שאלת חלום, מהי?

החיים מציבים בפנינו דילמות לא פשוטות. החלטות קשות, בהן כאלה שבכוחן לחרוץ את כל עתידנו. האם לעזוב מקום עבודה מסודר ולפתוח עסק שכל הצלחתו עומדת בסימן שאלה? האם להתחתן איתה / איתו, האומנם היא / הוא בן הזוג האמיתי שלי? האם לסיים את הקשר ולפרק את החבילה ולהתגרש על אף החששות מהבלתי נודע? האם לעקור לחול שם ייתכן ומצבי הכלכלי ישתפר? האם להתחיל בלימודים ארוכים ומייגעים בדרך להשגת התואר, האומנם אמצא במקצוע זה עבודה? יש אנשים שלא ישנים לילות, וחוככים בדעתם כיצד להחליט, ואף לאחר שהחליטו עדיין הספק מכרסם בליבם.

אולי טעיתי? אולי אני בכלל בנתיב הלא נכון שמוביל לשום מקום? במצבים כאלה אנו חושבים לעצמנו – הלוואי והיה כאן מישהו שהיה יכול לומר לי דברים ברורים, מוחלטים, ולהסיר את הלבטים הכל כך מציקים. הלוואי והיה ניתן לשלוח פקס לבורא עולם ולקבל תשובות. חיינו היו הופכים ללא כל ספק לקלים ופשוטים יותר. מסתבר שישנה דרך כזו, והיא אף שמישה [בעירבון מוגבל] עבור האדם הפשוט.

שאלה גורלית - בתנך אנו מתוודעים לדמות שהייתה שרויה בדילמה קשה מאוד. אדם שלא רק חייו היו מוטלים בכף המאזניים, אלא חיי כל עמו. הדמות- המלך שאול. הרקע- ערב מלחמת פלישתים. המצב- צחצוחי חרבות נשמעים מכיוון פלישתים, שעורכים גיוס כללי. מצבו המעמדי של שאול בנסיגה, לאחר שהנביא שמואל מודיע לו שה' מאס במלכותו. שאול מנסה בכל דרך ליצור קשר עם ההשגחה העליונה, אולם מתברר לו שכל נתיבי התקשורת חסומים לשיחות נכנסות.

באיזה סוג תקשורת מדובר? וישאל שאול בה' ולא ענהו ה' גם בחלומות גם באורים גם בנביאים: (שמואל א פרק כח, ו) נבאר מהסוף להתחלה. שאול מנסה לשאול בנביאים ופונה לנביאי ה' שהיו בדורו [יש לזכור ששמואל הנביא כבר נפטר] אולם הם מודיעים לו שאין מסר בעבורו. הוא מנסה לשאול באורים ותומים- אבני החושן שהיו מונחים על חזה הכהן הגדול, ובעת שהיה הכהן שואל שאלה היו האותיות החרוטות על האבנים מאירות, ומצירוף האותיות ניתן היה לקבל תשובה. גם שם לא נענה. שאול מנסה דרך נוספת- בחלומות. מהי שאלה בחלומות? אחד מגדולי פרשני התנך- הרדק (ר' דוד קמחי, פרשן ומדקדק, 1160-1235 לספיהנ) מבאר בחלומות – באנשים שעושין שאלת חלום. [בהערת אגב נציין לסקרנים שבינינו שאול לבסוף ניגש לבעלת אוב שהעלתה את נשמת שמואל הנביא שהודיעו שיפול מחר בקרב, כפי שאכן קרה].

מהי 'שאלת חלום'? אכן די מנחם לגלות שספקות ולבטים אינם רק מעניינו של האדם המודרני, ומאז ומעולם ביקשו בני האדם תשובות לשאלות קיומיות מציקות. לצורך זה היו נוקטים ב'שאלת חלום'. שאלת חלום הינה אופן של יצירת קשר אנושי עם המימד הרוחני, על מנת לקבל הדרכה ומענה לנושא בו הוא מתלבט. לפני שנתחיל לקנא בהם- נציין שלא כל אדם היה זוכה לתשובה, ולא כל שאלה הייתה זוכה להתייחסות...

