על הכתיבה הרפלקסיבית, שמעתם?

אנו רגילים להתייחס לכתיבה כאל אמצעי לשימור מידע לטווח ארוך, או להעברת רעיונות מאדם לאדם. אולם למרבה הפלא, לכתיבה יש למעשה גם חלק מכריע ביכולת החשיבה עצמה. חידוש זה שהוכר בדורות האחרונים בשם ´כתיבה רפלקסיבית´, כבר התגלה על ידי רבנו המהרש"א במסכת בבא בתרא (י´ ע"ב) שכתב: "כי עיקר הלימוד שנעשה בו רושם, הוא הלימוד הבא מכתיבת יד. ועל כן נקראו חכמים ´סופרים´". כלומר, המהרש"א רואה בכתיבה גם סוג של לימוד. וכיצד בפועל משמשת הכתיבה כאמצעי עזר לחשיבה? כאשר הרעיון נמצא רק במחשבתו של הכותב, הדברים מעורפלים ואינם ברורים דיים, ואילו על ידי ההבעה בכתב, נוצר מידע החוזר אל המוח כמו השתקפות. הכותב מקבל היבט חדש, ברור ובהיר על הנושא כולו, מתווסף לו נופך על הדברים, ובקלות יוכל לבחון את אמיתות דבריו. זו הסיבה שכאשר אנו נדרשים לחשב תרגיל מסובך, אנו נוטלים את העט ומשרטטים את החשבון.

הסבר מעניין לתופעה זו, מציע הגאון יעב"ץ זצ"ל בספרו ´מגדל עוז´ (עליית הכתיבה, דף קנ"א, אות י"ב): "הכתב - יוכל אדם לבחון בו המשגֶּה, או חסרון השלמות בראיית העין ובינת הלב, בטרם יוציאנו מתחת ידו. וירגיש יותר במקום הצריך תיקון, ויחפש בחורים ובסדקים, לכל אשר ימצא שם בדקים. ויחזקם ויצחצחם וישיבם חלקים. מה שאין כן בדברים שבלב, שאין חוש הראיה שולט בו, לא יעמוד כל כך על מקום השגיאה והמכשול כדי שיתקננו היטב כל צורכו, לאחר שיצא מהפה, ומעוות לא יוכל לתקון עוד. לכן הקפידו חז"ל בדברים שבכתב, אי אתה רשאי לאומרם בעל פה". ההוספה של חוש הראיה לחוש הדיבור, מחדירה לדעת היעב"ץ את הדברים למוח ביתר שאת.

ולכן מייעץ מרן הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א בספרו "דרכי העיון" (מאמר ב´ אות כ"ז): "בבואך לבחון את עצמך אם כיוונת לאמת בדברי התוספות והמפרשים, זאת עשה: נסה לכתוב מה שהבנת בעל פה על גיליון נייר, ובדוק אחר כך אם דבריך מתאימים בד בבד עם לשון התוספות והמפרשים. אם התאימו הדברים בסידורן ובעיקריהן וההבדל רק בהרחבת המילים והכפלתן - הרי טוב, ואם לאו - סימן שלא הבנת, ותחזור ותעיין בדקדוק, כי הכתיבה היא כור מבחן לגלות אם ההבנה נכונה".

וכן מסופר שכאשר תלמידים היו אומרים לרבי חיים מבריסק זצ"ל שאין ביכולתם לבטא מחשבה מורכבת כלשהי, היה אומר להם: "עד שרעיון אינו מבוטא, הוא אינו קיים". ועוד מוסרים בשמו שאמר: "מי שחסר לו בהסברה, סימן שחסר לו בהבנה". לכן מומלץ להעלות את הרעיון על הכתב לפני שמרצים אותו ברבים.