פרשת וישב לילדים

"וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ" (בראשית מ, יח)

כְּשֶׁיּוֹסֵף פָּתַר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת הַחֲלוֹם, כָּתוּב: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף". אֲבָל עַל הַפִּתְרוֹן שֶׁל שַׂר הָאוֹפִים כָּתוּב: "וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר".

לָמָּה נוֹסְפָה הַמִּלָּה "וַיַּעַן"?

נָבִין זֹאת בְּאֶמְצָעוּת הַמָּשָׁל הַבָּא:

מַר שְׁמוּלְזוֹן הָיָה חוֹלֶה, וְקָרָא לָרוֹפֵא כְּדֵי שֶׁיִּבְדֹּק אוֹתוֹ. לְאַחַר שֶׁבָּדַק, רָשַׁם לוֹ הָרוֹפֵא תְּרוּפוֹת וְאָמַר: "מַר שְׁמוּלְזוֹן, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתַּקְפִּיד מְאֹד לָקַחַת אֶת הַתְּרוּפוֹת וְלִשְׁמֹעַ לְכָל הַהוֹרָאוֹת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁתַּבְרִיא מַהֵר".

גַּם מַר שִׁישֶׁנְזוֹן הָיָה חוֹלֶה. נִכְנַס הָרוֹפֵא לְחַדְרוֹ, בָּדַק אוֹתוֹ וְלֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם.

"מַה קּוֹרֶה עִם הַחוֹלֶה?" שָׁאֲלוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל מַר שִׁישֶׁנְזוֹן.

"לֹא טוֹב, לֹא טוֹב", אָמַר הָרוֹפֵא. "תְּקַוּוּ לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם".

כָּךְ הָיָה אֵצֶל יוֹסֵף – מַסְבִּיר רַבִּי מֹשֶׁה לַנְדִּינְסְקִי, רֹאשׁ יְשִׁיבַת רַאדִין: אֵצֶל שַׂר הַמַּשְׁקִים רָאָה יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁפִּתְרוֹן הַחֲלוֹם שֶׁלּוֹ הוּא טוֹב וְשֶׁהוּא יַחֲזֹר לִהְיוֹת שַׂר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְלָכֵן "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף" – מִיָּד סִפֵּר לוֹ אֶת הַפִּתְרוֹן הַטּוֹב.

אֲבָל שַׂר הָאוֹפִים – יוֹסֵף רָאָה שֶׁמַּצָּבוֹ לֹא טוֹב וְשֶׁהוּא עָתִיד לְהִתָּלוֹת עַל הָעֵץ, וְלָכֵן הֶעֱדִיף לֹא לְדַבֵּר כְּלָל. רַק כְּשֶׁשַּׂר הָאוֹפִים שָׁאַל אוֹתוֹ, עָנָה וְאָמַר לוֹ אֶת הַפִּתְרוֹן. לָכֵן כָּתוּב: "וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר" – כְּמוֹ הָרוֹפֵא שֶׁלֹּא דִּבֵּר מֵעַצְמוֹ בַּמִּקְרֶה שֶׁל הַחוֹלֶה הָאָנוּשׁ, אֶלָּא עָנָה רַק כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ.

מִכָּאן אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים, שֶׁלֹּא כְּדַאי לְמַהֵר וּלְסַפֵּר בְּשׂוֹרוֹת לֹא טוֹבוֹת. אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי נָעִים שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר לֶחָבֵר, לָאָח אוֹ לְכָל אֶחָד אַחֵר – לֹא כְּדַאי לוֹמַר אֶת זֶה מַהֵר-מַהֵר, כִּי הַשֵּׁנִי יָכוֹל לְהִבָּהֵל, אֶלָּא לְאַט וּבִזְהִירוּת.

שֶׁנִּזְכֶּה תָּמִיד לְבַשֵּׂר רַק בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת!