יצירה אלוקית: הכל נברא למטרה

350,000 זני צמחים שונים מלבלבים על פני רקמתו הפורייה של כדור הארץ. למעלה מ- 5,000,000 סוגי בעלי חיים שונים ומשונים ניזונים מתפריט עשיר וחינני זה רב גוניות צבעונית זו מלבבת ומפעימה את בני האדם החים בעולם צבעוני ומרתק שכזה.

לכל יצור ולכל צמח ישנו התפקיד המייחד אותו במפעל אדירים זה, חוקרי הטבע והזיאולוגים מופתעים כל עת מחדש בשעה שמתבררת להם מהי תועלתו הייחודיות של יצור נוסף בעולם, שאלולי הוא – העולם לא היה נראה כמו שהוא. ''אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך'' (מתוך תפילת ראש השנה) ''כל מה שברא הקב''ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה'' (מסכת שבת עז) ''אפילו דברים שאתם רואים בעולם מיותרין, כגון זבובין פרעושים ויתושים אף הן בכלל בריתו של עולם'' (מדרש ויקרא רבה פכ''ב ב').

גדולי הפילוסופים של ימי קדם כבר התחבטו בשאלה לשם מה נצרך העולם לכל כך הרבה סוגי בעלי חיים וצמחים, הרמב''ם בהקדמת פירושו למשנה מתאר רעיון זה בהרחבה: ''דע כי הקדמונים חקרו חקירה עצומה באשר נתן להם מן החכמה מיטב המחשבה עד שנתקיים אצלם שכל דבר נמצא יצטרך על כל פנים להיות לו תכלית אשר בשבילה הייתה מציאותו.

כי לא דבר ריק נמצאו הנמצאים וכאשר נתקיים להם זה הדין הכללי התחילו לחלק כל נמצאים לדעת תכלית כל מין מן המינים הנבראים וראו כי כל נמצא שהוא מלאכותי רצוני לומר העשוי למלאכה היא תכלית עשייתו ידוע ומה שהמציאתו המלאכה האלוקית והחכמה הטבעית כגון מיני האילנות והעשבים ומיני מחצבי האדמה ומיני אבנים ומיני החיות, יש מהן אשר תכלית מציאותן נעלמת ואין יודע אותן כלל אלא אם כן תיודע בנבואה ובכוח דעת העתידות, אבל בחקירת הדעת אי אפשר. מפני שאין ביכולת האדם לחקור עד שיבין וידע לאיזה טעם המציא הטבע קצת הנמלים בכנפיים ומהם בלי כנפיים. ולאיזה טעם המציא גם כן תולעים מרבה רגליים ואחרים מעטי רגליים ומהי תכלית זאת התולעת וזאת הנמלה.

אבל בדברים שהם גדולים מאלה בעולם יותר גלוי, אמנם בידיעת תכלית בריאתם יגלה יתרון אנשי החכמה ועל פי שיהיה יותר חכם וגדול התשוקה וזך הרעיון ללמוד כן תהיה ידיעתו יותר גמורה, ועל כן כשנתן הקב''ה לשלמה מן החכמה מה שהבטיחו בה ידע מיסודות בריאת אלה המינים מה שאפשר לאדם לדעת בדרך שהוא אדם. ודיבר על תכלית יצירת האילנות והעשבים ומיני החיים. אך על דרך כלל יש לדעת שכל הנמצאים שתחת גלגל הירח נמצאו בשביל האדם לבדו.

וכל מיני החיות יש מהם למאכלו כצאן ובקר זולתם. ויש מהם לתועלתו בזולת המאכלים כמו החמור לשאת עליו מה שלא יוכל להוליך בידו והסוסים להגיע בהם מהלך דרך רחוקה בימים מועטים. ומהם מינים שלא נדע להם תועלת. ויש בהם תועלת לאדם ללא שיכיר אותם. וכן האילנות והצמחים מהם למאכלו ומהם לרפואתו ממחלותיו וכן העשבים ושאר המינים. וכל מה שתמצא מן החיות והצמחים שאין להם תועלת מזון ואין בו לפי מחשבתך שום תועלת דע שהדבר הוא לחולשת שכלינו.

