פרשת קדושים לילדים

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח)

מֶלֶךְ אֶחָד צִוָּה עַל הַמְשָׁרְתִים שֶׁלּוֹ לְהָכִין סְעֻדָּה מְפֹאֶרֶת. כְּשֶׁהַסְּעֻדָּה הָיְתָה מוּכָנָה וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ לְתִפְאָרָה, קָרָא הַמֶּלֶךְ לִקְבוּצָה שֶׁל גּוֹיִים שֶׁיָּבוֹאוּ לֶאֱכֹל אֶת הַסְּעֻדָּה.

"אֲנִי מַקְצִיב לָכֶם שָׁעָה אַחַת בִּשְׁבִיל הָאֲרוּחָה", הוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ לִקְבוּצַת הַגּוֹיִים. הֵם הִסְתַּכְּלוּ עַל הָאֹכֶל הַמְגָרֶה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בְּעֵינַיִם מֻרְעָבוֹת, וְחִכּוּ שֶׁיָּבִיאוּ לָהֶם כַּפִּיּוֹת וּמַזְלְגוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַתְחִיל לֶאֱכֹל. לְהַפְתָּעָתָם, נָתְנוּ לָהֶם הַמְשָׁרְתִים כַּפּוֹת עֲנָקִיּוֹת בְּאֹרֶךְ שֶׁל מֶטֶר וָחֵצִי – כִּמְעַט כְּמוֹ גֹּבַהּ שֶׁל בֶּן-אָדָם! "מֻתָּר לָכֶם לֶאֱכֹל רַק בַּכַּפּוֹת הָאֵלּוּ", אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, "וְתִזְכְּרוּ: רַק שָׁעָה אַחַת מֻקְצֶבֶת לָכֶם".

הַגּוֹיִים נִסּוּ לֶאֱכֹל, אֲבָל לֹא הִצְלִיחוּ. הַכַּף הָיְתָה אֲרֻכָּה מִדַּי, וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְהַרְחִיק כָּל-כָּךְ אֶת הַיָּד מֵהַפֶּה. שָׁעָה שְׁלֵמָה הֵם נֶאֶבְקוּ וְנִסּוּ, רָצוּ כָּל-כָּךְ לֶאֱכֹל אֶת הָאֹכֶל הַטָּעִים – אֲבָל לֹא הִצְלִיחוּ בְּשׁוּם אֹפֶן. כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַשָּׁעָה הַמֻּקְצֶבֶת יָצְאוּ הַגּוֹיִים מֵהָאוּלָם עֲיֵפִים, רְעֵבִים וְעַצְבָּנִיִּים מְאֹד.

עַכְשָׁו צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל הָעֲבָדִים שֶׁלּוֹ לְהָכִין אֲרוּחָה כְּשֵׁרָה לִמְהַדְּרִין, בִּשְׁבִיל קְבוּצָה שֶׁל יְהוּדִים. כְּשֶׁהַסְּעֻדָּה הָיְתָה מוּכָנָה, קָרָא הַמֶּלֶךְ לַיְהוּדִים וְאָמַר לָהֶם: "אֲנִי מַקְצִיב לָכֶם שָׁעָה אַחַת כְּדֵי לֶאֱכֹל. מֻתָּר לָכֶם לֶאֱכֹל אַךְ וְרַק בְּעֶזְרַת הַכַּפּוֹת הָאֵלּוּ" – הוּא הִצְבִּיעַ עַל הַכַּפּוֹת הָאֲרֻכּוֹת.

הִתְיַשְּׁבוּ הַיְהוּדִים לַסְּעֻדָּה, וְרָאוּ גַּם הֵם שֶׁמַּמָּשׁ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לֶאֱכֹל בְּצוּרָה כָּזֹאת. וְהִנֵּה עָלָה בְּמֹחָם רַעְיוֹן לְפִתְרוֹן: כָּל אֶחָד יַגִּישׁ אֹכֶל לַפֶּה שֶׁל הַיְהוּדִי שֶׁיּוֹשֵׁב מוּלוֹ!

כָּךְ הִצְלִיחוּ כֻּלָּם לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, וְיָצְאוּ מֵאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ מְרֻצִּים וּשְׂמֵחִים...

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – מְצַוָּה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה. אַל תַּחֲשֹׁב רַק עַל עַצְמְךָ, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ אוֹתָם גּוֹיִים בַּסְּעֻדָּה. הֵם לֹא רָאוּ אַף אֶחָד – רַק אֶת עַצְמָם; הֵם לֹא חָשְׁבוּ עַל אַף אֶחָד – רַק עַל עַצְמָם. שָׁעָה שְׁלֵמָה הֵם בִּזְבְּזוּ כְּדֵי לְנַסּוֹת לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת, וְלֹא הִצְלִיחוּ. אֲבָל הַיְהוּדִים, שֶׁחוֹשְׁבִים גַּם עַל הַזּוּלַת, רָאוּ וְהִרְגִּישׁוּ שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי סוֹבֵל, שֶׁגַּם הוּא לֹא מַצְלִיחַ לֶאֱכֹל, וְלָכֵן נִסּוּ קֹדֶם כֹּל לַעֲזֹר לְחַבְרֵיהֶם, וְכָךְ עָזַר כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְכֻלָּם אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ.

עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת הֶחָבֵר – לַחֲשֹׁב עַל הַשֵּׁנִי, לֹא לִהְיוֹת עָסוּק רַק בְּעַצְמִי, בְּמַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה וְצָרִיךְ וּבְמַה שֶּׁמַּפְרִיעַ לִי. כָּךְ מְצַוָּה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה, וְכָךְ יִהְיֶה לָנוּ טוֹב כָּל הַיָּמִים.