הפוגעים.

"רק בתקופה האחרונה גילה המדע את הפוטנציאל ההרסני הגלום בפגיעה של גוף חוץ-ארצי בכדור הארץ", אומרת ד"ר מלמד. "בעבר התייחסו לכך כאל אפשרות רחוקה ובלתי מציאותית, אבל במשך הזמן התברר כי תופעות כאלה בהחלט מתרחשות ועשויות להביא לתוצאות הרות אסון".

וימח את כל היקום

מסתבר שכבר מזה שבעים שנה מדברים אנשי המדע על התופעה הבלתי מוסברת - נדידת היבשות. הראשון שהציג תיאוריה בנושא זה, בשנת 1924, היה וגנר, על סמך דמיון קווי החוף המערבי של אפריקה לקווי החוף המזרחי של אמריקה הדרומית. במחקרים נוספים שערך, הראה דמיון בין שתי היבשות גם מבחינת הפלורה (הצמחיה), וגם מבחינת הפאונה (בעלי החיים) והמבנה הגיאוכימי של המחצבים השונים. לדעתו, היו היבשות מחוברות ביניהן ליבשת-על, לה קראו "פנגיאה", ומסיבה בלתי ידועה החלה התפצלות לפני כ- 200-250 מיליון שנה למניינם, ונפתח האוקיינוס האטלנטי.

הממסד המדעי דחה את השערתו זו בשתי ידיים. הרעיון החדש בו יבשת שלמה - על כל אדמותיה, סלעיה, אגמיה, ויצוריה - מסוגלת לזוז ולהתנייד כאילו הייתה נוצה באוויר, היה נשמע מופרך מן היסוד. עד היום אין למדענים הסבר מלא לשאלה מה גרם לנדידת היבשות. ד"ר מלמד סבורה שהפתרון לתעלומה המדעית עדיין לא נמצא מסיבה אחת: החוקרים פשוט לא טרחו לחפש את התשובה במקום הנכון – בדברי חז"ל. אם היו עושים זאת היו מבינים שהיה עליהם לקשר את התופעה עם אסון המבול, וכך הכל היה מתבהר.

כדי לבחון את האופן שבו היו הדברים עשויים להתרחש בפועל, בנתה מלמד מודל ממוחשב להמחשת הדברים בצורה ויזואלית. "ברגע הפגיעה של הכוכבים בכדור הארץ השתחררה אנרגיה בעוצמה בלתי נתפסת", מסבירה מלמד. "הפסוק 'וימח את כל היקום' מקבל משמעות מצמררת. שום דבר אינו מסוגל לשרוד סדרת קטסטרופות שכזאת. עכשיו אפשר להעריך את הנס שנדרש כדי שתיבת נוח לא תתפרק".

עיון מעמיק בדברי חז"ל מגלה רמזים נוספים לתופעות אסטרונומיות יוצאות דופן שליוו את המבול. מסופר בגמרא שבתקופת המבול שינה הקב"ה את סדרי בראשית עד שהייתה חמה יוצאת במערב ושוקעת במזרח. מקורות אחרים מגלים כי תנועת הכוכבים, הירח והשמש, לא נראו בימי המבול. עוד עולה מהמקורות, כי התנאים ששררו בעידן שקדם למבול אף הם היו שונים מאוד מאלו המוכרים לנו כיום. מזג אוויר אביבי התקיים בכל ימות השנה, ופני הקרקע היו שטוחים ללא הרים ובקעות.  

עוצמת הפגיעה של הכוכבים בכדור הארץ הייתה כה חזקה, ששינתה את זווית הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו. במקום להסתובב בניצב למישור המִלקֶה, נטה הציר החדש בזוית של 203.5 מעלות על צידו כפי שהוא עכשיו (כלומר, היפוך כדור הארץ בתוספת של 23.5 מעלות). התזוזה החדה של כדור הארץ והשינוי שחל בכיוון הסיבוב שלו, יצרו שיבוש במזג האוויר, וכך במקום עונת האביב ששלטה בכיפה באופן תמידי, החלו להתקיים מעתה ארבע עונות השנה.

כמו חלקים של פאזל

מי שיתבונן היטב במפת הגלובוס, יבחין כי קיימת התאמה בין קווי המתאר של היבשות השונות. דוגמא בולטת לכך הוא קו החוף המזרחי של יבשת דרום-אמריקה, החופף כמעט בצורה מושלמת לקו החוף של אפריקה המערבית. מדידות מדויקות מראות כי שתי היבשות עדיין מתרחקות זו מזו בקצב של סנטימטר או שניים לשנה.

"כמו חלקים של פאזל, המתחברים אחד לשני בדיוק מופלא, כך ברגע שאוספים את דברי חז"ל המפוזרים במקורות שונים ומכנסים אותם יחדיו, מתקבלת תמונה ברורה ומצמררת של נסיבות המבול", אומרת ד"ר מלמד בהתרגשות. "פגיעת הכוכבים בכדור הארץ, אשר גרמה למבול הנורא, באותה ההזדמנות גם גרמה לפיצול היבשות.

הדבר המפליא ביותר הוא לגלות, שלמעשה, כל הדברים הללו מרומזים כבר בחז"ל ובמפרשי התורה לדורותיהם. לא חידשנו דבר. מי שיעיין במדרשים, בגמרא ובמפרשים כמו הרמב"ן, הספורנו והמלבי"ם, ימצא שהכול כתוב שם הרבה לפני שהמדע הכיר מושגים כמו אסטרואידים, אנרגיה קינטית ונדידת יבשות".  

אלקטרודות לצמחים

לפני שלושים שנה, אולי היתה מלמד מעלה בדעתה שהיא תגיע לדוקטורט, אבל וודאי שלא חלמה להוציא תחת ידה ספרות המבוססת על דעת חז"ל. פשוט מאוד, כי היא לא ידעה מי הם. מלמד נולדה וגדלה במשפחה חילונית למהדרין, שם נשבו רוחות של השכלה ומודרניזציה. האבא היה מהנדס בכימיה, איש אקדמיה מובהק, והדסה הלכה בעקבותיו.

את הדוקטורט עשתה באוניברסיטה העברית בירושלים בתחום האלקטרו-פיזיולוגיה של צמחים. "הייתי נועצת אלקטרודות עדינות מאוד לתוך תאי אבקה של פרחים, על מנת לעקוב אחר הפעילות החשמלית המתרחשת בתוכם. כך למדנו להכיר את האופן שבו תאי הצמח מתקשרים אחד עם השני". בהמשך, עשתה עבודת מאסטר בחקר האנזימים שגורמים להשחמת הפירות.

התעסקותה של מלמד עם נפלאות הבריאה, ובכלל כך פירות וצמחים, הציתו בליבה השתאות ופליאה, אך אלו עדיין לא תורגמו לשינויים באורח החיים. את זאת עשתה מאוחר יותר במהלך חייה.

גם בחייה הפרטיים של מלמד היו לא מעט רעידות אדמה, וגם היא, כמו היבשות, נדדה ממקום למקום עד אשר מצאה את שאהבה נפשה - חיי תורה ומצוות.

עם התובנות השונות שצברה בחיים, עזבה את המוסד האקדמי, והחליטה להתמקד בפיתוח אישיותה היהודית. יחד עם בעלה פקדה את אחד הסמינרים הראשונים אותם ערך ארגון "ערכים", ונשבתה בקסם היהדות. בהמשך נדדה המשפחה לעיר רחובות, שם הצטרפה הדסה לסגל החוקרים של הפקולטה לחקלאות ושל מכון ויצמן למדע.

מנהל המחלקה לכימיה תולש מודעות

במקביל לעבודתה המדעית, שילבה עבודה על ה'אני החדש' שלה. עבודה זו כללה השתתפות בשיעורי יהדות והפנמה של ערכי מורשת ישראל. אט אט השתלבה משפחתה בקהילת שומרי המצוות בעיר. בשלב מסוים החלה מלמד בעצמה לארגן שיעורי תורה, אבל אלו התקיימו לא פחות ולא יותר - בלב מכון ויצמן.

"הייתה התנכלות מתמדת מצד בכירים במכון, שראו בעין רעה את הפעילות התורנית במקום", נזכרת מלמד. "מנהל המחלקה לכימיה היה צועד אחרי ותולש את המודעות המזמינות את הציבור להרצאות תורניות שארגנו. הוא אמר לנו בפירוש: 'לא איכפת לי שיתלו כאן מודעות על הצגות ומופעי בידור, אבל שיעורי תורה - לא יקום ולא יהיה'". מאוחר יותר, הצטרפה כפעילה בארגונים 'ערכים' ו'לב לאחים', ועסקה בעיקר בנושא רישום ילדים לבתי ספר תורניים.

ד"ר מלמד, גדלת בבית רחוק מתורה ומצוות. כיצד הגעת לאורח חיים חרדי, ויותר מכך - לכתיבת ספר המבוסס על דברי חז"ל?

"המטפלת של בני התינוק הייתה אישה שומרת מצוות. כשהייתי באה בתום יום העבודה לאסוף את בני היינו משוחחות על דא והא. באחת הפעמים היא הניחה בידי חוברת בשם 'נבואות שהתגשמו' והמליצה לי לקרוא בה".

העיון בחוברת חשף בפני הד"ר מהאוניברסיטה העברית עולם שהיה בלתי מוכר לה עד אז. "פתאום התחוור לי שהנבואות בתנ"ך הם לא דברים ערטילאיים ומעורפלים. החוברת טענה שניתן להוכיח אחד-לאחד כיצד דברי הנביאים שנאמרו לפני אלפי שנים התקיימו וממשיכים להתקיים עד לימינו אנו. הדברים הוצגו בסגנון בהיר ובצורה רציונאלית ושיטתית. זה היה עבורי מהפך בחשיבה. לראשונה התחלתי לחשוב על יהדות באופן רציני".

אם כך, את וודאי רואה במחקר שלך שליחות שהיא מעבר לתגלית מדעית?

"כל אדם מקבל מהקב"ה את הכלים הנחוצים לו למילוי תפקידו. פעמים רבות שאלתי את עצמי מדוע הקב"ה גלגל את חיי באופן שאוציא תואר אקדמי. בימינו יש למדע הילה יוקרתית. אנשים עומדים נפעמים כשהם נוכחים לדעת שאינפורמציה מדעית, שהתגלתה רק בדורות האחרונים, מרומזת כבר בדברי חז"ל. הדבר מרומם את קרנה של התורה בעיני רחוקים, ומעודד אותם להתקרב וללמוד את היהדות ברצינות".

מה הוביל אותך לעסוק דווקא במבול?

"שמשמים הובילו אותי לחקור את הנושא הזה. מלכתחילה לא הייתה לי כוונה מיוחדת להיכנס אליו, אבל תגלית אחת הובילה לתגלית נוספת. מאמר חז"ל אחד הוביל למשנהו. כעבור זמן קצר הבנתי שמה שהתחיל כלימוד פרטי לצורך עצמי, מכיל בתוכו פוטנציאל לקרב לב טועים ורחוקים להכרה בחכמת התורה ודברי חז"ל".

כיצד מתייחסים אנשי מחקר ומדע לתאוריה שאת מציגה?

"לאנשי המדע קשה לקבל תיאורים חריגים של קטסטרופות. גיאולוג בכיר אמר לי: 'אני לא יכול לתת לדברים שלך הסכמה בפומבי כי זה יעלה לי בכסא'. מדען אחר, אסטרו-פיזיקאי, רק שמע את המילה 'מבול' וקפץ ממקומו כנשוך נחש. 'מבול?! את רוצה לומר לי שחזרת בתשובה?!'. יש אנשי מדע שקשה להם מאוד לקבל דעות שאינן עולות בקנה אחד עם המוסכמות המקובלות. יחד עם זאת, עד היום אף אחד לא הציג בפניי נתונים הסותרים את התיזה שהצגתי".

מה בין מדע לאמונה?

"חשוב להדגיש שכל מה שקשור עם המבול, ולא פחות עם נס ההישרדות של תיבת נח, הוא על-טבעי. זאת למרות שתופעת המבול עצמה מנותחת על ידי חוקי טבע שונים. כל התיאוריה המוצגת בספר מקיפה רק חלק מזערי מההנהגה הכללית שכל כולה למעלה מגדרי הטבע. עם זאת, יש קידוש ה' בכך שאנשים רחוקים רואים בצורה מוחשית כיצד התיאורים שבתורה ובדברי חז"ל מתאימים בצורה נפלאה לריאליה המשתקפת מהמחקר המדעי.

בזמן שבו כל מיני פסוודו-מלומדים הפכו את המדע לאליל מודרני, שבו הם מנגחים את תורת ישראל ואת המסורת המקובלת עלינו מדור לדור, חשוב להראות כי אדרבא, דווקא מתוך המדע ניתן להגיע לתובנות המחזקות את האמונה ולא להיפך".