הירח וכלב הים

השמש עומדת לשקוע. דממת קודש שוררת בבית הכנסת בעיירה סלונים. הקהל נעמד להתפלל את התפילה האחרונה ביום הקדוש, את תפילת נעילה - בעת נעילת שערי רחמים. האדמו"ר בדרכו אל עמוד התפילה, ולפתע עיניו התמקדו בשניים מהקהל, אשר חזותם הוכיחה עליהם כמו אלפי עדים, שאינם משתייכים ל "נוף" המקומי...

היו אלה קנטוניסטים.

ה"חוק" ברוסיה איפשר לצאר לקחת ילדים בני 10-12 ולגייסם לצבא הרוסי בעל כרחם ללא הסכמת המשפחה. הם היו מגויסים ליחידות מובחרות למשך 30 שנה, ללא כל יכולת שחרור או חופשה. הצאר ניקולאי הראשון שעלה לשלטון בשנת 1825, היה אדם עריץ ואכזר גם כלפי עמו, ועוד יותר כלפי היהודים. הוא היה נוצרי אדוק, והשתמש בחוק זה בעיקר כדי לגייס ילדים יהודים, לקורעם מחיק משפחתם, ולהעבירם טקס התנצרות במסגרת הצבא. ילדים אלו כונו "קנטוניסטים". קנטוניסטים אלו, כשסיימו את שירותם לצאר, רובם המוחלט שכחו מזמן את זהותם היהודית, ויצאו לחיים ללא כל זיק וזכר לעובדת היותם יהודים.

האדמו"ר לפתע עצר את הליכתו, ועוד בטרם החל בתפילת הנעילה, ביקש לשאת מספר מילים בפני הקהל, אירוע לא שגרתי בעליל.

הקהל נדרך. וכך הוא אמר: המשנה במסכת כלים כותבת שכל הכלים ראויים לקבל טומאה, חוץ מכלים שנעשו מעור של חיות מים, למשל עור של כריש וכדו שהם אינם ראויים לקבל טומאה. בקטגוריה זו יוצא דופן כלב הים. כלי שנעשה מעורו של כלב הים – כן ראוי לקבל טומאה. למה? מדוע הוא שונה מחבריו, שאר חיות המים? כותב רבי עובדיה מברטנורא (מפרש המשנה. חי במאה ה 15 באיטליה, ומת בירושלים בערך שנת 1500) שהסיבה נעוצה בעובדה, שכאשר כלב הים מרגיש בסכנה - הוא נמלט ליבשה.

ולכן, אם בשעת סכנה הוא נמלט ליבשה ושם הוא מרגיש בטוח, סימן שלשם הוא משתייך...

האדמו"ר השתנק בבכי, ואמר: נמצאים אתנו שני קנטוניסטים, חזותם החיצונית מראה כאילו אין הם שייכים לעם היהודי... אך חזותם מטעה. שהרי שעה זו, שעת חתימת הדין היא. זהו זמן "סכנה", עתידו של כל אחד נחתם כעת, מי יחיה ומי ימות, מי ישליו ומי יטרף... איפה הם בשעת סכנה? – בבית הכנסת... סימן שלכאן הם שייכים... עם יהודים יקרים כאלה, ניגש יחדיו לתפילת נעילה...

סיפור זה ועוד רבים כמוהו ממחישים לנו היטב את הרעיון העומד מאחורי מצוות קידוש החודש המובאת בפרשתנו. עוד בטרם הגאולה, לפני מכת בכורות והיציאה ממצרים מצווה הבורא את משה "החודש הזה לכם ראש חודשים" – מצוות קידוש החודש. בציווי נאמר לעם ישראל לחשב את החודשים לפי מחזור הלבנה (הירח). כידוע, הלבנה - בשונה מהשמש – הינה דינמית ולא קבועה (איך שהיא נראית לעיננו, כמובן), פעמים והיא מלאה ופעמים והיא נסתרת לחלוטין... אומר אלוקים למשה כשהלבנה איננה נראית מסתיים חודש, וכשהיא מתחילה להיראות שוב – כשיש "מולד הלבנה" – כשהלבנה כביכול "נולדת" מחדש זהו תחילתו של חודש. ההשלכות חשובות עד למאוד שהרי כל החגים נקבעים על פיה...

הרעיון שעומד מאחורי הדברים הינו מרתק.

אלוקים מעביר מסר נפלא למשה – עוד כמה ימים אני הולך להוציא את בני ישראל ולקחת אותם לי לעם, הרעיון של קידוש החודש מהווה אבן יסוד להכרה היהודית שלנו כעם מחד, וכפרסונל מאידך. עם ישראל משול ללבנה, פעמים והיא מלאה, פעמים והיא קטנה ופעמים שהיא נסתרת לחלוטין מעין אדם. אולם כל "ירידה" היא לצורך "עליה" וגם כשהיא נסתרת מעיננו כליל, למחרת היא מתגלית שוב, וחוזר חלילה... כך עם ישראל לדורותיו, פעמים הוא בשיא כוחו, פעמים הוא כושל ופעמים שהוא כמעט נעלם מעל פני מפת האנושות, אך בסופו של דבר, תמיד הוא "נולד" מחדש...

גם בפן האישי, היהדות איננה מתעלמת מחולשות האדם. פעמים והאדם בירידה שלפני העלייה ופעמים שהוא בירידה שאחריה כשמיד אחר כך הוא מתחיל בעליה הבאה. אלוקים לא דורש "פרפקט" – כן, "שבע ייפול צדיק, וקם", צדיק נקרא מי שנופל שבע פעמים ומתוך נפילות אלו הוא קם, רק אדם שנופל מספר פעמים יש בכוחו את היכולת להתמודד מול ניסיונות...

זאת ועוד. גם יהודי שנראה רחוק מאוד מנקודת האמת הפנימית שלו, גם אם חיצונית הוא נראה "לא קשור" לבורא – זה רק חיצוני... גם אצל הלבנה יש זמנים שהיא נעלמת לחלוטין, אולם אם נמתין בסבלנות יום או יומיים היא תשוב ותאיר בעצמה רבה. כמותה הוא האדם, שם בפנים, עמוק עמוק, דלוק הניצוץ שלעולם, אבל לעולם, לא יכבה...

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת בא – כל הסרטים ב-VOD הידברות