פרשת ויקרא לילדים

"וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" (ויקרא ה, ה)

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לְמִשְׂרַד הָעִירִיָּה אָדָם, נִגַּשׁ אֶל הַפְּקִידִים וּפָרַץ בְּבֶכִי. "אֲנִי מְבַקֵּשׁ מְאֹד, אֲנִי מֻכְרָח לְהִפָּגֵשׁ עִם קְצִין הָעִיר", כָּךְ הִתְחַנֵּן מֵעֹמֶק לִבּוֹ. רָאוּ הַפְּקִידִים שֶׁהַדָּבָר כֹּה חָשׁוּב לוֹ, וְהִסְכִּימוּ לְאַפְשֵׁר לוֹ אֶת הַפְּגִישָׁה.

בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל קְצִין הָעִיר, פָּרַץ שׁוּב בִּבְכִי גָּדוֹל. הוּא בָּכָה כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁאַף אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ לְהַרְגִּיעַ אוֹתוֹ.

אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל בֶּכִי, הוּא נִרְגַּע מְעַט וְאָמַר: "בָּאתִי... בְּעֶצֶם... כְּדֵי לְסַפֵּר כַּמָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עַל כָּךְ שֶׁעָבַרְתִּי עַל הַחֹק".

"עָבַרְתָּ עַל הַחֹק?" שָׁאַל הַקָּצִין, "מֶה הָיְתָה הָעֲבֵרָה שֶׁלְּךָ?"

עָנָה לוֹ הָאִישׁ בְּבֶכִי: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה נָסַעְתִּי בִּמְהִירוּת גְּבוֹהָה מִדַּי".

"נוּ?" לֹא הֵבִין הַקָּצִין, "זֶה הַכֹּל?"

"לֹא", עָנָה הָאִישׁ, רוֹעֵד מִבֶּכִי, "אֲנִי בֶּאֱמֶת מְשַׁלֵּם תָּמִיד אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְהַמִּסִּים, אֲבָל לְצַעֲרִי הָרַב, אֲנִי כָּל-כָּךְ מִתְבַּיֵּשׁ – בְּעֶצֶם אֲנִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם יוֹתֵר, וְקִבַּלְתִּי הֲנָחָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לִי. עַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לְהַחֲזִיר הַכֹּל, וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה"...

"וּמָה עוֹד? בִּגְלַל מָה אַתָּה כָּל-כָּךְ בּוֹכֶה?" רָצָה הַקָּצִין לָדַעַת.

"אֲנִי גַּם כָּל כָּךְ מִתְחָרֵט עַל שֶׁעָבַרְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הַכְּבִישׁ בְּאוֹר אָדֹם. וְגַם... פַּעַם זָרַקְתִּי שַׂקִּית עַל הַמִּדְרָכָה..."

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַקָּצִין אֶת רְשִׁימַת הַחֲטָאִים שֶׁמָּנָה הָאִישׁ, הוּא הִסְתַּכֵּל עָלָיו בְּמַבָּט מוּזָר. "אַתָּה הָאָדָם הַיָּחִיד שֶׁבָּא לְהִתְוַדּוֹת עַל כָּאֵלּוּ חֲטָאִים", אָמַר. "וּבִגְלַל זֶה תְּקַבֵּל מִמֶּנִּי אוֹת הִצְטַיְנוּת!"

וּבְכֵן, אֵין בְּיָמֵינוּ אֲנָשִׁים שֶׁיֵּלְכוּ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהָעִירִיָּה אוֹ מֵהַמֶּמְשָׁלָה עַל עֲבֵרוֹת כָּאֵלֶּה, כִּי אֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁיּוֹשְׁבִים בָּעִירִיָּה יְכוֹלִים לִפְעָמִים לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל בְּכָאֵלּוּ עֲבֵרוֹת.

אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – שֶׁכֻּלּוֹ אֱמֶת וָצֶדֶק, צַדִּיק וְיָשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ עָוֶל – לְפָנָיו אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וּבוֹכִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמְבַקְּשִׁים סְלִיחָה, כִּי אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא עָבַרְנוּ סְתָם עֲבֵרוֹת עַל חֹק שֶׁל עִירִיָּה, אֶלָּא עֲבֵרָה שֶׁמְּלַכְלֶכֶת אֶת הַנְּשָׁמָה, שֶׁמַּרְחִיקָה אוֹתָנוּ מִבּוֹרֵא עוֹלָם. אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מֵהַשֵּׁם סְלִיחָה – וְהַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ מִתְנַקָּה. מִתְקָרְבִים אָנוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְשִׂמְחָה, הוֹדוֹת לַזְּכוּת הַנִּפְלָאָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה.