תורה ומדע: היווצרות תאומים

אולם גם לאחר המצאת המיקרוסקופ והגילוי המרעיש כי העובר נוצר מזרעון אחד בלבד, החזק והזריז שבכולם, עדיין לא הייתה ברורה לחלוטין מה בדיוק גורם להיווצרות תאומים או יותר במקום עובר אחד, עד אשר בדורות האחרונים ממש נקבע סופית באמצעות התבוננות בכלי סריקה חדשניים ומשוכללים כי תאומים נוצרים משתי ביציות, שלישיה משלש וכן הלאה.

 החידוש האחרון בתחום זה היה הגילוי המפליא כי תאומים זהים נוצרים כתוצאה מביצית אחת ויחידה שהופרתה על ידי זרעון אחד ויחיד ונחלקה לשניים. ורק תאומים שאינם זהים נוצרים משתי ביציות. (ראה על כך בהרחבה במאמרו של פרופ' יעקב רותם ב''אנציקלופדיה רפואית למשפחה'' כרך 9).

אך האמנם תגלית חדשנית של המאה העשרים היא זו? לפנינו לשון התלמוד (נדה כז, א): ''מעשה ונשתהה ולד אחד אחר חבירו ג' חדשים (כלומר שנולד 3' חודשים לאחר לידת אחיו התאום). והרי הם (-התאומים הללו שנולדו אז) יושבים לפנינו בבית המדרש. ומאן נינהו (-ומי הם?), יהודה וחזקיה בני ר' חייא. והא אמר מר (והרי אמר הרב. כלומר והרי קבלנו מרבותינו) אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת? (כלומר, לא יתכן שאשה תהרה הריון נוסף כאשר היא כבר הרה.

 ואיך הרתה אמם שוב 3' חודשים לאחר ההריון הראשון?) אמר אביי: טיפה אחת היתה ונתחלקה לשתים. אחד נגמרה צורתו בתחילת שביעי (כלומר הבשיל ונולד בחודש השביעי), ואחד בסוף תשיעי''. יש לציין שאף לנתון מדעי זה השלכה הלכתית חשובה. ראה בספר ''נודע ביהודה'' (מהדורה תניינא סימן פא) מאת הרב יחזקאל לנדא (נפטר בשנת תקנ''ג1793-) שנשאל על אודות בעל שחי עם אשתו חיי אישות פעם אחת לאחר שילדה ונטהרה, ומיד הוצרך לנסוע לתקופה ארוכה. והנה לאחר תשעה חודשים ילדה תאומים.

הבעל אשר קרא בספרי חכמי הטבע ובספר דרוש אחד ''שאי אפשר לתאומים להתעבר מביאה אחת'', חשד באשתו. והשיב הרב: ''הנה הבעל הזה עוונו ישא, וחושד בכשרה''. תוך שהוא מציין כי דברים אלה (שאי אפשר שתאומים יווצרו מביאה אחת) ''הבל הבלים המה, נגד כמה מקומות בתלמוד'' וכו'. ומסקנתו שהכל מודים שיכולה להתעבר ולדות הרבה, מביאה אחת.