הוריי נטשו אותי. ליצור קשר?

אל מורי ורבי הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א פנה בחור כבן עשרים, ובפיו השאלה הבאה:

כשנולדתי, החליטו הוריי שלא להביא אותי הביתה, משום שפניי לא היו נראות להם כל כך יפות... משרד הרווחה העביר אותי לבני זוג שלא היו להם ילדים, ושמחו על קבלתי לאימוצם כעל כל הון. הוריי המאמצים גידלוני במסירות לחיי תורה ומצוות, ודאגו לי לכל מחסוריי. 

לאחרונה, התעורר בי רצון להכיר את ההורים שהולידו אותי. הצלחתי להשיג פרטים אודות הוריי לאחר שמצאתי את תיק האימוץ שלי. אלא שעתה איני יודע להשית עצות בנפשי, היות ומצד אחד לבי נמשך להכיר את משפחתי האמיתית, ואולי אף לשמור אתם על קשר, אולם מצד שני, להוריי המאמצים זה כואב, והם מרגישים שלאחר כל המאמץ והכסף שהם השקיעו בי, אני מַפנה להם עורף ומפתח קשרים עם הוריי האמתיים.

יורה נא לי רבינו, כיצד עלי לנהוג?

תשובה

מורי ורבי שליט"א [הגר"י זילברשטיין] השיב, כי נראה שעל פי הדין על הבחור לחפש את ההורים האמיתיים, כדי שידע את הייחוס שלו (ועם מי מותר לו להתחתן, שחלילה לא יבוא לישא את אחת מקרובותיו).

אך ישתדל מאוד לעשות זאת באופן שלא יצער את ההורים המאמצים, משום שהוא חייב לכבדם, וייתכן שאפילו יותר מאת הוריו שהולידוהו, כמבואר במסכת בבא מציעא (דף ל"ג ע"א): ´אבידת אביו ואבידת רבו (והוא אינו יכול להתעסק אלא בהשבת אבידה אחת), של רבו קודמת, שאביו הביאו לעולם הזה, ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא´. וההורים המאמצים הביאוהו לחיי עולם הבא, כמו שכתב בספר חסידים (סי´ תקפ"ה, הו"ד בש"ך יו"ד סי´ רמ"ב ס"ק ס"ו) שאם הרב לא היה רוצה ללמדו אלא בשכר, ויהודי אחר נתן לו הממון כדי שילמדו, אזי אבידת אותו נדיב קודמת. וגם לחיי עולם הזה, יתכן שההורים המאמצים הביאוהו יותר מאשר ההורים שהולידוהו (ואולי הם קודמים אף להצלה).

מתוך הספר "והערב נא", מאוצרו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין.