מי המציא את הכליא-ברק?

בנימין פרנקלין. מדען וממציא, ומן המנהיגים הבולטים במלחמת השחרור של ארצות-הברית. האיש אשר חתימתו מופיעה על המסמכים החשובים ביותר בתולדות יסודה של ארצות-הברית (הכרזת העצמאות וחוקת ארצות-הברית), ואשר תמונתו הונצחה, כאות הוקרה, על אחד משטרות הדולר האמריקני. בין המצאותיו החשובות והמועילות ביותר הוא הכליא-ברק. מוט ברזל המגן על הבית מפגיעת ברק, באמצעות משיכת הברק אליו. פרנקלין הגיע להמצאה חשובה זו לאחר שגילה כי הברק אינו אלא התפרקות חשמלית, והוכיח זאת על ידי ניסיון נועז ומסוכן באמצעות עפיפון ששלח אל העננים בשעת סופה.

 מת שבע ימים וכבוד בשנת 1790. (כלומר, לפני כמאתיים שנה). עד כאן תקציר מתוך תולדות חייו כפי שהן כתובות באנציקלופדיות השונות, ערך: פרנקלין בנימין. ומה האמת? האמנם הכליא-ברק לא היה ידוע לאיש עד אשר הומצא לפני כמאתיים שנה על ידי בנימין פרנקלין? או שמא חכמי העם אשר קיבל תורה בסיני ידעו גם את זאת? ובכן, בתוספתא (שבת פרק ז') אשר נכתבה על ידי חכמי תורת ישראל לפני כאלפיים שנה(!), מבדילים חז''ל בין פעולות מסטיות שאין להן הסבר טבעי ומקורן בדרכי האמורי אשר התורה אוסרת אותן, לבין פעולות טבעיות שמותר לעשותן. כך למשל נאמר שם שאסור להניח קסמים בידיות הסיר כדי שהתבשיל לא יגלוש, וכמקובל אז אצל האומה האמורית. שהרי אין לזה הסבר טבעי.

אבל מותר להניח קסמי עץ תות בתוך התבשיל כדי לזרז את בישולו ואין בזה איסור משום דרכי האמורי, מכיון שפעולה זו מזרזת את הבישול במסגרת חוקי הטבע. עוד נאמר שם בין השאר שאין להניח מוט ברזל בין האפרוחים כדי שיגדלו ויתפתחו היטב. שהרי אין לפעולה זו הסבר טבעי, וממילא היא נכללת בין הפעולות האסורות משום דרכי האמורי. אבל אם מניח את מוט הברזל כדי להצילם מפגיעת ברק, הרי זה מותר. כיון שיש לפעולה זו הסבר טבעי!! יש לציין כי השאלה החשובה באמת אשר עלינו להתבונן בה, אינה ''מניין ידוע הכליא-ברק לעם ישראל, האם מבנימין פרנקלין שחי לפני כמאתיים שנה, או מחכמי התורה אשר כתבו את התוספתא כאלף ושמונה מאות שנה קודם לכן?'', אלא כיצד היתה התייחסותנו לדברי התוספתא הללו, כיום בעידן המודרני, אילו תגליתו של פרנקלין לא היתה מתגלית במאתיים השנים האחרונות עד עצם היום הזה.

והנה היינו קוראים בדברי חז''ל כי בכוחו של מוט ברזל להגן מפגיעת ברק... וזאת לא כ''סגולה'' על-טבעית, אלא במסגרת חוקי הטבע! האם לא היתה תמיהה ואולי אפילו תרעומת עולה בקרבנו על אמירת ההלכה התורנית בנושאים שאין להם (חלילה!) אחיזה במציאות? ועדיין, כיצד התייחסות אחדים מאתנו לדברים אחרים שקיבלנו מחז''ל? (כגון המובא לעיל בעניין זירוז התבשיל, הוראות הלכתיות שונות שטעמן אינו מובן לנו כל-כך, וכדו').