ואי אפשר לכל עשב ולכל פרי ולכל מי מבעלי החיים מן הפילים עד התולעים שלא יהיה בהם שום תועלת לאדם. והמופת על זה שהרי בכל דור ודור יגלה לנו עשבים ומיני פירות שלא נגלו לקדמונינו ויש בהם תועלות גדולות. ואין ביכולת אדם להיות דעתו כוללת תועלת כל צמח הארץ ואולם נגלה העניין בדרך הניסיון על הדורות החולפים.

(הקדמת הרמב''ם למשנה) יצירתיות מדהימה בטבע היה זה דווקא צ'ארלס דרווין, הזואולוג הידוע, שגילה מהי תועלתן העצומה והייחודיות של... התולעים. למרבה הפלא, עולמנו לא היה יכול להתקיים מבלעדן. בשנת 1881, שנה אחת קודם מותו, הוציא דארווין את הספר ''יצירת קרקע על ידי תולעים'', ובו הצהיר כי בהיעדר תולעים עתידה הצמחייה להתנוון עד לנקודת ההיעלמות.

לפי אומדנו עוברים מדי שנה בשנה יותר משנים וחצי טון של אדמה יבשה דרך מערכת העיכול של שלשול אחד בשדה המאוכלס היטב בתולעים בללו, כול סנטימטר של קרקע עילית נוצר מחדש בקצב של אחת לשנתיים. הצמחייה החדשה הצומחת מידי שנה זקוקה לכמויות גדולות של דישון וזיבול בכדי שתוכל להתפתח ולגדול, וכמובן לייצר פירות רעננים עסיסיים ומלאי מינרלים, לכל זאת דואגות התולעים הרבות הנמצאות במעמקי האדמה ומעבדות כאמור את האדמה המלאה בשרידי עלים יבשים וזבל אורגני טבעי, ודואגות למלאי תזונה עשיר שיהיה זמין לכל שורשי הצמחייה.

וזה עוד לא הכל סר א. ג'ון ראסל אומר בספרו ''תנאי הקרקע וגדילת צמחים'', כי בתוך גרם אחד של קרקע, המטופל בזבל אורגני, יש כ- 29,000,000 חיידקים. משקלם של החיידקים בתוך דונם של קרקע עשירה נאמר ביותר משישים קילוגרם. במותם הופכים גופיהם לרקבובית המעשירה את הקרקע בדרך טבעית.

בנוסף עליהם מכילה הקרקע גם שפע של אורגניזמים מיקרוסקופיים אחרים: אקטינומיצטים, יצורים דמויי חוט שיש להם תכונות משותפות הן לחיידקים והן לפטריות. אצות זעירות המקורבות לאצות ימיות. חד תאיים (פרוטוזואה) המורכבים כפי ששמם מעיד עליהם מתא בודד אחד. והפטריות המוזרות חסרות הכלורופיל, המשתנות כשלעצמן מצורות חד תאיות ועד לגופים מסועפים, בכלל זה השמרים, העבשים והפטריות הדגולות, חלקן ארסיות וחלקן טובות למאכל. החלק הוגטטיבי של כמה

מהן הפטריות הללו מתקשר עם שורשיהם של הרבה צמחים ירוקים בדרך מסתורית המועילה לשני הצדדים.

קורי הפטריות נבלעים על ידי שורשי העצים המצויים עמם בקשר. וכך נוצרת מערכת הקרויה מיקרוזיה. התגלית הזו אושרה על ידי סר אלברט הווארד בעת שמצא כי שורשיהן של הגפנים הצרפתיות הבריאות ביותר היו משופעים במיקוריזות. גפנים אלו נודעו בעולם בזכות האיכות הגבוהה של יינותיהן.

את התלות ההדדית בין יצורי תבל יכולים אנו למצוא בכל תהליך שרשרת המזון בטבע, הצבי והזברה אוכלים עשב וצמחי בר והללו נהפכים בגופם לחלבונים, בעלי החיים והעופות הטורפים ניזונים בשלב כל שהוא מחיות אלו, ואילו את פגרי הטורפים הללו הופכים התולעים למיניהן לדשן אורגני השב אל האדמה ומצמיח את העשב מחדש.

למרות תגליותיו המדהימות בתחום עולם החי ידועה ההנחה של דארווין אודות ''מלחמת הקיום'' לפיה רק המלחמה האכזרית שולטת בעולם, וכל העולם המודרני קבלה כהנחה נכונה, עד שבא קרופוטקין וכתב ספר גדול על ''העזרה הדדית בעולם החי'', הוא אסף נתונים ועובדות מדעיות מדויקות מתחום בעלי החיים השונים, שהוכיחו בעליל, שאילולא העזרה ההדדית לא היה שום חי יכול להתקיים אפילו שעה אחת.בזה הפריך את ההנחה שדגלו בה בהחלטיות גדולה כל כך. אמנם קיימת מלחמת קיום אך לא היא הבסיס עליה מושתת העולם החי, אלא על ההפך מזה: על עזרה הדדית ורחמים תמוכים יסודות הטבע. קרופוטקין גילה רק צד אחד של ה''ורחמיו על כל מעשיו''. את הצד השני גילה דרווין בעצמו בערוב ימיו כפי שראינו.

המפעל הכימי הגדול בעולם במרחבי האוקיינוס משתרעים קילומטרים רבים של צמחי פלאנקטון הצפים על פני המים הללו ביחד עם הצמחייה העולמית יוצרות בתהליך הפוטוסינטיזה המופלא, את גז החיים החמצן, אלולי הצמחייה לא היה זה האחרון בנמצא כלל, ובעלי החיים בתורם משיבים טובה לצמחיה בכך שהם מייצרים את מזונה החיוני, דו תחמוצת הפחמן. אך כל אלו לא היו שווים כלום אלמלי... הפרות המסורות שהחליטו להעלות גירה.

בכדי שיתקיימו חיים סדירים בכדור הארץ, אנו נזקקים לכמות מדוקדקת של 21% חמצן מתוך מכלול הגזים המרכיבים את האוויר, ומה שדואג לאיזון זה הדהים את החוקרים והשאירם פעורי פה. מתברר שמדי שנה נפלטים לאטמוספירה מליוני טונות של גז מתאן ותחמוצות חנקן, גזים אלה מתחברים במהירות עם החמצן וכך מונעים את רמתו מלעלות, אך מנין נוצרים גזים אלו? מתברר שהמתאן נוצר מקני טרמיטים, מחיפושיות ומפרות המעלות גירה. אף בעלי חיים אלו, כך יוצא מסייעים בשמירה על החיים בכדור הארץ. אולוק, החוקר הנודע, כתב בניוזוויק: ''יש ביולוגים העוסקים בחקר החיפושיות על האדמה, הם שמו לב לכך שמשתחררות מהן כמויות מסוימות של גז מתאן.

לא הייתה לזה משמעות רבה לגביהם, מדענים אחרים שחקרו באטמוספירה העליונה, הבחינו כמובן בגז המתאן אך אין הם יודעים מאומה על החיפושיות...'' המדרש מספר שדוד המלך אמר שהוא מבין לשם מה יש צורך בכל דבר בעולם חוץ מן העכביש והשיגעון ולבסוף הם אלו שעזרו לו להינצל מיד שאול, כיום אנו נוכחים לדעת עד כמה צדק, שכן כל הבריאה כולה משתתפת באיזון העדין של החיים ואפילו העלאת הגירה של הפרות! ומרוב התלהבות כמעט ונשכחה תועלתן הרגילה של הפרות, המהוות למעשה בית חרושת מדהים המייצר מגוון נרחב של מוצרים, והכל מ- עשב פשוט, שאין לאדם שום תועלת ממנו.

