פרשת ואתחנן לילדים

"לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ" (דברים ו, י)

מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים. הָאֶחָד הָיָה צַדִּיק וְיָשָׁר, לָמַד תּוֹרָה מִבֹּקֶר עַד לַיִל וְעָבַד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לִבּוֹ. הַשֵּׁנִי הָיָה רָשָׁע וּפוֹרֵק עֹל, שֶׁהִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

בְּאַחַד הַיָּמִים קָרָא הָאָב לַבֵּן הָרָשָׁע וְאָמַר לוֹ: "שְׁמַע בְּנִי. יֵשׁ בְּבַעֲלוּתִי מִגְרָשׁ גָּדוֹל בִּמְיֻחָד, בַּמָּקוֹם הַיָּפֶה וְהַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר בָּעִיר. אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלִּי – תִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לִבְנוֹת לְךָ בַּיִת מְפֹאָר וּמְיֻחָד, אַרְמוֹן רְחַב יָדַיִם. אַל תַּחְסֹךְ בַּהוֹצָאוֹת. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לִבְרִיאוּת".

הַבֵּן הָיָה מֻפְתָּע וְהוֹדָה לְאָבִיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "תּוֹדָה רַבָּה, אַבָּא!"

הוּא נִגַּשׁ מִיָּד לַמְּלָאכָה: הִזְמִין אֶת בַּעֲלֵי הַמִּקְצוֹעַ הֲכִי טוֹבִים, קָרָא לַקַּבְּלָנִים הַמִּקְצוֹעִיִּים בְּיוֹתֵר, וְהוֹרָה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּחֳמָרִים הֲכִי יְקָרִים וְאֵיכוּתִיִּים שֶׁיֵּשׁ בַּשּׁוּק, כְּדֵי לִבְנוֹת אַרְמוֹן מְפֹאָר בְּאֵיכוּת גְּבוֹהָה מְאֹד.

הָאַרְמוֹן הַמְיֻחָד הַהוֹלֵךְ וְנִבְנֶה הָיָה לְשִׂיחַת הַיּוֹם בָּעִיר, כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר דִּבְּרוּ עָלָיו וְהִתְפַּעֲלוּ מִמֶּנּוּ. הָיוּ אֲפִלּוּ כָּאֵלֶּה שֶׁהָלְכוּ כָּל יוֹם לִבְדֹּק אֶת קֶצֶב הִתְקַדְּמוּת הַבְּנִיָּה שֶׁל הָאַרְמוֹן הַמְפֹאָר.

גַּם הַבֵּן הַטּוֹב שָׁמַע אֶת הַחֲדָשׁוֹת. בְּהִזְדַּמְּנוּת מַתְאִימָה נִגַּשׁ לְאָבִיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אָבִי הַיָּקָר, אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַתָּה מַעְדִּיף אֶת הַבֵּן הַמֻּשְׁחָת וְהָרָשָׁע עַל פָּנַי?"

"סְמֹךְ עָלַי", עָנָה לוֹ הָאָב. "אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה".

הַבֵּן לֹא הִמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל, וְחָזַר לְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

מִיּוֹם לְיוֹם הָלְכָה הַבְּנִיָּה וְהִתְקַדְּמָה, וְהַבִּנְיָן כִּמְעַט הֻשְׁלַם. אֲבָל לְעֻמַּת מַצַּב הָאַרְמוֹן שֶׁהָלַךְ וְהִשְׁתַּפֵּר – מַצָּבוֹ שֶׁל הַבֵּן הָרָשָׁע הָלַךְ וְהִתְדַּרְדֵּר. הוּא הֲרֵי חַי חַיֵּי הוֹלֵלוּת, אָכַל וְשָׁתָה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן וְהִתְנַהֵג בְּצוּרָה בִּלְתִּי מְרֻסֶּנֶת – וְזֶה הִשְׁפִּיעַ מְאֹד עַל הַבְּרִיאוּת שֶׁלּוֹ. עִם הַזְּמַן הוּא נֶחְלַשׁ וְחָלָה, וְכַעֲבֹר זְמַן קָצָר נִפְטַר. וְלִידֵי מִי עָבַר הָאַרְמוֹן הַמְפֹאָר וְהַנִּפְלָא? כַּמּוּבָן, לִידֵי אָחִיו הַיָּחִיד – הַבֵּן הַצַּדִּיק!

עַכְשָׁו הֵבִין הַבֵּן הַצַּדִּיק וְאָמַר: "אַבָּא בֶּאֱמֶת יָדַע מַה שֶּׁהוּא עָשָׂה. כָּךְ הִרְוַחְתִּי שְׁנֵי דְּבָרִים: דָּבָר רִאשׁוֹן –בִּזְמַן שֶׁאָחִי הַמִּסְכֵּן עָבַד קָשֶׁה לְהַדְרִיךְ אֶת הַפּוֹעֲלִים וּלְפַקֵּחַ עַל הָעֲבוֹדָה, אֲנִי נִצַּלְתִּי אֶת הַזְּמַן וְלָמַדְתִּי תּוֹרָה. דָּבָר שֵׁנִי – לוּ הָיִיתִי אֲנִי אָמוּר לִבְנוֹת אֶת הַבִּנְיָן, לֹא הָיִיתִי מַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְתוֹצָאָה כָּל-כָּךְ מְפֹאֶרֶת וּמֻשְׁלֶמֶת, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לִי הֲבָנָה וּמֻשָּׂגִים בְּכָל הַמּוֹתָרוֹת וְהַשִּׁכְלוּלִים שֶׁאָחִי הִכְנִיס בָּאַרְמוֹן. עַכְשָׁו הִרְוַחְתִּי אֶת שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת – גַּם אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה, וְגַם אֶת הָאַרְמוֹן הַמְפֹאָר וְהַמְשֻׁכְלָל".

גַּם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֵבִיא אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנָתַן לָהֶם הַכֹּל מִן הַמּוּכָן, לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְהַמְשֻׁבַּחַת וְלֵהָנוֹת מִכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ.