מהם הדברים שצריך לדעת לקראת הצום הקרוב? הלכות תשעה באב

להלכות תשעה באב תש"פ בצל נגיף הקורונה, לחצו כאן.

ערב תשעה באב

· בערב תשעה באב אחר חצות היום אסור לאכול בשר ולשתות יין  מעיקר הדין.  יש נהגו להחמיר שלא לאכול אף דגים. (נקניק פרווה הדומה במראהו לנקניק בשרי מותר לאוכלו אף לאחר חצות היום)

· אין אומרים וידוי ונפילת אפים בתפילת מנחה של ערב תשעה באב.

· מותר ללמוד תורה בערב תשעה באב אף לאחר חצות היום עד בין השמשות.

· אין לטייל בערב תשעה באב, ואף ההולכים לכותל תהיה כוונתם לצורך תפילה ולא למטרת טיול.

סעודה מפסקת

הערה חשובה: "סעודה מפסקת" היא הסעודה שאנו אוכלים בסמוך לתחילת הצום ובה אנו מפסיקים את האכילה, ויש בה הנהגות של אבלות, כמובא להלן. כמובן, לפני הסעודה המפסקת אפשר ורצוי להרבות באכילה ובשתייה לקראת הצום. ההלכות שלהלן נוגעות רק לסעודה המפסקת.   

· אסור לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת.

· מה שאסור לאכול 2 תבשילים, היינו אפילו באותה קדירה, ואם דרכם בכך מותר כגון: אפונה שנותנים בה בצל קצוץ.

· פירות וירקות חיים אינם נחשבים לתבשיל ומותר לאכול מהם אפילו הם כמה מינים.

· אך פרי שבישלו נחשב לתבשיל אחד ואסור לאוכלו עם תבשיל נוסף.

· יש נוהגים לאכול בסעודה מפסקת מאכלי אבלים כגון ביצים או עדשים (אך יאכל מין אחד בלבד)

· אין לשתות משקה משכר (יין, בירה וכו´) בסעודה מפסקת, אך מי שרגיל כל השנה לשתות שכר בסעודותיו לעורר תאוות האכילה או כדי לעזור לעיכול הקיבה, וכן אם הוא אדם חלש מותר לו לשתות שכר בסעודה המפסקת.

· מותר לשתות תה חם, חלב חם, קפה חם בסעודה מפסקת מעיקר הדין, שאין הדבר נחשב לתבשיל נוסף, ובעל נפש - טוב שיחמיר על עצמו אם יכול.

· מותר לאכול גבינה, שאין דינה כתבשיל (ואם בישל או טיגן הגבינה נחשבת לתבשיל).

· לחם אינו נחשב לתבשיל, ולכן מותר לאכול ממנו בנוסף לתבשיל אחד.

כיצד אוכלים סעודה מפסקת

· אוכלים סעודה מפסקת על הקרקע, רק שישב על בגד או שטיח ולא על הרצפה ממש (ואם הרצפה מרוצפת ניתן לשבת עליה ישירות).

· זקן וחלש יכולים לשבת על כרית.

· לכתחילה: ייזהרו שלא לאכול שלושה אנשים ביחד כדי שלא יתחייבו בזימון, ובדיעבד: אם ישבו , יזמנו.

עד מתי ניתן לאכול סעודה מפסקת

· ניתן לאכול עד זמן סמוך לשקיעה.

· אם הפסיק לאכול קודם חצות היום: ורוצה לאכול שוב מותר אפילו הייתה דעתו שלא לאכול עוד.

· אם הפסיק לאכול לאחר חצות היום: ורוצה לאכול שוב מותר, אבל אם הוציא בשפתיו שקיבל על עצמו תענית אז אינו יכול לאכול שוב.

האסור והמותר בתשעה באב

ישנם מספר דברים האסורים בתשעה באב והם:

 1. אכילה ושתיה (צום).

 2. רחיצה.

 3. סיכה (מריחת משחה\שמן).

 4. נעילת הסנדל.

 5. תשמיש המיטה.

 6. לימוד תורה.

 7. עשיית מלאכה.

 8. שאילת שלום.

אכילה ושתיה

· אסור לאכול ולשתות בתשעה באב כלל.

· כל האוכל בתשעה באב לא יזכה לראות בשמחת ירושלים.

· חולה החייב ליטול כדורים ואינו יכול לשתותם בלי מים, ישתה מעט מים עם הכדור.

להלכות תשעה באב תש"פ בצל נגיף הקורונה, לחצו כאן.

החייבים בתענית זו

· הכל חייבים בתענית אפילו מעוברות ומניקות.

הפטורים מתענית זו

· במקום חולי לא גזרו חכמים לצום, ולכן חולה אפילו שאין בו סכנה - פטור, וכן חולה שנתרפא אך הוא חלוש ומצטער מאוד מהתענית.

· מעוברת או מניקה שיש להן חולי, אפילו אין בו סכנה (ואם יש להן חולשה, יעשו שאלת חכם).

· זקנים תשושי כוח שהתענית היא צער בשבילם והרופא אומר שהתענית מזיקה להם.

· יולדת - תוך 7 ימים ללידתה: אסור לה לצום. בתוך חודש ללידתה: פטורה.

· מינקת שיש חשש שאם תצום יפגע הדבר בחלב שלה, שיש חשש שיופסק, או אם התינוק חולה והרופא אמר שהתענית תפגע בחלבה אם תצום, מותר לה לאכול בשביל תינוקה. 

· המפלת אחר ארבעים יום להריונה דינה כיולדת, וכל שלושים יום מיום ההפלה פטורה מתענית.

· ילדים, אך לא יאכילום מעדנים. 

· כל הפטורים מתענית יכולים לאכול כרגיל, אך לא יאכלו מעדנים, אלא אכילה לצורך ולא לתענוג.

· כשאוכלים לחם - נוטלים ידיים כרגיל ולא עד קשרי האצבעות.

· מי שמותר לו לאכול, יכול לאכול יותר מכזית (שרק בכיפור אסרו לאכול יותר מכזית, למי שמותר).

· בעלי ברית (אבי הבן, סנדק ומוהל) צמים כרגיל.

רחיצה

רחיצה האסורה:

· אסור לרחוץ בתשעה באב, ואפילו אצבע קטנה אסור להושיט למים, בין בחמים ובין בצונן.

· וכן אסור לטבול במקווה, בין לגבר ובין לאישה (ואישה שחל ליל טבילתה בתשעה באב תטבול בצאת תשעה באב).

רחיצה המותרת:

· כשנוטל ידיו בבוקר נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו (נוטל לסרוגין כרגיל ומברך על נטילת ידיים).

· כשיוצא מהשירותים נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו.

· כהן שעולה לברכת כוהנים נוטל עד סוף הפרק כרגיל, שאין זו רחיצת תענוג אלא רחיצת מצווה.

· אדם הפטור מתענית ואוכל לחם, נוטל ידיו כרגיל עד סוף הפרק ומברך על נטילת ידיים.

· אדם שידיו מלוכלכות בבוץ טיט צואה וכו´. אך לא ישטוף את כל ידיו, אלא כמה שצריך להוריד הלכלוך.

· בבוקר מותר לשטוף עם מעט המים שבאצבעותיו את צואת העין.

·  אשה המבשלת ושוטפת אוכל במים, הדבר מותר, משום שאין זה רחיצת תענוג אלא לנקיון.

· אדם שבא מהדרך ורגליו כהות מטורח הדרך, מותר לו לרחוץ רגליו.

סיכה (מריחת שמן או משחה)

· אסור לסוך בתשעה באב אפילו מעט מגופו, ודווקא בסיכת תענוג.

· מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו.

· מותר לסוך כדי להעביר הזוהמא.

נעילת הסנדל

· אסור לנעול נעליים או סנדלי עור, בין לגברים בין לנשים.

· סנדל המחופה בעור רק מלמעלה - אף אותו אסור לנעול.

· נעלי גומי, בד, עץ וכדומה - מותר, שרק נעלי עור אסורו חז"ל.

· נעליים שרק הרצועה העליונה שלהם מעור, מותר לנועלן ואין נחשבים לנעלי עור.

· קטנים שלא הגיעו לחינוך - מעיקר הדין הם פטורים, אך טוב לחנכם במצוות נעילת הסנדל. 

תשמיש המיטה

· תשמיש המיטה אסור בתשעה באב (גם אם האישה טהורה לבעלה).

· אפילו תשמיש מצווה, כגון אישה שחל ליל טבילתה בתשעה באב, לא תטבול עד צאת הצום.

· אין דיני הרחקות בתשעה באב לאישתו הטהורה, ולכן מותר להעביר חפץ מידו לידה (אך באישתו שהיא נידה אסור ככל השנה אם היא נידה).

· אך לא ישן עם אשתו הטהורה באותה מיטה, משום הרחקה.

לימוד תורה

· נאמר "פיקודי ה´ ישרים משמחי לב", שכן דיברי תורה משמחים הם, ומשום כך אסורו חז"ל ללמוד בדברים המשמחים, כגון: תנ"ך, משנה, מדרש, אגדה, גמרא, פוסקים וכד´.

· מותר ללמוד בדברים שאינם משמחים, כגון: איוב, הנבואות הרעות שבספר ירמיה (אך צריך לדלג על פסוקי הנחמה), מסכת גיטין דף נה עמוד ב´, הלכות אבלות.

· וכן מותר לקרוא בספרי מוסר המעוררים לתשובה.

· אף אדם הרגיל לקרוא בחוק לישראל, אסור לו בתשעה באב.

עשיית מלאכה

· אין עושים מלאכה בתשעה באב, והעושה מלאכה לא רואה סימן ברכה מאותה מלאכה שעשה.

· מלאכת דבר האבד מותרת בתשעה באב, כגון אדם שיש חשש שיפטרו אותו אם לא יעבוד, או אדם שאם לא יעבוד לא יהיה לו מה לאכול, ולכן מותר להם לעבוד.

· בעלי מכולות יכולים למכור כרגיל.

· נוהגים שלא לבשל ולהכין צורכי סעודה לצורך צאת הצום עד חצות היום, ולכן לאחר חצות היום מותר לבשל ולהכין צרכי סעודה עבור סעודה לסיום הצום.

· אסור לכתוב בתשעה באב, אך כתיבה של דבר האבד מותרת, כגון אדם שישכח חידוש תורה אם לא יכתבם, וכן לסוחר מותר לכתוב חשבונותיו.

שאילת שלום

· אסור לשאול "שלום" בתשעה באב, אלא יושבים דווים ונאנחים כאבלים.

· אם פנו אליו לשלום, יענה בשפה רפה ובכובד ראש.

· מותר לומר "בוקר טוב", אלא טוב שלא לומר כלום.

· לא יטייל בתשעה באב, כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות ראש.

· לא ישחק עם תינוק, ואם משחקו כדי להרגיעו - מותר.

תפילות תשעה באב

· בערב ובבוקר יושבים על הרצפה, אומרים קינות ומתפללים.

· בתפילת מנחה יושבים על כסאות כרגיל.

· בשחרית נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות, ומברכים על נטילת ידייםכולל כל ברכות השחר.

· מניחים תפילין וציצית כרגיל בתפילת שחרית, אך יושבים על הרצפה, וכן מי שרגיל להניח תפילין של ר"ת מניחם כרגיל (יש שלא מניחים תפילין בשחרית אלא במנחה).

· בכל התפילות של תשעה באב: ערבית, שחרית ומנחה, מוסיפים "נחם" בתפילה, בברכת תשכון בתוך ירושלים , וכן מוסיפים "עננו" בברכת שומע תפילה. אף שליח הציבור מוסיף הוספות אלו בתפילה.

להלכות תשעה באב תש"פ בצל נגיף הקורונה, לחצו כאן.

צאת הצום

· מברכים "ברכת הלבנה" בצאת הצום.

· ניתן לכבס, להתרחץ ולהסתפר במוצאי הצום מיד, אשכנזים מחמירים בדבר עד למחרת בחצות היום.

· מנהג כשר שלא לאכול בשר ויין עד אחרי יום עשירי באב.

להלכות י' באב שחל ביום שישי (כמו השנה, תש"פ) לחצו כאן.

מה העבודה שלנו בימי בין המצרים? ולמה בכלל אנחנו צריכים להתאבל על בנין שחרב? הרב יצחק פנגר בהרצאה מיוחדת לימים אלו. צפו: