סיפור קצר: הפתקים בכותל

באמצעות הדואר, בפקס או בהודעת SMS , האם יש מקור לתופעה הזו, או שזה ביטוי ספונטני בלבד? מה עושים אנשי הכותל עם הפתקים? האם מישהו קורא אותם? מה הן ההודעות השכיחות ביותר בפתקים? האם יש מי שדואג לרוקן מפעם לפעם את חרכי הכותל? ומה הכיל הפתק שה''אור החיים'' הקדוש שלח את החיד''א להטמין בין אבני הכותל, ושהחיד''א העיד כי הבקשה שבו התממשה?

תפילה שבכתב אין לו מיקוד וגם לא כתובת, לא רחוב ולא מספר, ולמרות זאת הכותל המערבי הוא הנמען האטרקטיבי ביותר בעולם. רבבות יהודים ולא יהודים מנצלים את ערוץ הדואר כדי לשגר מכתב שיעדו- הכותל המערבי, לצד אלפים המשלשלים יום יום את הפתק ישירות, בלי מתווכים ובלי בולים לבין חרכי האבן העתיקים.

הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים, מתייחס בכבוד הראוי לכל אותן גחמות ובקשות תמימות הצופנות בחובן כאב, אמונה ותקווה, ומסביר כי: ''הקב''ה בוחן כליות ולב, ואף שיש סדרי תפילה שהורונו חז''ל, רבים אינם יודעים כלל להתפלל וזו הדרך היחידה שלהם לבטא את משאלתם כמו שנהוג שנים רבות''. אוסף הפתקים המקופלים עד דק משרה אווירה של מיסתורין ומיסטיקה. המון סודות כמוסים מציצים אלינו מן החרכים בלי שנרהיב עוז לגעת בהם. כמו אותם ילדים קטנים העומדים מלאי סקרנות ספיריטואלית מחוץ לכותלי בית הכנסת ותוהים ''מה המבוגרים הללו עושים שם בפנים ב''יזכור''?'' אבל הם לא מעיזים לשאול.

ומה בסך הכל מכילים הפתקים? בדרך כלל בקשות אישיות טריוויאליות ויומיומיות כמו חיים ובריאות – ''שיחזור הביתה בשלום ויהיה סוף לאינתיפאדה הזאת'', ''שהבדיקות יצאו בסדר'', ''תעשה שבסוף לא אצטרך לעבור את הניתוח'', ''תעזור לי לרדת עשרים קילו'', ''אל תתן לו למות כל כך צעיר''.

יש הרבה בקשות לפרנסה טובה- ''תמצא לי עבודה טובה וששמעון יהיה מרוצה ממנה'', ''תן לי רק פעם אחת בחיים לזכות בלוטו'', ''אתה יודע, ריבונו של עולם, לא נעים לי לבקש, אני גם לא אוהב לבקש, אבל אין לי ברירה אני זקוק לעוד אלפיים דולר''. הצלחה- ''עזור לי להצליח במשרד ושיפקחו עיניים ויתחילו להעריך מה אני תורם להם'', ''שנצליח מחר להכניס גול'', ''אני מבקשת לעבור את הבגרות באנגלית לפחות בציון שמונה'', ''שהמורה סיגל תהיה מחר חולה והמבחן יתבטל''.

יש גם המון בקשות לשלום בית, לזיווג, לפרי בטן ועוד: ''תעזור לי ה' הטוב להתחתן עוד השנה'', ''תן לנו בן זכר אחרי שיש לנו כבר בת אחת''. יש בקשות כלל עולמיות לשלום ושלווה וגאולה שלמה ויש גם בקשות סליחה במיוחד של ילדים המנהג להניח פתקים בין אבני הכותל השתרש לאחר שהאור החיים הקדוש שלח את החיד''א לטמון פתק בשמו. בספר ''פדה את אברהם'' לרבי אברהם פאלאג'י, דף ס''ו טור ד' מסופר על רבנו בעל האור החיים הקדוש ששלח את החיד''א כדי שישים פתק בכותל. בפתק, שנמצא לאחר זמן, היה כתוב: ''אחותי רעייתי (כינוי לשכינה) אבקש ברחמים להשפיע על פלוני בן פלוני...'' וחתם חיים בן עטר.

