פרשת ויצא לילדים

"וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר" (בראשית כט, י)

יַאנֶק הָיָה גִּבּוֹר גָּדוֹל. פְּעָמִים רַבּוֹת הָיָה מַרְאֶה לְכֻלָּם אֶת הַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ – אֵיךְ הוּא מַצְלִיחַ לִשְׁבֹּר בַּרְזְלִּים, לְטַפֵּס עַל עֵצִים וְלִסְחֹב אֲבָנִים כְּבֵדוֹת מְאֹד. אוּלָם, הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁקִּנְּאוּ בּוֹ. יוֹם אֶחָד הֶחְלִיטוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה לְהַכְשִׁיל אֶת יַאנֶק וְלִגְרֹם לוֹ בּוּשׁוֹת.

מֶה עָשׂוּ? הֵם לָקְחוּ מוֹט בַּרְזֶל חָלוּל וְהִכְנִיסוּ לְתוֹכוֹ הַרְבֵּה אֲבָנִים חֲזָקוֹת. "נוּ, יַאנֶק", הֵם קָרְאוּ, "נִרְאֶה אוֹתְךָ שׁוֹבֵר אֶת הַמּוֹט הַזֶּה. תַּרְאֶה אֶת הַגְּבוּרָה שֶׁלְּךָ, יַאנֶק".

אֲנָשִׁים רַבִּים עָמְדוּ מִסָּבִיב וְהִסְתַּכְּלוּ עַל יַאנֶק. הֵם כְּבָר הִתְכּוֹנְנוּ לִפְרֹץ בִּצְחוֹק גָּדוֹל, כְּשֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ אֵיךְ יַאנֶק מִתְאַמֵּץ וּמִתְאַמֵּץ וּמַזִּיעַ, וְלֹא מַצְלִיחַ לִשְׁבֹּר אֶת הַמּוֹט, כִּי יֵשׁ בְּתוֹכוֹ אֲבָנִים.

יַאנֶק הֵבִין שֶׁבְּתוֹךְ הַמּוֹט יֵשׁ אֲבָנִים, וְיָדַע שֶׁאִם לֹא יַצְלִיחַ לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ – כָּל הַקָּהָל הַגָּדוֹל שֶׁמִּסָּבִיב יִצְחַק עָלָיו. לָכֵן הוּא אָסַף אֶת כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ, הִתְאַמֵּץ מְאֹד – וְשָׁבַר אֶת הַמּוֹט עִם הָאֲבָנִים!

יַאנֶק כָּל-כָּךְ לֹא רָצָה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בּוּשׁוֹת, הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ הָיָה כֹּה גָּדוֹל, עַד שֶׁזֶּה נָתַן לוֹ הֲמוֹן כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמְּשִׂימָה הַקָּשָׁה.

זֶה מַה שֶּׁמַּסְבִּיר הַסֵּפֶר "דַּרְכֵי מוּסָר": יַעֲקֹב אָבִינוּ הֶעֱבִיר אֶת הָאֶבֶן מֵעַל הַבְּאֵר כְּמוֹ מִי שֶׁמַּעֲבִיר פְּקָק מִבַּקְבּוּק. מֵאֵיפֹה הָיָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה כֹּחַ? הֲרֵי הוּא הִגִּיעַ אָז מֵהַיְשִׁיבָה שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר אַחֲרֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים, וְיָדוּעַ לָנוּ שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה מַתִּישׁ וּמַחֲלִישׁ אֶת הָאָדָם!

הַהֶסְבֵּר הוּא, שֶׁיַּעֲקֹב כָּל-כָּךְ רָצָה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, עַד שֶׁהָרָצוֹן הַזֶּה חִזֵּק אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד וְנָתַן לוֹ כֹּחַ לְגַלְגֵּל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל הַבְּאֵר.

מִכָּאן נִלְמַד, שֶׁאִם אָדָם רוֹאֶה שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ חָזָק מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, שֶׁיַּחְשֹׁב עַל כָּךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל עָלָיו, יַחַד עִם כָּל הַמַּלְאָכִים, וּמְחַכֶּה לִרְאוֹת אֵיךְ הוּא יִתְנַהֵג. אִם לֹא יַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר-הָרָע – יִהְיוּ לוֹ בּוּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת. הַמַּחְשָׁבָה הַזּוֹ תְּחַזֵּק בְּתוֹכוֹ אֶת הָרָצוֹן הֶחָזָק לְהַצְלִיחַ בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְזֶה יִתֵּן לוֹ כֹּחַ לְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע.