ביקורת? תסביר...

פעמים רבות כאשר בני-הזוג מבקרים ומעירים זה לזה, הם עושים זאת בלא להסביר למבוקר את המצוקה שהוא גורם. כתוצאה מכך, נראה למבוקר שהבקורת נועדה אך לתקוף אותו. בעוד שאילו המבקר היה מתמקד בקשיים שהוא עובר, המבוקר היה מבין אותו יותר ואף חש את המצוקה שהוא נתון בה. גאולה התלוננה שבעלה מספר לאחרים על הקורות אותם בביתם, אף על פי שפעמים רבות ביקשה ממנו שיחדל מכך. לכשבחנתי מדוע לא הצליחה להביא את בעלה להפסקת סיפוריה התברר שתמיד אמרה לו בפסקנות: ''לא צריך לספר, אין נוהגים לספר''.

כלומר, היא קבעה בפסקנות, אך אף פעם היא לא הסבירה לו עד כמה הדבר מפריע לה, ומעיק עליה כשאחרים יודעים מה קורה בין כתלי ביתה, עד כמה סיפוריו גורמים לה להתנהג על פי ציפיותיהם של אחרים ולא על פי רצונה החופשי. נציג דוגמא נוספת. בעל אינו מגיע הביתה בזמן קבוע, ללא סיבה מוצדקת. הרעיה בבקורתה טוענת נגדו: ''אין לי כוח לחכות לך'', ''תמיד האוכל נשרף בגללך''.

כמובן שמשפטים אלה נאמרים בעמידה, תוך כדי כניסתו הביתה, וברמת קול שאינה נעימה לאוזן. יעיל הרבה יותר ליצור מצב של ישיבה בצוותא, לא בעת כניסתו הביתה, אלא בשעה של רגיעה ולומר לו: אני מבינה שאנשים אוהבים לשוחח עמך, ואני יודעת שאין לך כל כוונה להרע לי. אך ראה מה איחוריך גורמים לי: אני מתכוננת לקראת בואך הביתה. התכוננות זו נועדה לחסוך לך המתנה אם תבוא הביתה והאוכל עדיין לא יהיה מוכן.

אם אכין זמן רב קודם, אני חוששת שטעמו של האוכל יפוג. בנוסף לכך, אני מפסיקה את עבודות הבית הרגילות כדי להכין לך את האוכל, וכתוצאה מכך אצטרך להשלים אותן על חשבון מנוחתי, דבר הגורם לי ליתר-מתח בהמשך היום, ולקוצר רוח כלפי הילדים, ואולי אף בלא כונה רעה אהיה פחות חביבה אליך.

מה שבעיקר מעיק עלי, עם כל איחור נוסף שלך, שאני חשה שככל שמתרבות הפעמים שאתה מאחר, פחות ופחות איכפת לי ממך, וקשה לי להשלים עם זאת. עזור לי שדבר כזה לא יקרה. צורת הסבר זו היא ארוכה, לכאורה, אך יש בה סממנים רבים ליצירת רצון אצל הבעל להגיע בזמן הביתה.

א. אין מציבים אותו במצב מביך, כאדם הפועל מתוך רוע לב, ולכן אין רגשותיו נכנסות להסתגרות ולהכנת מגננה.

ב. הרעיה מספרת על מאמציה עבורו, וכבדרך אגב מתברר מתוך כך שהוא אינו עושה כל מאמץ כדי שתהיה תועלת מטירחתה עבורו.

ג. היא מספרת על הפסד המנוחה שלה, ועל ההפסדים של הילדים ושלו עצמו.

ד. היא מבקשת את עזרתו, ובאופן טבעי אדם נהנה לעזור למי שמבקש עזרה.

ה. היא גם רומזת לו להפסד עמוק לטווח ארוך, בכך שיהיה לה פחות איכפת ממנו. מסתבר שאין בעל המעוניין שתהליך כזה יעבור על אשתו.

דוגמא נוספת: גד סיפר שאין הוא מצליח לשכנע את רעיתו שתתקשר טלפונית לאמו. מדוע אתה סבור שהיא צריכה להתקשר לאמך? שאלתי. אני חושב שכלה צריכה להתקשר לחמותה, הוא השיב. פניתי לרחל רעיתו, ושאלתיה מדוע אינה מתקשרת לחמותה? אני חושבת שגם חמות יכולה להתקשר לכלתה, השיבה.

בנוסף לכך, אינני חשה שהיא ששה וממתינה להתקשרותי הטלפונית. חזרתי ושאלתי את גד: מה ההתקשרות של רעיתך, תעשה לך? והוא השיב: כאשר יש נתק בקשר, אני חושש שאמי סבורה שרעיתי אינה מתקשרת כיון שיש לה משהו נגדה או נגדי.

לכן אם היא תתקשר האי-נוחות הזאת תיעלם... גד לא סיים את דבריו ורחל הגיבה ואמרה, אני אתקשר, אני אתקשר. כלומר, להסברו הראשון של גד נתלוו סממני תקיפה אישית: ''כלה צריכה להתקשר לחמותה''. לעומת זאת, כאשר הוא הסביר מה ההתקשרות הטלפונית תגרום לו, הובלט הצורך האישי שלו בכך, בלא ללמד את רעיתו כללי התנהגות נאותה.

לכן גילתה רחל פתיחות לעשות את רצונו. בפגישה טיפולית, טען שמואל נגד רעיתו: בשבוע שעבר, בעת שנפגשנו אצלך, התלוננה רעיתי על כך שאיני מכיר לה טובה על מעשיה הרבים למעני. חשבתי על זאת מאז הפגישה, והגעתי למסקנה שהיא צודקת, ואכן השבוע הודיתי לה הרבה.

עם זאת אני מבקש לטעון שאם היא מתלוננת על כך, מדוע היא אינה מכירה לי טובה על דברים שאני עושה למענה... . עצרתי את שמואל באמצע דבריו, ואמרתי: ראה, אני מבין שאתה חש צורך שרעיתך תודה לך על פועלך הרב למענה, אכן אתה זכאי לדרוש זאת. אך מדוע תקשור זאת עם בקשותיה שלה.

כאשר אתה מבסס את טענתן שמגיע לך משום שגם היא דורשת, אתה יוצר תהליך של תחרות והתחשבנות, ויתכן שהיא תסביר לעצמה ולך מדוע היא סבורה שאתה חייב לה תודה, יותר מאשר היא חייבת לך. מאידך, אם תציג זאת כצורך שלך, תגדל פתיחותה להענות לצורך זה. משה התלונן על כך שכשהוא נוסע להוריו, רעיתו 'מעקמת את אפה', היא שואלת מתי אשוב, היא מתקשרת להורי, כדי לזרז אותי לחזור הביתה.

לעומת זאת כאשר אני נוסע להוריה, אינני מבחין בכל מגבלה מצידה. האם בצורה זאת אתה מגיב כלפי רעיתך בהיותכם בבית, שאלתי. כן. מה רע בכך, הוא שאל. אתה יוצר מצב של תחרות בינך לבין רעיתך, ואתה מביא אותה לכך שהיא תחפש את ההבדל בין הנסיעה להוריך לבין הנסיעה להוריה. היא מסוגלת לטעון שאמנם דבריך מבטאים את המציאות, אלא שלהוריך אתה נוסע פעמים רבות, ולהוריה אתה ממעט בנסיעות, ולכן היא מגיבה באופן שונה על נסיעתך להוריה, מאשר להוריך.

לעומת זאת, אתה יכול להסביר לה כמה חסר לך העידוד שלה כשאתה נוסע להוריך, דבר שיתן לך תחושה שהיא שותפתך לחיים, בכך היא רואה בהוריך את הוריה, תהליך שיקרב אותך אליה וידחוף אותך יותר ויותר לראות אותה כחברתך לחיים, ולקשור את עצמן ואת גורלך אליה.