החיד''א מעיד שהבקשה התממשה. עדות נוספת להטמנת פתקים בין אבני הכותל נמצאה ברשימותיו של בנימין מטודלה, שביקר בארץ ישראל בשנת תתקכ''ח. בכתבים נמצאו תיאורים שונים על מנהגי ירושלים, והרב ישראל גליס מביאם בספרו ''יקיר אבני ירושלים''. בין היתר, הוזכר המנהג לנעוץ מסמרים בין סדקי האבנים בכותל במיוחד לכל מי שרוצה לצאת לדרך רחוקה.

היתד, האמינו, היא סגולה שלא יאונה לו שום רע בנסיעתו וישוב בשלום לביתו, על פי המרומז בפסוק ''ותקעתיו יתד במקום נאמן'', וכן ''האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי''. בשובו מהנסיעה היו נוטלים את היתד בחזרה. מנהג נוסף היה לרשום או לחרות על הכותל שמות לרפואה והצלחה שיעלה על זיכרונם לפני ה', ועד היום חרותים כארבעים שמות על אבני הכותל. רבני ירושלים כעסו על המנהגים המוזרים הללו וראו בהם חילול הקודש, וכתחליף לכל זה הציעו לשים פיתקאות. ההנחה היא שזה המקור לפתקים ששמים עד היום הזה. צעירים: ''אני מבקש סליחה מכל הלב שהוצאתי פתקים מהאבנים בכותל וקראתי בהם, ואני מבטיח לא לעשות את זה יותר''.

לכבוד השמים לרשות הדואר מגיעים אלפי מכתבים ביום מכל רחבי העולם, מרביתם מארצות הברית וקנדה הכתובים באנגלית, אחרים רשומים בשפות רבות עד משונות והם ממוענים אל הכותל המערבי או אלוקים בירושלים או לכבוד ''השמיים'' או ל''גו- ט היקר''. מכל מדינה בעולם שיש בה יהודים נשלחות מידי פעם אגרות לכותל. אך לא רק.

מדינות כמו מצרים או ירדן בהן אין יהודים זוכות אף הן לייצוג בין נדבכי האבנים. רק לפני זמן לא רב התקבלו מכתבים מקבוצת סטודנטים מהונג קונג ובהם בקשה לשים עתירתם בכותל המערבי. גם אנשים ידועים ומפורסמים ראו צורך לשגר בקשה לאלוקים דרך הכותל או לתחוב את הפתק באופן אישי. בשנת 2000 ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני, ביקור היסטורי בישראל. בין היתר הוא הגיע לכותל המערבי על מנת לשים בו פתק בקשה, כרטיס שנהב עם סמל הוותיקן.

הפתק לא נשאר זמן רב בין האבנים. מידת הסקרנות גברה על הנימוסים הטובים והיה חשוב לראות איזו בקשה הוא ביקש. חוץ מזה, לפתק כזה יש ערך היסטורי, פוליטי, חברתי וכלכלי רב. האפיפיור כתב בפתק כי הוא מבקש/ מחילה היסטורית על התעללות נוצרית בעם היהודי לאורך הדורות. תיכף ומיד היו מי שסלחו לו. הפתק הגיע בסופו של דבר לגנזך יד ושם בתור רכישה בעלת חשיבות. רשות הדואר תפסה טרמפ על העניין והשיקה מיד בול עם התמונה ההיסטורית.

בשנת 2003 לא החמיץ הנשיא בוש הזדמנות לשגר פתק מיוחד לכותל המערבי על ידי קבוצות צליינים. נוצריה אדוקה בשם מייזל, בת 81, התכבדו לשאת את המכתב היקר ליעדו. ברצינות וכובד ראש היא דאגה לנעוץ את הפתק עמוק בתוך חריצי האבנים במקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים מתוך אמונה שמגיע לו לנשיא בוש, האיש הראשון בעולם, שתפילתו ובקשתו יתקבלו לראשונה.

שירות הודעות ישיר הטמנת פתק בכותל המערבי מקובלת אצל רבים בארץ ובעולם כולו כאקט הרוחני ביותר. בתי ספר כלליים ברחבי הארץ אוהבים לסיים טיול שנתי בסימבול מיוחד: פתק בכותל. והתלמידים, קטנים כגדולים, גם כאלה שלא שמעו מימיהם את המילים ''שמע ישראל'' ורגילים לסרקזם בכל מה שקשור לדת ואמונה, משתפים פעולה בכנות וכותבים את משאלתם בתמימות מעוררת רחמים. כך גם סיים עם ישראל את השרשרת נגד ההתנתקות. ילד קטן שם פתק קטן בכותל ובו בקשה אחת קטנה: ''לא להתנתקות''. שני מיליון מכתבים ממוינים מידי יום בסניפי הדואר ברחבי הארץ.