כיצד שואלים? בספרות התורנית הקדומה אנו מוצאים שאכן שאלת חלום הייתה אקט ידוע ושימושי, ומצינו אף הדרכה פרטנית כיצד יש לבצע שאלת חלום. את שיטת הביצוע ניתן לחלק לשלוש קטגוריות:

א. התעמקות בנושא המבוקש. יש מהראשונים שכתבו ששאלת החלום מתבצעת על ידי שהשואל יעיין ויתרכז בנושא שמטריד אותו, עד שירדם מתוך אותן מחשבות, ואם יזכה יקבל מענה לספקותיו. מעניין לציין שיש שראו תוצאות בשיטה זו אף בלא שהתכוונו לבצע שאלת חלום. בספר 'חלומות ופשרם' מסופר על פרופסור צרפתי שמצא כתובת בבלית עתיקה שהתקשה בפענוחה. כל ניסיונותיו לבררה עלו בתוהו, עד שלילה אחד נפתרה התעלומה. בחלומו הופיע בהן בבלי שערך את הסמלים בסדר שונה.

בו ברגע נעשה המסר ברור והגיוני. לפני כמאה שנה חלם 'איליאס האו' על ילידים המשליכים חניתות כאשר בחודה של כל חנית היה נקב דמוי עין. בהקיצו היה ברור לו מיד כי מצא את הפיתרון לבעיה שהטרידה אותו זמן רב היכן למקם את הנקב במחט בהמצאתו האחרונה- מכונת התפירה. פרופ' פרידריך אוגוסט גילה את ההרכב המולקולארי של הבנזין בעקבות חלום, וכן הכימאי ג'ימס ואט גילה את תיאוריית מסב הכדוריות בעקבות חלום שנשנה פעמים רבות, ולאחר שעמד על התגלית- פסק מלחלום.

גם בספר 'החלום ופתרונו' מביא מספר מקרים בהם בעלי מקצוע שהתעמקו בנושא עבודתם מצאו תשובה לספקותיהם. רופא בשם רוהמבוג סיפר שכל ניסיונותיו לרפאות את אחת ממטופליו עלו בתוהו. לילה אחד שכב על מיטתו והירבה לעיין בבעיית המטופל ומרוב עיונו נרדם.

והנה בחלומו ראה ספר רפואות פתוח לפניו ושם מופיעות כל התרופות שיועילו לחולה זה. הרופא הקיץ משנתו ורשם לחולה את כל התרופות שראה בחלום, ותוך זמן לא רב החלים החולה כליל. המלחין האנטישמי ואגנר ראה בחלומו יצירה מושלמת של אופרה, וכשקם העלה אותה על הכתב, ולימים הפכה להיות מן האופרות המפורסמות שלו. המהנדס עמנואל מאיגנן המציא חוקים הנדסיים עפ חלום שחלם.

ב. תעניות, השבעות, ופסוקים. ברוב הספרים מובא שהדרך לשאלת חלום הינה מטאפיסית, וכוללת תעניות סיגופים ותפילות, הזכרת פסוקים מיוחדים ושמות הקודש, והשבעת מלאכים.

ג. שאלת חלום עי אמצעים סגוליים בלבד. יש שהביאו שאלות חלום שאינן מצריכות הכנות נפשיות או רוחניות מיוחדות, והסתפקו בסגולות וב'אמצעים טכניים' בלבד. ר' אברהם אבן עזרא (פרשן משורר ומדקדק, 1090-1164 לספיהנ) מציין שהאבן שנקראת 'אחלמה' סגולתה לעורר חלומות באדם שיענוד אותה על אצבעו בעת השינה. יש שהמליצו להשתמש באבק מעור שנחש שהשיל בחייו ולחבוש לראש בגד פשתן.

כיצד הייתה מתקבלת התשובה? התשובה לשאלה הייתה מתקבלת בדרך כלל בחלום, [אולם יש לציין שמצאנו מקרים בהם התשובה הייתה מתקבלת בהקיץ, או כתובה על גבי פיתקה]. על פי רוב התשובה כללה ציטוט של פסוק בו מרומז הפיתרון. יכל זה להיות בראשי- תיבות של אותו פסוק או בסופי תיבות, או בכל רמז אחר, ולצורך פיענוח הרמז צריך היה החולם להיות בעל הבנה וכושר אינטואיציה. פעמים שהייתה התשובה סתומה כל כך, עד שהיה החולם נאלץ לבצע שאלת חלום בשנית על מנת שיברוה לו...

סקירה היסטורית - מעיון במקורותינו מתברר שלאורך ההיסטוריה הרבו חכמי ישראל להשתמש בשאלת חלום. בתלמוד אנו מוצאים מעשים רבים שבהם החכמים שואלים לספקותיהם ומקבלים תשובות. התלמוד במסכת בבא מציעא [דף קז עמוד ב', עפ ביאור ר' חננאל] מספר על האמורא 'רב' שעשה שאלת חלום לברר מהי סיבת המוות העיקרית, ענו לו מן השמיים שתשעים ותשעה אחוזים מתים מעין רעה שפגעה בהם, והשאר בדרך כל הארץ.

עוד מסופר [מסכת ברכות דף יח עמ' ב' עפ המהרשא] על האמורא 'זעירי' שהפקיד את מעותיו אצל בעלת הפונדק בו התארח, והלך ללמוד תורה. כששב, גילה שבעלת הפונדק נפטרה. עשה זעירי שאלת חלום ונגלתה אליו בעלת הפונדק ואמרה לו היכן הטמינה מעותיו.

גם לאחר חתימת התלמוד אנו מוצאים שעדיין שאלת חלום הייתה כלי שימושי לבירור ספיקות. המקובל רבי אברהם הלוי [לפני כ- 500 שנה] התעניין לגלות אימתי יהיה הקץ ויבוא משיח, וענוהו בחלום בפסוק מישאל ואלצפן וסתרי. התשובה מובנת מאליה- מי- שאל [על דבר שה] אל צפן וסתרי [-והסתיר]... בפעם אחרת ענוהו בפסוק 'הלא הוא כמוס עמדי'...

מי הרב הראוי? כשנפטר בעל ה'תוספות יום טוב' רבה של קראקא [שנת תטו], חיפשו תושבי המקום רב הראוי לעירם. על הפרק עמדו שתי הצעות. הרבי ר' העשל, ורב נוסף, ולא ידעו להכריע ביניהם. פנו לבקש עצה מהגאון ר' נתן שפירא שהיה תח וזקן מופלג. עשה ר' נתן שאלת חלום והשיבוהו בפסוק: הנני עומד לפניך שם על הצור לפניך שם על הצור – ראשי תיבות למפרע- 'העשל'. 'על הצור'- בגימטריה 'קרקא' (=401).

האם להתחתן? היו שניצלו את שאלת החלום כדי לפתור לבטים בנושאים אישיים. היה אדם שעשה שאלת חלום האם להתחתן עם אישה מסוימת, והשיבוהו בפסוק: ואחות לוטן תמנע. למיועדת היה אח ושמו 'לוטין', וכוונת התשובה ברורה- אחות [של] לוטין- תימנע'... מסופר על החכם ר' יהודה אריה די מודינא [רב דרשן חוקר ומשורר, 1571-1648 לספיהנ] שאימו בקשה ממנו לשאת את אסתר בת- אחותה לאישה. החליט ר' אריה לעשות שאלת חלום ולברר מי תהיה בת זוגו.

בחלומו ראה זקן אחד אוחז בידו ומוליכו לקיר עליו פרושה פרוכת. הזקן הסיט את הפרוכת ולעיניו נגלתה עלמה. הייתה זו אסתר בת דודתו. תוך כדי הביטו התחלפה התמונה ולפניו ניצבה עלמה אחרת, אותה לא הכיר. בבוקר סיפר להוריו על חלומו, אך הם לא ייחסו לו חשיבות. האירוסין נערכו [שנת שמט], והחתונה נקבעה לשנה הבאה.

בהגיע זמן החתונה נסעו ר' יהודה ומשפחתו לוונציה- עיר הכלה לשמוח בשמחת הכלולות, ואז התברר למגינת ליבם שהכלה שוכבת על ערש דווי. תוך זמן לא רב נפחה הכלה נשמתה והשמחה הפכה לתוגה. בתום ה'שבעה' הפצירו בני משפחת הכלה בחתן ומשפחתו שיקח לאישה את אחות הכלה המנוחה, שטובה היא כמוה. התרצו הצדדים, ובאו בקשרי השידוכים. כשראתה אותה ר' יהודה- הכירה, אף שלא פגש בה מעולם.

הייתה זו העלמה השנייה שהראהו הזקן חלום. עוד סיפר ר' אריה די מודינא שאף בנו- ר' מרדכי- בהיותו כבן עשרים עשה שאלת חלום בניסיון לברר מי תהיה בת זוגו, והראוהו ארון קבורה מכוסה שחורים. לאחר שנה- מסיים ר' אריה – נפטר בני מחמדי ולא זכה לבוא בברית הנישואין. היו כאלה שאף הרחיקו לכת, והשתמשו בשאלת חלום כדי לגלות מה הם המספרים שיעלו בגורל... לא נמסר האם ראו בכך תועלת...

הכרעה הלכתית על פי שאלת חלום - אם ניתן לברר את דעת ההשגחה העליונה בעניינים שבחומר, מדוע שלא ננצלה לעניינים שברוח? ואכן לא פעם הוזקקו רבותינו לשאלת חלום כדי להכריע בשאלות הלכתיות. בספרי הפוסקים ישנו דיון הלכתי מסועף מהו המשקל ההלכתי שיש לתת להכרעה שהתקבלה משמיים בכלל, ובחלום בפרט. מכל מקום היו מגדולי ישראל שהשתמשו בשאלת חלום כדי לברר ספיקות בהלכה.

הדמות המפורסמת ביותר בתחום 'שאלת חלום הלכתית' הוא ללא ספק ר' יעקב ממרוויש, (מבעלי התוספות, סוף המאה ה- 12 ותחילת ה- 13). ר' יעקב היה עושה שאלות חלום בקביעות, על אין ספור נושאים הלכתיים. את התשובות שקיבל העלה על גבי הכתב, וקיבצם לכדי ספר שות [- שאלות ותשובות] מן השמיים, ספר שנמצא בידנו כיום. ישנו תיעוד מעניין על הדרך בה היה נוקט בעת שהתעורר לו ספק: 'וככה משפטו כל הימים, כל זמן שהלכה מסופקת לו צוה לנעול שערי [-בית] מדרשו, ואזי ה' במראה אליו יתוודע וכל ספקותיו מודיעים לו.

וזאת גלוי וידוע לכל, כי אינו יודע ואינו רואה ואינו מקיץ עד שלוקחים עניין ידוע [-דבר מסוים] ומקרבין לפתח מדרשו ומיד היה ניעור משנתו'. [הר' מרגליות בפתיחה לספר שות מן השמיים פה, בשם אוסף כתי של בית הספרים בניו- יורק]. תשובותיו של ר' יעקב צוטטו רבות על ידי הפוסקים הבאים אחריו, אולם לא מקובל לפסוק על פי התשובות שקיבל מן השמיים.

האם ניתן לעשות כיום שאלת חלום? על אף שמן הציטוטים הרבים שהבאנו משתמע ש'שאלת חלום' הייתה דבר נפוץ, מכל מקום בדורות האחרונים מיעטו מאוד להשתמש בה. מובא בספרים שמזמן דורו של הבעל שם טוב והלאה לא השתמשו למעשה בכלי זה. [חשוב לציין שהגרא- הגאון ר' אליהו מוילנא- טען שרבות מהשגותיו של הבעשט נבעו משימוש בשאלת חלום].

הסיבה העיקרית לכך נעוצה בדברי ר' יהודה החסיד [מגדולי בעלי המוסר, סוף המאה ה- 12 תחילת ה-13 לספיהנ] שהזהיר בספרו 'ספר חסידים' שלא להשתמש בשאלת חלום כיוון שהדבר גורם שיתגרו בו שדים ומזיקין רעים, ואף מעיד שהיו כאלה שאכן ניזוקו הם או בניהם. סיבה נוספת מציין בספר חסידים להימנע משאלת חלום, נעוצה בפסוק: 'תמים תהיה עם ה' אלקיך'.

על האדם למעט בחקר העתיד, ולבטוח בה' שכל שעושה לטובה הוא. וכפי שכתב רשי בביאורו לפסוק זה: התהלך עימו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עימו ולחלקו. נראה שלסיכום משאלת החלום לא תצמח הישועה ללבטינו, ועלינו להסתפק בדרך הישנה אך הבטוחה – הלא היא עצת התנא רבן גמליאל במסכת אבות עשה לך רב והסתלק מן הספק. [מאמר זה הינו פרק בספר 'משנת החלומות' שיצא לאור בשנת תשסו].