הכנס עשב מצד אחד של פס הייצור, ויצא מצידו השני חלב, גבינה לבנה, גבינה צהובה, חמאה, שמנת ואפילו פלסטיקים (העשויים מקאזין וחומצת חלב) העשב הפשוט נהפך לבשר טעים ולעור המשמש למוצרים רבים. מדהים לחשוב שכשם שבני האדם מולידים את צאצאיהם, כך גם מזונם ממשיך ומוליד את מזונם הבא. כל מזון מוליד דורות נוספים של מזון, אילו מזון בני האדם היה כמו כל המחצבים הסטטים הפזורים בטבע, הוא היה מתכלה מזמן, אך כאן אנו נפגשים בתכליתיות המדהימה, בה בכדור הארץ מיוצר כל העת מזון חדש וטרי המיוצר שנית משרידי המזון הקודם, וכך כל פעם מחדש ללא הפוגה.

דוגמא נוספת: האם יש באפשרותנו לשער מהי התועלת המופקת מן הדבורים? כל השדות הפוריים והפורחים, צומחים אודות האבקתם ע''י הדבורים, הדבורה היא גורם חיוני בהפריית מאה אלף סוגי צמחים (!) וכן של כל העצים הנושאים פירות גלעין, אם לא היו הדבורים בעולם לא היינו נהנים מפירות עסיסיים, ומפריחה ריחנית צבעונית ומשיבה כל נפש שמעניקים לנו פרחי הבר. דוגמאות אלו הן רק מדגם קטן ומייצג של התועלת המופקת ממספר זנים של בעלי חיים ידועים, בד בבד עם התקדמות מחקרי הטבע, עולה התמונה המפתיעה ומתבהרת התמונה במלוא היקפה. לכל יצור זעיר ככל שיהיה ישנו תפקיד מובהק וחיוני ביקום שבלעדיו חיינו לא היו נראים כמו שהם.

לשם מה ישנם כוכבים רבים כל כך ? למרות ריבויים העצום של בעלי החיים בעולם, מספרם וגודלם מתגמד אל מול ממדיו העצומים של היקום, לא פעם עולה השאלה ומנקרת לשם מה אנו צריכים את מיליארדי הגלקסיות המרהיבות ביופיין, והמכילות כל אחת מיליארדי כוכבים, מה תועלת יכולה ''לצאת'' לנו מכל אלו. ואכן בשנים האחרונות החלו הרבה אסטרו פיזיקאים לבסס את מחקריהם על ''העיקרון האנתרופי''.

עיקרון זה טוען שמיליארדי הכוכבים והגלקסיות הרחוקות יוצרים, באמצעות שדה של כוחות גרביטציה, כוחות אלקטרומגנטיים וצורות אחרות של השפעות תנאים פיזיים מסוימים על פני כדור הארץ, שהם התנאים המיוחדים הדרושים לחיים ולקיום האנושות (מכאן שם העיקרון ''אנתרופי'' – הגזור מן המילה היוונית ANTHROPOS – אדם, עוד על עיקרון זה ראו: עת לחשוב גיליונות 26-27). אפילו סטייה קלה ביותר מהתנאים הפיזיים הנוחים על פני הארץ הייתה עושה את קיום החיים בכלל, ואת חיי האדם בפרט, בלתי אפשריים. תנאים אלה תלויים כאמור, בהשפעה המשותפת של מיליארדי הכוכבים והגלקסיות. פירושו של דבר שכל היקום מתוכנן בצורה כה מושלמת, כדי לאפשר את חיי האדם על פני הארץ.

הרב אביגדור מילר מביא רעיון נוסף בספרו רננו צדיקים אודות הצורך ביקום גדול כל כך: ''א''ר יודן גדולה היא היראה ששמים וארץ לא נבראו אלא בשביל היראה'' (קהלת רבה, ג-יז). המשאבים האינסופיים של הארץ, התופעה האדירה של שכל האדם אופיו ומעשיו והחלל האינסופי על כל המרחבים העצומים של אין ספור כוכבים כולם נבראו לתכלית אחת: לעזור לאדם לירא (להכיר) מבוראו. כמה עצומה היא אכן התכלית אם אמצעים אינסופיים כאלה נוצרו למענה.

