מגילת אסתר והממצא הארכיאולוגי

הארועים המתוארים במגילת אסתר התרחשו לפני קצת יותר מאלפים וארבע מאות שנה. פרטי ההתרחשויות במגילה מפורסמים וידועים בעולם כולו ואין צורך לפרטם כאן. במאמר זה ננסה להרחיב מעט לגבי זירת האירועים ההסטורית וגם לגבי פרטים מסוימים בסיפור, המתחברים לממצא הארכיאולוגי.

בתקופה המדוברת, בימי דרייווש הא' לפני כ- 2500 שנה לערך, האמפריה הפרסית אחמנית השתרעה מהודו ועד כוש. מפאת גודלה שימשו ארבע ערים כערי בירה ברחבי האימפריה: בבל, אחמתא, פרספוליס ושושן היא בירת עילם.

שושן נחשבה לבירה המדינית והמנהלית של הממלכה ובעלת מעמד מועדף לעומת ערי הבירה האחרות. בשושן, בעלת האקלים החם, בילה המלך עם חצרו את חודשי החורף. העיר שהיתה מוקפת חומה חזקה, ישבה על גדת הנהר אולי.

בתוך תוואי החומה נכללו ארמונותיה המפוארים ושכונות המגורים. ההיסטוריה של העיר כוללת תקופות פריחה ועושר אגדי אך גם כיבושים וחורבן בידי כובשים שונים, ביניהם נבוכד ראצר א' מלך בבל, אשורבנפל מלך אשור, אלכסנדר מוקדון ולבסוף הכובשים הערביים.

לפני כ- 700 שנה נעזבה שושן סופית ונותרה בחורבותיה עד ימינו. שרידי שושן העתיקה מצויים כמאה ק''מ מצפון לחופי המפרץ הפרסי בחבל עילם שבאירן של ימינו, שטחה כארבעה ק''מ רבועים ובכללם ארבעה תלים, עליהם נבנתה העיר. החפירות הארכיאולוגיות במקום החלו ב- 1851/52 למנינם על ידי לופטוס.

ב- 1897 החלה משלחת מדעית צרפתית בראשות ז'ק די מורגן בחפירות שיטתיות באתר, אלו נמשכות למעשה עד לאחרונה, למעט הפסקות כפויות במלחמות העולם ובימי המהפכה באירן. החוקרים מתארכים את תחילת היישוב במקום לכחמשת אלפי שנים טרום זמנינו. בטקסט המגילה נזכר שם העיר בשתי צורות: ''שושן הבירה'' ו''העיר שושן''. החוקרים מניחים כי הביטוי ''שושן הבירה'' מציין את הרובע המלכותי שבתחומי העיר, והביטוי ''העיר שושן'' מתייחס לכלל העיר.

חיזוק להנחה זו אפשר למצוא, אולי, בתיאור שבתחילת המגילה על המשתה שעשה ''המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך''. המיקום המתואר יכול להכיל את חשובי הממלכה הנמצאים בתחום הרובע המלכותי בלבד.

בחפירות הארכיאולוגיות נתברר גם כי העיר חולקה לארבעה מתחמים: אקרופוליס, אפדאנה (ארמונות מלכותיים), רובע מלכותי המשמש כקרית השלטון, ורובע מסחרי. לאחר שמתבררת מזימת המן ונחתמו האיגרות להשמדת היהודים בחותם המלך, מגיע מרדכי אל שער ארמון המלך ושולח מסרים לאסתר המלכה כדי שתפעל לביטול רוע הגזירה.

אסתר משיבה כי אין ביכולתה לעשות דבר, מרדכי מטיח דברים קשים ואסתר מקבלת את הדין באומרה ''וכאשר אבדתי אבדתי''. עם זאת אסתר מבקשת ממרדכי להורות לכל היהודים ''הנמצאים בשושן'' לצום עליה שלושת ימים. ''ויעברו מרדכי ויעש ככל אשר ציוותה עליו אסתר'' מן הטקסט לא ברור על מה עבר מרדכי, וחז''ל נדרשו לנקודה זו: ''אמר רב: שהעביר יום טוב הראשון של פסח בתענית'' שהרי אסור להתענות ביום טוב, אלא שמרדכי פסק בשעת צרה זו ''עת לעשות לה' הפרו תורתך'' כי לצורך המשך קיום התורה ומצוותיה יש צורך בביטול מצווה אחת באופן זמני לנוכח הגזירה.

''ושמואל אמר: ערקומה דמיא עבר'' והסבירו חז''ל שעבר תעלת מים כדי לעבור מן הרובע המלכותי לעיר עצמה. בחפירות הארכיאולוגיות בשושן העתיקה נתברר כי לפני החומה שהקיפה את העיר נחפר חפיר רחב ועמוק אשר נתמלא במי נהר אולי שזרם לרגלי הארמון.

מטרת החפיר היתה כמובן בידוד הרובע המלכותי משאר חלקי העיר והגנה על ארמון המלך. שאלה הנובעת מן המתואר לעיל נוגעת לסיבת המעבר של מרדכי, לכאורה מה מוסיף לנו הכתוב ''ויעבור מרדכי'' אם הוא חוצה את הגשר שהיה מעל החפיר המוצף מים ועובר מן הרובע המלכותי אל העיר עצמה? ואכן, חז''ל מסבירים לנו שמרדכי לא חצה את הגשר אלא עבר בתעלת המים מצד לצד.

והסיבה לכך, הנהר אולי שימש כתעלת הגנה על מבצרי ארמון המלוכה וקרית הממשלה, המעבר מן העיר למתחם זה נעשה על גשרים אשר נשמרו בקפידה. מרדכי ראה צורך דחוף לעבור לאיזור העיר שם היו מגורי היהודים, משום שהגזירה במלואה התפרסמה רק בשושן הבירה היא הרובע המלכותי ככתוב ''והדת ניתנה בשושן הבירה'' ואילו המון העם היהודי שהתגורר בעיר שושן היו נבוכים בכוונת האגרות והתקשו לעכל ולהבין שתיתכן גזירה כזו ככתוב ''והעיר שושן נבוכה''. ''ומרדכי ידע את כל אשר נעשה'' בשלב הזה הוא היה היהודי היחיד שידע את היקף הגזירה וזאת מתוקף תפקידו כשופט היושב בשער המלך.

מרדכי רוצה לפרסם את הידיעה בקרב היהודים ולעורר אותם לצום ותפילה בדחיפות, אלא שכיהודי מפורסם כאמור לעיל מעברו על הגשר אל העיר באופן גלוי מיד עם פרסום הגזירה היה מעורר חשד והשומרים היו עלולים למנוע ממנו את המעבר, נאלץ להתגנב ולחצות את תעלת המים בשחיה. מקורות: * מגילת אסתר * עין יעקב מסכת מגילה. * אנציקלופדיה מקראית. * פרסום ציבורי של ממצאי החפירה.