בעבר הייתה רשות הדואר התחנה הסופית לכל מיני מכתבים תימהוניים שאין להם דורש, כולל מכתבים לכותל ולשמיים ולאברהם אבינו ולמלאכים, אולם כיום, לאחר שרשות הדואר פירסמה שהיא מטמינה את המכתבים הללו בכותל, הזרם גבר, במיוחד לפני חגים. ישנם מכתבים הכתובים על דפים יוקרתיים עם לוגו וכתב רב רושם שניכר בהם כי הם שייכים לאנשי עסקים, יש מכתבים הכתובים בכתב יד רועד, שיצא מתוך ידיו של קשיש או חולה פרקינסון.

ישנם מכתבים ילדותיים עם המון שגיאות כתיב, ציורים יפים וקישוטים צבעוניים ויש מכתבים רגילים, קונבנציונאליים וסטנדרטיים,כולם עושים דרכם ליעד הסופי, לרב רבינוביץ, רב הכותל המערבי, המטמינם בין אבני הכותל. מכתבים רשומים? בינתיים לא הגיעו, אז דיה לצרה בשעתה. למי שבוערת השעה, יש גם שירות לכותל, 1818 ( = פעמיים חי), בינתיים יש רק בישראל 5.5 שקלים להודעה. מפעיל השירות מבטיח שכל בקשה תגיע ליעדה. בתקופת האינתיפאדה, כשאנשים פחדו להגיע לכותל הם הרבו להשתמש בשירותי הפקס, כך מעיד הרב רבינוביץ שטיפל במסירות בכל בקשות הפקס שהגיעו ישירות אליו.

גניזה בהר הזיתים כל המכתבים המגיעים אליך מרחבי העולם אכן מוצאים את מקומם בכותל? ''כמובן. אני מכבד את בקשתו ורצונו של כל אדם ברחבי העולם ומטמין את כל אוסף המכתבים שהגיעו לדואר ושהגיעו אלי ישירות, בין נדבכי הכותל והעבודה לא פשוטה כי בכל יום אני מקבל עשרות מכתבים הממוענים לכותל או לאלוקים בירושלים, ובכל זאת אני מייחס חשיבות לכל מכתב ומכתב ודואג שיגיע ליעדו''.

מהן הבקשות השכיחות שמגיעות? ''מעולם לא פתחתי ולא אפתח שום מכתב או בקשה שבן אדם מבקש מריבונו של עולם. אני מוציא את הפתקים מהמעטפות כי זה בלתי אפשרי להטמין מכתבים שלמים בכותל, אבל אני לא קורא מה כתוב בהם. ''בעבר, היו כמה פתקים שפתחנו כדי לערוך בדיקה מדגמית של הבקשות במטרה לדון מה לעשות בהם, האם לשרוף כמו שנהגו אדמו''רים שונים עם הקוויטלאך, או לגנוז כמו שגונזים כתבי קודש.

ואכן, בעינינו ראינו שהרבה מדלת העם מתוך שגגה ותום לב רגילים לרשום בפתקי הבקשה גם שמות הקודש ויש גם הרושמים פסוקים שלמים או חצאי פסוקים ופסוקי הודיה לה', ומשום כך נפסק כי אין לשרוף את הפתקים אלא לגנוז אותם כמו את כתבי הקודש''.

הכותל המערבי, המסוגל להכיל בקרבו אינסוף תפילות ודמעות של יהודים, אינו מסוגל להכיל אינסוף של פתקים. המקום צר והלחץ גובר ויש צורך לפנות מקום, גם את התפקיד הזה מבצע הרב של הכותל. ''פעמיים בשנה אנחנו אוספים את כל הפתקים מהכותל ואת כל המכתבים, כדי לקיים וישן מפני חדש תוציאו, אנחנו רוצים לפנות מקום לבקשות חדשות ולמנוע צפיפות יתר הגורמת לפתקים רבים ליפול ולמצוא דרכם לפח האשפה. אנחנו עושים מבצע איסוף, ומתוך כבוד לאותם אנשים- גונזים הכל בהר הזיתים''.