חודש אלול - חודש התשובה

חודש אלול הוא החודש האחרון בשנה והשישי לחודשי ''החדש הזה לכם ראשי חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה'' (שמות י''ב). מזלו של אלול בתולה, ככתוב בספר ירמיה ל''א כ': ''שובי בתולת ישראל, שובי אל עריך אלה'' ואכן חודש אלול הוא חודש התשובה ובו מרבים באמירת סליחות ותחנונים.

עם ישראל זכה שהקב''ה נתן לעמו את האפשרות לחזור בתשובה שלמה ובשעה שהיהודי חוזר אליו באמת ובתמים מתוך אהבה לבוראו ומתקרב אליו בלב שלם, אז הקב''ה משיב לו באהבה ומקבל את תשובתו. ניתן ללמוד על כך מהפסוק בשיר השירים: ''אני לדודי ודודי לי'', ראשי תיבות אלול ושכל אחת מהמילים מסתיימת באות י' שהם כנגד ארבעים יום בו שהה משה רבינו בהר ושהם נועדו לתשובה.

כאשר האדם מתקרב אל הקב''ה ומקיים את מצוותיו ומפשפש במעשיו על העבר וחוזר בתשובה ''אני לדודי'' אזי מתקרב אליו הקב''ה- ''דודי לי'' ומאיר פניו אל האדם, מוחל על עוונותיו וממלא את בקשתו. אין ספק שהתשובה טובה בכל עת, אך ימי חודש אלול הם ימי רצון והם נמשכים ארבעים יום עד ליום הכיפורים. וכפי שכותב הרב ש.ר. הירש בכתביו: ''כך נטבע חותם של התחדשות על אותם ארבעים יום, כשם שזמן יצירתו של ילד הוא ארבעים יום, כך פתוחים ארבעים יום אלה לתשובה.

לכל מי שיודע ומרגיש, כי עליו להיוולד מחדש מבחינה רוחנית ומוסרית, אם רק ישאף ללידה בכל ליבו ובכל מאודו- מובטח לו כי מן השמיים יעניקו לו את החיים המחודשים שהוא מבקש''. ארבעים יום שהה משה רבינו בהר ובעשירי בתשרי הוריד מן ההר את הלוחות השניות, שנתן הקב''ה לעם ישראל ברצון ובשמחה ונקבעו ארבעים אלה לימי רצון לדורות לתשובה לכפרה על חטא.

הפסוק ''ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך- ראשי תיבות אלול, שבחודש אלול מסייעין לו לאדם מן השמיים על התשובה וכדי להעביר את רוע הגזרה, יש כמובן לקיים את מה שנאמר ''ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה וניתן ללמוד על מתן צדקה ממה שנאמר במגילת אסתר: ''ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, שהם ראשי תיבות של אלול.

השם אלול, משמעו אף התבוננות חיפוש בלשון תרגום, שכן על ''ויתורו את הארץ'' מתרגמים ויאללון ית ארעא'' ומכאן שאדם צריך לחפש ולבדוק במעשיו. אין ספק שאין זו משימה קלה להקדיש ארבעים יום לתשובה והתחדשות רוחנית ומוסרית.

תקיעת השופר הראשונה שאנו שומעים כבר בראש חודש אלול, מזכירה לנו את מעמד הר סיני, כפי שנאמר: ''כשעלה משה רבינו להר בראש חודש אלול לקבל לוחות שניים, תקעו בשופר במחנה כדי להודיע לכל בני ישראל שמשה עלה למרום ושלא יבואו לטעות עוד אחרי עבודה זרה, לפיכך נהגן ישראל לתקוע בשופר בר''ח אלול, כדי להזכיר את עלותו של משה ולהודיע ששבו בני ישראל מחטא העגל וניתנו להם ברצון הלוחות השניים לסוף ארבעים יום וזיכרון זה מעורר את האדם כפי שנאמר: ''אם ייתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו'' (עמוס ג). יש הנוהגים לעורר את העם, כאשר מראש חודש אלול מכריז השמש לאחר תפילת מנחה ''שובן בנים שובבים''.

יהודי תימן נהגו לתקוע בשופר החל מראש חודש אלול בשעות הלילה, זאת כדי להחריד את העם, כדי שיתעוררו לאמירת הסליחות ולבקש תוך בכי וחרטה שהקב''ה יסלח וימחול ויכתבם לטובה ועל זה נאמר: ''עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה'' (מלשון הרמב''ם).

אירועים שונים קרו בחודש אלול- בשבעה עשר באלול מתו המרגלים- נענשו על לשון הרע ואמרו רבותינו:- אמר רבי אלעזר בן פרטא: ''בא וראה כמה גדול עונשה של לשון הרע, מנלן? ממרגלים, ומה מוציא שם רע על עצים ואבנים – כך המציא שם רע על חברו- על אחת כמה וכמה! יום כ''ה באלול, יום שנברא העולם. יום כ''ז באלול נשלמה חומת ירושלים שבנה נחמיה, כפי שנאמר (נחמיה ו') ''ותשלם החומה בעשרים וחמישה לאלול''. שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה!