סימפוניית הבריאה

''מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך'' (תהיליס ק''ד) יושבים אנו בגן הפורח, מבטינו ומעיינינו צמודים למתרחש מסביבנו וכל חושינו מרוכזים בשלל הצבעים והריחות המשכרים. בלא משים, באותה שעה מתנהל בנו, כמאליו, קרב עז במערכת החיסון הפנימית.

שעה שעה עומד גופנו כמתחם מבוצר בהרעשה כבדה של מאות כלי נשק שונים, מחיצים וחניתות ועד טילים בעלי ראש חץ גרעיני - הלא הם הגופים הזרים, אנטי גן, החודרים לגופנו. מערכת מסועפת של נוגדנים, הנוצרים בתאים מיוחדים של הטחול והרקמות הלימפטיות, מתעוררת בגופנו בכל עת לפעולה. הנוגדן הלוחם מול הגוף הזר המאיים עלינו, הוא תמיד בעל מבנה התואם בדיוק את האנטי גן שעוררו.

טקטיקת התגוננות כשלנו לא הצליח עדיין להפעיל שום מצביא גאוני. זו מלחמת-מגן המתנהלת בנפרד נגד כל אחד מכלי הנשק התוקפים, תוך ייצור עצמי בו-זמנית של נשק הגנה על תחמושתו המיוחדת, והפועלת אך ורק נגדו. עיתים סוג התחמושת יעיל לא רק להוציא את התוקפן מכלל פעולה, אלא אף לנטרלו עד שאינו מסוגל לפתח שנית אותו סוג נשק שנפגע.

מתנהל באדם מאבק שיקבע את גורלו - בריא או חולה, חי או מת - תוך כדי צפייתו בפרח - והוא אף לא מודע אליו. כדי ליהנות מהנופים והמראות שמסביבנו נולדנו עס מכשיר המורכב מעדשת- קשתית, רשתית ואישון. הרשתית מורכבת מתשע שכבות נפרדות שעובי כולן יחד, כניר דק.

השכבה הפנימית עשויה מ30- מיליון קנים ועוד שלושה מיליון מדורים המסודרים בהתאמה גמורה ביחסם ההדדי, וביחסס לעדשה. העדשה מתרחבת ומצטמצמת לפי הצורך. יש לנו זוג עיניים, לאפשר ראייה סטראוסקופית, תמונה חללית. עצב-ראייה משדר את התמונה למרכז הכרה במוח, שם מיתרגמת התמונה הזעירה ההפוכה, לצורתה וממדיה המציאותיים, באמצעות מיליוני סיבי עצבים המוליכים אל המוח.

וזה כולל גם אפשרות ראיית תמונה צבעונית, הנוצרת על-ידי תחושה המועברת מחום לאור. תוך-כדי שיחה עם החברים מביא המארח חטיפים לכיבוד. היד מקפיצה אותם לפה, הנפתח ונסגר לפי הצורך. הלשון מטלטלת את החטיף מצד לצד ומלפנים אחורה. בעוד הלסתות עולות ויורדות השיניים טוחנות, הבלוטות יוצרות ריר המתמזג עם החטיף - כדי להקל את הובלתו, וכראשית תהליך עבודו הכימי.

בו זמנית מפרישה הקיבה מיצים המעכלים כל מאכל (והנה - פלא: אין הקיבה עצמה מתעכלת על ידי מיציה, למרות שהיא עשויה מאותו חומר שאותו היא מעכלת!) הכבד יוצר מרה ומזילה לתוך המעיים, בכמות הדרושה לכל אוכל, והמעיים גומרים את העיכול. מן המעיים - דרך אלפי אלפים של צינורות - מובל המזון המעובד לכל חלקי הגוף, כשלכל צינור מוזרמת בדיוק אותה כמות הדרושה לאבר, שאליו מוליך הצינור הזה. מי הוא המפקד והטכנאי המפעיל מערכת זו?

