אברהם מהדר, אבל לא על חשבון אחרים

הנביא מיכה מגדיר את התכונה המרכזית באישיותו של אברהם אבינו - "חסד לאברהם" (מיכה ז, כ). חז"ל בעקבותיו מכנים את אברהם "עמוד החסד". ואכן, התורה מספרת לנו על ´הנפש אשר עשו בחרן´ – הפצת שם השם בעולם, על כך שאברהם חירף נפשו ונלחם במלכים כדי להציל את לוט, על התחנונים שהפיל לפני הקב"ה לרחם על אנשי סדום הרשעים, ועל הכנסת האורחים הנדיבה במצב של קושי בלתי אפשרי.

בין הפסוקים בפרשה, המתארים את מסירותו של אברהם אבינו לאורחיו, ואת התפריט המפואר שהוכן והוגש לפניהם, מסתתרת פיסקה יוצאת דופן: "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (פסוק ד). השינוי כה בולט והשאלה עולה מאליה: למה ´מעט´? וכי חסר לאברהם מים בבאר? וכי אברהם חס על כוחותיו ולא רצה לשאוב קצת יותר מים?

פירושים רבים ניתנו לשאלה זו, נתמקד באחד מהם, איני זוכר מה מקורו.

אברהם מלמד אותנו עקרון חשוב מאוד בעשיית מצוות. פעמים רבות אדם מחליט לקיים מצווה מסוימת בהידור רב. זה דבר נפלא, הלוואי על כולנו. אבל בתנאי אחד! בתנאי שתוספת ההידור לא נעשית על חשבון אחרים.

נסביר יותר. אברהם רוצה לתת לאורחים שפע של אוכל, הרבה מעבר לצורכם הבסיסי, ואכן הוא עושה זאת. גם הוא וגם שרה אשתו מתאמצים מאוד וכך נכתב: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת, לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר, וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן לִפְנֵיהם, וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ" (בראשית יח, ו – ח). אברהם שוחט במיוחד עבורם פר, ושרה מכינה להם עוגות משלוש סאים! זו כמות אדירה בשביל שלושה אנשים. זה אברהם, הטוב שלו חוצה כל דמיון אפשרי.