משיעורי מרן: כגודל האמונה, גודל הישועה

יש פסוק (תהלים קיט, קנה) ´רחוק מרשעים ישועה כי חוקיך לא דרשו´. פירושו, אנו אומרים בתפילה בכל יום ´מלך עוזר ומושיע ומגן´. "עוזר" היינו בדרך הטבע, כאדם שצריך מהקב"ה יותר סעד ועזר ופרנסה. אך לפעמים בדרך הטבע האדם אינו יכול לחיות כלל, כגון שיש לו מחלה קשה ה´ יצילנו וכל הרופאים מרימים ידיים, אדם זה זקוק ל"ישועה" למעלה מהטבע, פעמים הקב"ה רואה את צדקותו, זכיותיו עומדות לפני הקב"ה והוא שולח לו דברו הטוב וירפאם.

במצוות התורה יש חוקים ומשפטים, המשפטים מובנים בשכל האדם, ואילו החוקים למעלה מבינת אנוש. כשהאדם עושה רק את המשפטים ואינו מקיים את החוקים, הריהו רשע שאינו מאמין בקב"ה. ה´ נתן לנו גם חוקים וגם משפטים. אדם כזה שבורר ועושה רק את מה ששכלו מבין, נאמר בו ´רחוק מרשעים ישועה´, כשם שהוא אינו עושה דבר שלמעלה משכלו כך אין הקב"ה שולח לו ישועה למעלה מהטבע, ה"ישועה" שהיא למעלה מהטבע רחוקה ממנו, כי "חוקיך" לא דרשו, מדה כנגד מדה, כשם שאינו רוצה לקבל עליו את החוקים שלמעלה משכלו כך אין הקב"ה שולח לו ישועה למעלה מהטבע.

לזה אנו מתפללים ´אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב´, אנו מקבלים עלינו כל התורה בכללותה בלי שום סייג! ולכן הקב"ה ´מלך עוזר ומושיע ומגן´, פעמים רבות הרופאים משתוממים איך אדם זה קם לתחיה, הקב"ה יתברך שמו ראה שאדם זה אינו בורר במצוות התורה אלא מקיים את כולן כך מרפאהו למעלה מהטבע.

אנו מקדימים נעשה לנשמע, אף שאיננו מבינים אנו בטוחים כי ´אלהים ידע דרכה והוא הבין את מקומה´, אנו עושים הכל כמו שהאדון מצוה על עבדו ואינו שואל וחוקר על מה ולמה. ´ושמרת לעשות ככל אשר יורוך´ (דברים יז, י) - אפילו יאמרו לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל! ואם בסנהדרין נאמר כן, קל וחומר במה שהקב"ה מצוה אותנו ´כל אשר ציוה ה´ נעשה ונשמע´.

ובזה הסבירו המפרשים את ההבדל בין החכם לרשע בהגדה בליל פסח. "חכם מה הוא אומר, מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה´ אלהינו אתכם. אף אתה אמור לו כהלכות הפסח, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. רשע מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעקר, ואף אתה הקהה את שניו ואמור לו בעבור זה עשה ה´ לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, אלו היה שם לא היה נגאל".