לא אני, כי אני מרוכז בנוף שלפני, ורק דרך-אגב חוטף חטיפים לפה. חלק מאוזנך עשוי ארבעת אלפים קשתות זעירות מסובכות ומודרגות בקביעות עדינה, מיוחדת בגודל ובתבנית. נראה שהן מותאמות לתפוס ולהעביר למוח מקולות הרעם ורחש עצי האורן ועד לצירוף העדין של הטונים וההרמוניות של כל כלי התזמורת. מאידך כל החיות קולטות גם צלילים שמעל לשורת התנודות שקולטת אזננו, ובחדות העולה פי כמה על חוש שמיעתנו. האדם בשכלו פיתח מכשירים שבעזרתם הוא שומע מהלך זבוב במרחק רב מאוד.

מדוע התפתחו תאי הקשתות בחיות יותר מבאדם? מדוע התפתחו באדם רק עד הדרוש לקיומו, ולא המשיכו להתפתח בו כמו בחיות? האם יש כוח מאחורי פעילות זו, שחזה מראש שהאדם באמצעות כושרו השכלי ימציא מכשירים שיספקו הנאתו הרוחנית, שהטבע לא סיפק לו, ואילו לחיות שחסרות כושר המצאה שכלי - סיפק בטבען את הרגישות והחדות הדרושה להן?

על פעילות המוח, הגנים, הדנ''א והרנ''א, הלב, מחזור הדם ועוד ועוד, נכתבו ''רומנים'' מרתקים בפיסיקה ובביולוגיה מודרנית. ומה בשאר הצמחים ובעלי החיים, ביצורים פעוטים וזעירים? יש צב-ים החי בשלווה בעשב חופי הים בברזיל. אחת לשנתיים שוחים הצבים ורעיותיהם, בקצב של צב, 12,250 ק''מ, דווקא לאיי אסנסיון, איים קטנטנים שקשה לנו לזהותם במפה. הצבים מזהים את האיים, מטילים שם ורק שם את ביציהם, וחוזרים ברזילה. צמח האצה והפירות - שוקע בעומק הים כל ערב. כל בוקר ''יודעות'' האצות את הזמן המדויק בו יעלה השחר, נוסעות במשך שעתיים בחשיכה ממצולות הים, להתייצב במסדר-חובה על-פני הים, בדיוק מירבי בעת עלות השחר (פלוס-מינוס דקה עד שתיים בלבד!).

 אך יש פלאים גם ביבשה היתוש, למרות קטנותו, מכיל: לב, קיבה, מעיים, כלי דם ועצבים. הוא יכול לדקור את עורנו (בהשוואה לאורכו, זה מבצע של קדיחת חור בקיר שעוביו 40 ס''מ). הוא ניזון גם מדמנו, וע''כ אנו חשים להורגו. להצלתו, ניתן בו כח מעוף של 4 ק''מ בשעה, והוא נברא במשקל קטן, כדי שלא נרגיש בו בעומדו עלינו.

בעקיצתו מפריש הוא לגופנו חומר משתיק כאב (מרדים כרופא שיניים) ורק אחר שהוא עף, פוסקת פעולת ההרדמה ואנו חשים בכאב, מרימים יד להרוג את היתוש שכבר עף, ומסתכל מרחוק כיצד אנו מכים את... עצמנו. בגופו מטיילים כבארמון עשרות אלפי נבגוניות, המתרכזות בפיו ועוברות לגופנו בשעת העקיצה, ומחדירות בנו את מחלת הקדחת. גודלן ומשקלן יחסית ליתוש, כיחס תרנגולת בת קילו וחצי לפיל בן 4 טון.

אד כל נבגונית היא בגודל כלב לעומת עכבר, כשמסתכל עליה החיידק. 500 חיידקים יכולים לשחק כדורגל על חוד סיכה. מיליארדי חיידקים נמצאים בכל אתר-אדמה, אויר וים - הגם שאין אנו רואים אותם אלא במיקרוסקופ.

חיידק חד- תאי וזעיר זה מורכב מאיברים שונים מושלמים, ממספר עצום של אטומים הפועלים בהתאמה מופלאה, כשכל אחד מהם יודע את מקומו ואת תפקידו. וכל חיידק כזה גדול פי חמישה מנגיף, וכן הלאה. הדבורה מסיירת בשטח, מגלה שדה פרחים ועפה להודיע על כך לחברותיה, על ידי ריקודיה. מהירות תנועות הריקוד מודיעה בדיוק את מרחק השדה, וצורת המחול היא מצפן לכיוון המעוף: נתירות מלמטה למעלה פירושן - פנייה בכיוון השמש, מלמעלה למטה, השידור הוא:

פנייה בניגוד למעמד השמש בשמיים. המכ''מ של הדבורה יודע את מיקום השמש גם ביום קודר ומעונן. אגב, הדבורה אינה נמשכת על ידי הפרחים המבהיקים לעינינו. היא מבחינה בהם על אולטרא סגוליות המגדילות יפי הפרחים. העטלף זולל פרפרי-לילה לתיאבון, איד נשמרים הפרפרים, שאוזניהם אטומות לקולות העולם ורחשיו, מאויבם זה? רק קול אאחד שומע פרפר זה, רק את קול העטלף. פרפרים אחרים נשמרים מציפורים הטורפות אותם, על-ידי פרישת כנף, בו מצוירת עין פקוחה, המבהילה את הציפור הקטנה הטורפת, כי זו עין הדומה לעין הציפור הגדולה הרודפת את הציפור הקטנה.

כך יוצר הפרפר ''דמה'' של ציפור גדולה, המבהיל את הציפור הקטנה, שרודפת אחר הפרפר לטורפו. יש עכביש-מים היוצר מקוריו קן בצורת כדור-פורח, ומדביקו לאיזה עצם מתחת למים. עתה עולה הוא על פני המים, מסבך בגאוניות בועת-אויר אחת בשערות שבחלק גופו התחתון, צולל אתה למים ומשחררה מתחת לקן. על פעולה זו הוא חוזר פעמים רבות עד שהקן מתמלא אויר.

אז יולד הוא את ולדותיו ומגדלם בקן הפורח, מוגנים מהתקפות מן האויר. מהיכן יש לו שילוב נפלא של מלאכת אריגה, כושר הנדסי ואוירודינמיקה? נקבת העש שולחת סימן שקט נסתר, הנקלט רק על-ידי העש הזכר בן זוגה, ממרחקים עצומים, למרות נסיונות המדענים ליצור ריחות מלאכותיים להפרעת התשדורת. לעומתם, משפשף הצרצר פרקי רגליו או כנפיו, מזעזע כמות של 600 טונות אויר, ובת זוגו שומעת אותו גם במרחק חצי מיל. נקבת העש בדממתה, והצרצר ברעשו - קולטים ומשדרים. גם האדם בכשרונותיו פיתח מכשירי פלא - טלפון ורדיו - לתקשורת מיידית. אך האדם מוגבל עדיין. העש שהקדימנו, גורם גם כיום לקנאתנו בו, עד שיגיע הזמן שגם מוחנו יוכל לפתח רדיו-אישי.

ומן ''העולם הקטן'' - האדם - לטיול בעולם הגדול המרחק בינינו לשמש הוא 150 מיליון ק''מ. זה מתואם עם כדור הארץ. לו היה המרחק קצר יותר, היו כל מימינו מתאדים, אנו היינו לפידים במדורה עלייה של כל העולם. לו היתה השמש קצת מתרחקת, היינו גושי קרח בתא הקפאה עצום. אלפי כוכבי שביט עפים כל יום לקראתנו במהירות של עד 60 ק''מ לשניה, ורק שכבת האויר המקיפה את כדור-הארץ מגינה עלינו מפניהם. שכבת אוזון דקה המקיפה את כדורנו מעכבת את הגלים הקצרים של השמש, ומסננת עבורנו רק מעט מהם, כדי שעינינו וגופנו יוכלו להתקיים בפני הקרניים האולטרא- סגוליות.

'כוכב'' (מרקורי) מפנה תמיד צד קבוע לשמש. על-כן צידו האחד שומם בשל החום, וצידו האחד שומם בגלל הקור. זה היה קורה לנו אילו כדורנו היה מסתובב סביב צירו פעם ב - 240 שעות. ביום חם אחד היה הכל נשרף, בלילה קר אחד - הכל קופא. הסיבוב העכשווי פעם ב - 24 שעות, מתאים בדיוק. גם הציר המשופע של 23 מעלות של כדורנו הוא מדוייק ומעניק לארץ את עונותיה.

בזוית אחרת היו כל המים תצטברים בקטבים כהררי קרח, והשטח בין קו המשוה לקטבים - היה הופך למדבר עצום. לו היה באויר 50% חמצן (ולא 21% כדרוש, וכפי שקיים במציאות), ברק אחד היה מפוצץ ומבעיר את כל יערות העד. אנו נושמים חמצן זה ומעבירים אותו, על ידי הדם, לכל חלקי הגוף, לשם שריפת מזוננו. משריפה זו נוצר בתאינו גם פחמן, היוצא דרך הריאה מגופנו, ונקלט על ידי הצמחים התלויים בפחמן.

הם מפרידים אותו לפחם, הבונה את גופם, ומהפחם ומהמים יוצרים סוכר, סיבים, פרחים, פירות ועוד. הם גם יוצרים חמצן ומשחררים אותו לאויר, כדי שיהיה לנו שוב מה לנשום, להפריד, ולספק לצמח שוב פחמן וחזור חלילה. תיאום ממש מושלם. גם הדומם - כדור הארץ - פועל לעזור לנו לקיום חיינו. באדמה נוצר גז מתאן, המסייע בהעברת המימן מכדור הארץ לסטראטוספירה, בכמויות הדרושות לקיום רכוז נאות של חמצן באטמוספירה התחתונה.

יצרנית גז זה היא החיפושית. אולוק, החוקר הנודע, כתב ב''ניוז-וויק'': ''יש ביולוגים העוסקים בחקר החיפושיות על האדמה. הם שמו לב לכך שמשתחררת מהן כמות מסויימת של גז מתאן. לא היתה לזה משמעות רבה לגביהם. מדענים אחרים, שחקרו באטמוספירה העליונה, הבחינו כמובן בגז המתאן, אך אין הם יודעים מאומה על החיפושית''. כך, לא כל הקשרים נראים לעין.

תגיד, מנין לך כל זאת? את זה קבעו מדענים גדולים כפרופ' קציר בספרו ''בכור המהפכה המדעית'', פרופ' ד. כהן וג. גילת וד''ר ע. הלר במאמריהם ב''מחשבות'', , ק. פריש במחקרו על חיי הדבורים, וא''ק מוריסון בספרו הנפלא ''האדם אינו לבדו'', בו אסף מאות עובדות מכל מדעי הטבע השונים.

- עכשיו תפסתי. את כל הקונצרט הזה של האדם והקוסמוס, ניגנת לי , רק כדי שאכיר בהרמוניה של צליליו ואשוכנע שיש לעולם בורא, שאווכח שהחוקיות והתבונה שבעולם הן הוכחה מתמטית לקיום אלוקים-בורא? - בודאי! מדוע כל אחד מבין, בהגיון פשוט ובריא, שמחתול קופץ על הפסנתר לא תצא יצירה של שופן, והאנציקלופדיה לא נוצרה מהתפוצצות בית-דפוס, ושהתנגשות של ברול, זכוכית ובד-רפוד לא יצרה מכונית. דוקא העולם הנפלא הזה נוצר במקרה, סתם ככה, על ידי תאונת דרכים קוסמית בכבישי החלל? - טוב, אני כבר עייף, בוא נלך לקונצרט. מנגנים היום את ה''הרואיקה''ו של בטהובן.

רק תשמע אותה, תווכח בשיא גאוניותו של היוצר הזה. - לא, אינני רוצה. כבר שמעתי פעם את ה''הרואיקה''. באוזני אין זו יצירה גדולה, נהדרת ומרשימה. זה רק אוסף מקרי של צלילים ! - מה קרה, החלפנו תפקידים?''... החושב ומתבונן במעשי ה' הנפלאים בבעלי חיים - יתרונו עליהם, כפי עמקות הבנתו בהם. (חובות הלבבות, שער ב').