איזו תכלית ממלא המרחב של החלל? לשם מה נבראו מליונים אין ספור של עולמות ענק במרחבים מלאים של אור מחוץ למשטחים הנראים כאינסופיים של החלל? בידינו המפתח לחידה זאת, ''והאלוקים עשה שייראו מלפניו''. ''טוב יצר כבוד לשמו'' (יוצר של שחרית). אילו ארצנו הייתה מוקפת בכיפה בעלת ממדים סופיים הייתה לנו הערכה סופית של גדולת הבורא. כדי לקבל דוגמה לאי היכולת למדוד אותו ניתנה לנו ההזדמנות להביט לתוך החלל. האדם יכול לשלוח ספינות חלל למרחקים גדולים והולכים אבל אין כל סוף נראה לעין.

הטלסקופים שלנו חודרים למרחקים אינסופיים, אך הם מגלים רק כמה גדול עוד החלל הענקי שמעבר לטווח שלהם. האינסופיות של העולם הפיסי מנפצת כל קטנות מושגים. אך עולם זה הוא רק כגרגר חול לעומת בוראו. בהשוואה אליו, בריאתו היא אפסית. להכיר זאת היא המטרה הגדולה מעל הכל. להמריא לחלל במהירות אגדית בדרך לירח, הרי זה לגלות מה שהתורה מבקשת תמיד ללמד, אך האדם אינו לומד לעולם: שהבורא הוא אינסופי. בהיותו על הירח רואה האדם כי הוא עדיין לא התחיל לחדור לחלל. הירח הוא רק אסיר של כוח המשיכה של כדור הארץ.

הוא השכן הקרוב ביותר שלנו והחצר האחורית שלנו. ועם כל זאת הוא במרחק עצום מכדור הארץ. אם כן, כמה ענק הוא המרחק אל המרחבים האחרים של מערכת השמש הנעה מסביב לה? השמש היא כוכב זעיר יחסית (הכוכב ריגל [RIGEL] בהיר פי 13,000 מן השמש) בין 100 מיליארדים בגלקסיה שהיא עצמה לא נחשבת בין אין ספור הגלקסיות באינסוף הענק. במהירות של 111 מיליון מיל לדקה, יכולנו להגיע לירח בשניה, אך להגיע ל'ריגל' (בגלקסיה שלנו) היה לוקח לנו 500 שנה. קבוצה בודדת הרקולס, מוערכת במיליון כוכבים, 35 אלף מהם מאירים יותר מן השמש. והכל, יהיו אשר יהיו ממדיו שאין להם מידה, הוא מעשה ידיו של הבורא, שברא אותו לרצונו וממשיך לקיימו ברצונו.

אך כל זה הוא רק המבוא. ''העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין'' (אבות ד, טו). ניתן להעריך את הממדים של העולם הבא רק אם נעריך תחילה את ממדי העולם, בדיוק כשם שאדם משער את גודלו של אולם אירועים על פי מידות חדר הכניסה. אם אנו נכנסים חדר כניסה ענק, נוכל לצפות לאולם ענקי עוד יותר. מאחר שהעולם הבא הוא בעל פרופורציות אינסופיות, אנו זקוקים להזדמנות גדולה בהתאם להתכונן אליו.

השמחה האינסופית של חיי הנצח מורכבת מן ההתלהבות שבראיית הזוהר האינסופי של מציאות ה'. לכן ההזדמנות לראות את זוהרו בעולם הזה היא ההכנה החשובה ביותר למסיבה הגדולה. למען הישג זה נבראה כל המציאות הפיסית. כדי לקבל מושג מה מן הגדולה האינסופית של הבורא, הכרחי לנצל את ההזדמנויות שמוצעות לנו כאן. ''שאו עיניכם וראו מי ברא אלה'' (ישעיה מ, כו). זאת הסיבה לבריאתם: כדי שהאדם יוכל להתבונן בהם ולקנות שמץ של מושג בגדולתו של מי שבראם.