נס, נסיון ובחירה חופשית

בורא העולם ברא את האדם למען מטרה ברורה. המטרה היא שבזכות האמונה שהאדם מאמין באלוקים, הוא יזכה לחיים נצחיים, שהם חיי העולם הבא. אולם לא מקובל לשלם שכר על הישג שהושג ללא כל מאמץ; לכן, כל אדם חייב לעבור מבחן בתחום האמונה ולהוכיח את עצמו. לשם מטרה זו העניק הבורא לאדם את יכולת הבחירה החופשית. האדם אינו ''מוכרח'' להאמין, הוא גם אינו ''מוכרח'' לקיים את המצוות.

האדם מאמין ומקיים מצוות משום שהוא רוצה בכך, משום שהוא בוחר בדרך זו מרצונו החופשי, תוך וויתור על מילוי משאלות לבו האישיות ותוך התגברות על דחפים המושכים אותו לכיוון של חיים ללא עול וללא אמונה. לוּ ניתנה אפשרות להיגיון הבריא לשלוט על האדם שלטון ללא מיצרים, לא היה כלל מקום למאבק זה.

האמונה באלוקים היתה מנצחת את הדחפים המתנגדים לה ללא קרב. לנוכח האמת שבאמונה, לנוכח ההיגיון שבדרך ולנוכח השכר הרב הצפון לעובדי ה', היתה הנהנתנות מובסת כליל באורח מיידי. רק תכונת ''ההדחקה'' היא המאפשרת את ההתלבטות בין הליכה אחר היצרים ובין עמידה על עקרונות האמונה. תפקידו של הנס הוא להמחיש את מציאותו של הבורא, ועל ידי כך להציב בסיס מוחשי לאמונה. לעומת זאת, כאמור, אסור שתהיה ''כפיה'' להאמין.

ברגע שיווצר הכרח להאמין, לא יוכל האדם לכפור בקיום הבורא ויופר האיזון של הבחירה החופשית. לכן, הבורא דואג לכך, שבשעת התרחשות הנס, יימצא תמיד ''פתח הצלה'' כלשהו שבאמצעותו ניתן יהיה ''להסביר'' את התופעה הנסית על ידי הסבר טבעי. ההסבר עלול להיות דחוק ומגוחך ככל שיהיה, אולם הוא ייקרא הסבר למי שרוצה לטעות. מי שמעוניין בחיזוק האמונה, יפעיל את שכלו הישר ויראה בתופעה הנסית את יד ההשגחה העליונה.

לעומתו, מי שירצה להתעקש ולהתכחש לקיומה של תופעה על טבעית, ימצא לעצמו מפלט בהסבר הטבעי ויתעלם מן ההיגיון המבחין בתופעה העל טבעית. אותו אדם ימשיך בדרכו כאילו לא אירע דבר. הנס הבולט ביותר שאירע בתקופת יציאת מצרים ישמש לנו כדוגמה לדברינו: בקריעת ים סוף, כשאך נכנסו בני ישראל לתוך הים, נעמדו מי הים כחומה מכאן ומכאן, וביניהם נוצר מעבר רחב בעל שנים עשר נתיבים שבו צעדו שנים עשר שבטי ישראל. כיצד אירע הדבר? נס גלוי!

משה נטה את ידו על הים, והים נקרע ונבקע לגזרים. אך המקרא מציין פרט מעניין: רוח עזה נשבה במשך כל אותו לילה. לשם מה היתה נחוצה רוח זו? האם יעלה מישהו על דעתו שבכוחה של רוח, ולו החזקה ביותר, להעמיד את מי הים כחומה בצורה? האם נשמע פעם על טייפון שיצר ''כביש'' יציב באמצע הים? הרוח שנשבה באותו לילה לא תרמה מאומה לקריעת ים סוף, אולם היא אפשרה לכופרים המושבעים להמשיך בדרכם ולשלול את קיום הבורא. תופעה זו חוזרת על עצמה אין ספור פעמים.

למרבית הפלא השלכותיה באות לידי ביטוי עז דווקא בימינו. המדע מגלה יותר ויותר את היקפו של הנס הגדול ששמו ''טבע''. עם התקדמות המחקר המדעי מתגלים מנגנונים מתוחכמים ביותר האחראים ליצירתם ועל תפקודם של האדם ושל היקום כולו. מנגנונים אלו מוכיחים בעליל שהבריאה היא פרי תכנונו של בורא חכם, בורא שחכמתו אינה ניתנת להשגת אנוש.

והנה, למרות כל זאת, לא למד המדע להכיר באופן חד משמעי בקיום הבורא. תורת האבולוציה של דארווין היא אחד מ''פתחי ההצלה'' של המגננה של הכופרים בתחום זה. היא מאפשרת למדענים להתעלם מגילויי המדע. מדובר באנשים שכישוריהם האינטלקטואליים אינם מוטלים בספק. למרות כל זאת, אנו נוכחים לראות שהם חרגו בתחום זה מכללי ההיגיון הבריא.

הדבר מתרחש תודות לבחירה החופשית שהעניק הבורא לכל אדם. בחירה זו היא המאפשרת להם להתלות בהסברים תמוהים שאינם עומדים במבחן המדעי, ובלבד שלא להכיר באמת האמונה.