משיעורי מרן: תלמודי התורה - יתומים

לפני למעלה מששים שנה היה יהודי אחד מעירק בשם אהרן כהן ורחל אשתו, מייסד בית ספר "תורת אהרן", הוא תרם סכום כסף גדול לקרן כדי שהפירות יהיו לבית הספר. בימים ההם לפני קום המדינה לא היו כאן בתי ספר, מלמדי התינוקות היו גובים כסף מההורים העניים ותמיד היו בגרעונות, ולכן הוא תרם סכום נכבד שפירותיו יהיו מוקדשים לבית הספר הנ"ל. אחרי קום המדינה נהפך בית הספר לממ"ד שמקבל את כל התקציב ממשרד החינוך, והכסף של המקדיש נשאר מיותר.

שאלו אותנו על כך לפני חמש עשרה שנה ובאותו זמן לא היו עדיין תלמודי תורה, אמרנו להם להחזיק בזה ישיבות כמו פורת יוסף וקול יעקב, אך משום מה הדבר לא יצא לפועל והכסף נשאר גנוז עם הפירות ופירי הפירות. עתה כבר הדבר אינו בידי, לו היה זה בסמכותי הייתי אומר שיעבירוהו לתלמודי התורה, שכן הכוללים מחזיקים את עצמם, ראשי הכוללים נוסעים לחו"ל, ואמנם בעלי היכולת לא תורמים הרבה, הם לוקחים מהבינוניים, כמו שאומרים ´אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו - תשועה´, התשועה יוצאת מאלה שאין להם.

כשאמרנו שכל אחד יתרום מאה שקל לתלמוד תורה, אנשים שבקושי מוצאים את לחמם וידם אינה משגת דחקו את עצמם ונתנו מאה ש"ח, כך הכוללים מתקיימים על גבי תרומותיהם של ישראל שנתבעים ונותנים, לפעמים ראשי הכוללים סובלים בושות מאנשים חסרי אדיבות ויושר שאינם ראוים לתת למוסדות של תורה וכל כספם הולך לעוד מגרש של פוטבול או כדור סל ועוד מועדון של ריקודי פריצות, כמו שדרש רבה (ב"ב ט:) מאי דכתיב ´ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם´? אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אפילו בשעה שכופין את יצרן ומבקשין לעשות צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין כדי שלא יקבלו עליהן שכר! אפילו בשעה שהם ירצו לעשות צדקה יפלו בידיו של איזה ´שלמה להט´ החרב המתהפכת...

ולעומתם יש בני אדם יראי שמים שהקב"ה אוהבם ומחבבם, כמו שנאמר (תהלים קג, יז) ´וחסד ה´ מעולם ועד עולם על יראיו´, מכוונם בעצה טובה להיכן לתת ונותנים.

צריך לדעת שהתתי"ם (תלמודי תורה) כמו יתומים! [...] עם כל תחנונינו לשר החינוך הואיל בטובו לתת לכמה תתי"ם רשיון, ולכמה מהם לא נתן רשיון והם נסגרו, מחמת שלא יכול לעמוד בלחץ הרשעים שקטרגו על התלמוד תורה, בעוונותינו הרבים ישראל בגלות צריכים להתרפס ולהתחנן שמא נציל את שארית הפליטה. יש היום אלפיים ילדים בתתי"ם, ואילו היה לנו תקציב בזמן יכולנו לכפול את כמות התלמידים לחמשת אלפים. הקב"ה נתן בימים אלה חכמה בינה ודעת, אנשים שלא הכירו את האמת ראו שאפילו בחינוך הממלכתי דתי לא כולם יוצאים יראי שמים, החינוך הזה פשט את הרגל [...] הם הולכים ´הלוך וירוד הלוך וחסור´, רואים את פירותיהם ´זבת חלב ודבש היא וזה פריה´. ואילו בתלמודי התורה יש יראת שמים נגד פניהם, המורים יודעים את הפקדון שבידיהם ועושים בכל כחם להכניס בתלמידים יראת שמים, ´כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה´´ (ישעיהו סא, ט).

נלקט מתוך הספר "מעדני מלך".