ממחשבה למציאות: יחסי הגומלין

'כח המחשבה' בא לידי ביטוי מבחינה מעשית בכמה וכמה מסלולים. הזכרנו קודם, את השיטה ההולכת ופושטת יותר ויותר, הדמיון המודרך. לדוגמא, אדם שחולה פיסית, ואפילו חולה במחלה סופנית, רופאים מעידים על כך, שאם הוא חושב בצורה חיובית על עצמו, האופטימיות והשמחה, מאריכות את חייו.

למרות שזה עניין נפשי, הדבר משפיע בצורה פיסית על יכולת ההישרדות. אם האדם אומר לעצמו ומשכנע את עצמו! אני הולך ומבריא, התאים בגופי מתחדשים, יש סיכוי טוב שאדם זה אכן יבריא. כמובן שאין להסתמך רק על דבר זה כתחליף לרפואה הרגילה, אך אופן חשיבה כזו מאוד חשובה ויכולה להוסיף לתרום ולהועיל. שיטה חדשה בעולם המחקר עוסק בתחום שנקרא ''פסיכונירואימונולוגיה''.

בשיטה זו בוחנים את מערכת החיסון של האדם בהתאם למצבו הנפשי. כשהאדם נמצא במצב רוח מרומם ובשמחה המערכת החיסונית שלו פועלת טוב יותר. חיידקים שחודרים, מושמדים בקלות יתר. השמחה משפיעה מבפנים על המציאות הפיזית. אדם עצוב ומדוכא – שרוי אומנם במצב השייך לעולם הנפשי, אך משפיע פיזית.

גם הגוף מייצר פחות נוגדנים, והמערכת החיסונית ברמה ירודה הרבה יותר מאשר אצל אדם שמח. למעשה אלו דברים שכבר כתובים בתנ''ך בספר משלי. אומר החכם באדם, שלמה המלך במשלי פרק י''ז פס' כ''ב: ''לב שמח ייטיב גהה, ורוח נכאה תייבש גרם''. המצודת-דוד מפרש: ''לב שמח ייטיב גהה'' – השמחה תטיב לגוף, 'גהה' מלשון גוויה, גופו הפיסי של האדם.

השמחה תיטיב לגוף כדבר רפואה, ושברון רוח תייבש מוח העצמות, זה מה שנאמר: ''ורוח נכאה תייבש גרם'', 'גרם' אלו עצמות האדם, הפנימיות והחיות של העצמות מתייבשת כשיש לאדם עצבות. עוד נאמר בפרק י''ח פס' י''ד: ''רוח איש יכלכל מחלהו, ורוח נכאה מי ישאנה''. אומר שלמה המלך, 'רוחו של האיש יכלכל מחלהו' – נותן פרנסה לריפוי מחלתו של האדם, ''ורוח נכאה מי ישאנה'' – מי יכול להרים 'רוח נכאה', דבר שיכול לשבור ולהרוס את נפשו של האדם.