דור המבול ונדידת היבשות

הרכסים התוך אוקיאניים - אותו בקע באדמה, שנוצר מנפילת המטאוריט, והתפשט צפונה ודרומה, התרחב כתוצאה מהתרחקות היבשות, בייחוד מהתרחקות יבשות אמריקה מערבה. מהחריץ נפלטה ליבה, שבנתה את קרקעית האוקיינוס האטלנטי.

תוך כדי תנועת היבשת מערבה, נע גם החריץ מערבה, כשהוא פולט ליבה לשני צדדיו כמו הר - געש בעל לוע ארוך וצר הנמשך לאורך עשרות קילומטרים, וכך נשאר באמצע הרווח שבין שני גושי היבשות. תנועת החריץ מערבה בוודאי לא הייתה ''חלקה'', אלא הייתה בטלטלה עזה משך כל זמן התרחקות היבשות, דבר שהתבטא בשברים רבים שנוצרו לרוחבו.

עצם צורתו החדה והחלקה של כל שבר מצביעה על היווצרותו המהירה. השברים המאוחרים בולטים יותר, מאחר שבינתיים צמח הרכס. אולם גם באזורים המרוחקים יותר ניתן לראות שברים, שנוצרו בשלבים המוקדמים יותר, אלא, שהיו קטנים יותר וכוסו ע''י חומר, שנפלט לאחר מכן.

מוקדי רעידות האדמה בעולם - בדיקת מוקדי רעידות האדמה על פני כדור הארץ מראה, שהאזורים בעלי הסבירות הגבוהה לרעידות אדמה הם: כל ''קו האש'' במזרחה של אסיה, שכולל את כל מערכת התהומות מאיי האליאוטים שבצפון, הקורילים,יפן, ריו- קיו, מריאנה, בורנאו, פלנט,ניו זילנד,סומטרה ויווה, ואת כל ''קו האש'' במערבן של אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית,

את התהומות של פורטוריקו וקיימן שבאמריקה המרכזית והרי הסלעים באמריקה הצפונית, את כל מערכות ההרים שמהודו (ההימליה) ועד ספרד הכוללים את פרס, יון, טורקיה, איטליה והרי האטלס בצפון אפריקה, ואת כל מערכת השברים: השבר הסורי אפריקני והשבר שבתוך אפריקה.

ואת הרי קמרון ליד מפרץ גיניאה. וכן את כל הרכסים התוך אוקיאניים. בקיצור, כל האזורים שדיברנו עליהם עד כה בחיבור זה. עד כאן תוארו מעלליו של הכוכב הראשון, שפגע בכדור הארץ.

כוכב זה- הדיסקורד- שהיה מורכב ברובו מברזל ומניקל, שוכן כבוד במשולש ברמודה, וכנראה שהוא אחראי לעיוותים המגנטיים והתופעות המסתוריות שהתגלו שם. חישוב מתמטי של חוק שמור התנע הראה התאמה מלאה בין האימפקט (התקיפה) של הכוכב לתנע של בקיעת כל היבשות שנדונו כאן ולניודם תוך 20 שעות.

את הסחת כדור הארץ והיפוכו גרמה פגיעתו של הכוכב השני באזור ימי ממערב ליבשת בראשית. על השקע שנוצר, שאורכו הגיע ל- 6,000 ק''מ ברוחב של כ- 3,000 ק''מ, התיישב לוח אמריקה הצפונית. מבצע זה, שבוצע, כנראה, על ידי המאדים, שהינו בעל מסה גדולה פי 10,000 משל הדיסקורד.

מהלך הקטסטרופה שנגרמה ע''י המים במבול - פגיעת 2 גרמי השמיים גרמה להסחת ציר כדור הארץ, ולזעזועים קשים ביותר, שהביאו להתפצלות היבשת האחת למספר חלקים בליווי רעמים וברקים וקולות נפץ אדירים מבטן האדמה. נשבו רוחות עזות: כגון הוריקנים וטורנדות למיניהם, שנעו במהירות אלפי קילומטר לשעה, מים ''קפצו'' מאגמים, סלעים ואפילו הרים נותקו ממקומם ונחתו באזורים אחרים, ולעיתים נשאו ע''י זרמי המים למרחקים של מאות קילומטרים.

פגיעה אחת הייתה מלכתחילה באזור יבשתי, ומשם התפשט הבקע עד לסוף החלק היבשתי בדרום, או אז נפתח הפתח לאוקיינוס הגדול- פתח בעומק של 5-6 ק''מ!! שהלך וגדל עד ל- 6,400 ק''מ בין אמריקה הדרומית לאפריקה, ומי האוקיינוס החלו להישפך לתוך החלל שנוצר. גם היבשת, שהחלה לנוע מערבה לתוך האוקיינוס השקט, גרמה לגלים ענקיים, שעלו והציפו את היבשת הנעה והגיעו אף הם לאגן האוקיינוס האטלנטי החדש, ושטפו את דיריה אל תוך התהום.

וכן על זה הדרך, קרה גם ליתר היבשות, שנקרעו מהמקומות השונים, כפי שנאמר ( ילקוט שמעוני על עמוס ה', 8 או ט', 6): ''הקורא למי הים וישפכם''- כמו השופך מלמעלן למטן (מלמעלה למטה) לתוך הבקעים, שנוצרו בעומק 5 הק''מ. הקרקעית החדשה הייתה בעלת טמפרטורה גבוהה, שגרמה להרתחת המים.

וכך, שכל האגנים החדשים שנוצרו, כמו אגן האוקיינוס האטלנטי, והאגן החדש של הים הערבי ושל חלק מהאוקיינוס ההודי, נהפכו ליורות רותחות!! בנוסף לבקיעים שנוצרו בתוך היבשה וגרמו ליציאת מים רותחים מתוך מעיינות התהום, והרי הגעש שאמרו שירה וירקו ליבה רותחת לכל עבר.

שני הכוכבים עצמם, שהיו הטמפרטורה גבוהה מהחיכוך באטמוספרה והתנע העצום שלהם, שחלקו נהפך לחם, גרמו גם מצידם להרתחת המים. וכל זה היה כאין וכאפס לעומת השפכות מי האוקיינוס השקט לתוך היורה הרותחת בעומק 150 ק''מ ורוחב כ- 3000 ק''מ, שנפערה בפגיעת המאדים.

''ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך ה''' (תהילים י''ח, 16). ונתגלתה לאוויר העולם התחתית העמוקה של אזור נרחב ביותר באוקיינוס. המים הרותחים הועלו מהקרקעית הלוהטת חומר וולקני שחור, והאדים, המעורבים בחומר זה, עלו לאטמוספרה ויצרו מעטפת של ענן שחור וכבד מאוד מסביב לכל כדור הארץ.

האדים שעלו התקררו וירדו חזרה כגשם כבד מאוד- מבול של מים. כך שמצד אחד, עלו פני המים ע''פ היבשה כתוצאה מהגשם הכבד, ומצד שני, עלו המים מלמטה כתוצאה מהבעבוע של המים הרותחים מאגני האוקיינוסים החדשים וגלישתם ע''פ היבשות, בנוסף למעיינות תהום רבה, שנבקעו ביבשות עצמן!! ''והמים גברו מאוד, מאוד על הארץ ויכסו ההרים חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים'' ( בראשית ז' 19-20).

אין להניח, שמדובר על כיסוי כל היבשת בגובה ההרים הגבוהים ביותר, כגון, הרי ההימליה, שמסתמא, נוצרו אז, וגובהם, כידוע, מגיע ל- 9 ק''מ. עמקם של האוקיינוסים בממוצע הוא כ- 5 ק''מ. הפשרת קרחוני הקטבים הוסיפה 100-200 מ' לגובה פני האוקיינוסים. כך שגם עם תוספת הגובה, שבאה בעקבות רתיחת הים, אין מגיעים למילוי כל הנפח. אומר ר' יונתן: ''ט''ו אמה בהר וט''ו בבקעה'', ר' נחמיה אומר: ''ט''ו בהר אבל בבקעה כלשהן''.

(ילקוט שמעוני נח ז' סימן כ''ז) מסביר הרמב''ן, שהמים היו באים בשטף, שוברים האילנות, מפילים בניינים ואף שוטפים את ההרים הגבוהים. כך שלא מדובר במים עומדים, אלא בגלים אדירים.. כתוב (בילקוט שמעוני הנ''ל), שהתיבה עשתה דרך כמו מטבריה עד סוסיתא, שהפרש הגובה ביניהם הוא כ- 300 מ' בלבד.

המים הרותחים מחו את כל מה שהיה ע''פ האדמה. כך, שאם נשארה פליטה בנוסף לתיבתו של נח, הרי זו אוכלוסיית הדגים שהיו בתוך מי האוקיינוס השקט. על פי הכתוב בתורה, נמשך הגשם הכבד 40 יום ו-40 לילה. דבר שנאמר לנח מפי הגבורה, מאחר שלא יכול היה להבחין בחילופי היום והלילה כתוצאה מהמסך השחור של העננים הכבדים, שהקיפו את כל כדור הארץ. במשך 150 יום נוספים המשיכו המים לעלות מלמטה,

ורק לאחר מכן החלו לאט, לאט לרדת עד שנגלתה היבשה. עד ל- 10 חודשים כבר כלו המים גם מהמקומות הנמוכים, וכעבור חודשיים נוספים היה ניתן האישור לצאת.

תופעת הקרחונים - החושך, שאפף את כדור הארץ משך שנה שלמה ומנע את חימום כדור הארץ ע''י השמש. גם לירידת הטמפרטורה באופן דרסטי. כך, שלאחר החום הגדול בתקופת המבול, באה תקופה של קור עז, שגרם ליצירת קרחונים בשטחים נרחבים ע''פ כדור הארץ.

קרחון הינו גוש או שכבת קרח, שיכולה להגיע לעומק של 4 קילומטרים ולהשתרע על שטח של אלפי קמ''ר על פני היבשה, הקרחון נוצר מירידה מסיבית של שלגים הדוחסים בכבד משקלם את השכבות הקודמות עד ליצירת מעטה של קרח.

ההסבר של המדענים ליצירת שכבה עבה כזו הוא שהאזור היה חייב לעבור מספר גדול (מיליונים) של חורפים על מנת שתצטברנה כמויות השלג משנה לשנה, כשהמאזן ליצירת הקרחון יהיה כזה, שהחם בקיץ לא יתיך את השלג בחזרה, מהלך שיכול לנבוע מההתקררות של כדור הארץ. השלכה נוספת, שיש להערמת מים על גבי היבשה בכמות אדירה כל כך, הינה הורדת מפלס מי האוקיינוסים בכ- 200 מ'.

אילו הייתה היווצרות הקרחונים איטית, כמתאר, הרי שירידת המפלס גם היא הייתה הדרגתית. העובדה בשטח מצביעה על כך שהשינוי במפלס היה חד!! כלומר, היווצרות הקרחונים הייתה מהירה.

אומר עמנואל ווליקובסקי בספר ''ארץ רעשה'', שתופעת התקררות כדור הארץ אינה מספיקה ליצירת קרחונים. אומנם תהיה אז קפיאה במקווי המים בנהרות ובימים, אבל דבר זה לא יגרום להיווצרות קרחונים על פני היבשה ולא לירידה במפלס המים. חייב להיות שלב של התאיידות מסיבית מהאוקיינוסים, דבר שיתכן רק בתנאי, שתחול בהם רתיחה!!

פעילות וולקנית מוגברת יכולה לגרום לרתיחת המים. אולם השאלה הנשאלת: מה יכול היה לגרום לפעילות המוגברת? ווליקובסקי טוען, שאין ע''פ כדור הארץ מקור אנרגיה בעל עוצמה אדירה כל כך, שיכול להביא להתפרצות כזו של פעילות וולקנית על פני שטחים נרחבים כל כך בבת אחת.

השלב הבא, לדעתו של ווליקובסקי, לאחר ההתאיידות העצומה של המים מרתיחת מי הים, צריך להיות מנגנון קירור מהיר. האפר הוולקני והאבק הרב יוצרים מסך כבד המונע מקרני השמש לחמם את פני האדמה, ואז האדים הרבים מתעבים. תחילה הם יורדים חזרה כגשם חזק, כפי שתואר, אולם עם ירידת הטמפרטורה הם נהפכים לשלג.

אומנם, בשלב ראשון השלג ניתך במים הרותחים, אולם בהמשך הזמן באזורים הקרים יותר, הקרובים יותר לקטבים, נערמות תוך זמן קצר כמויות אדירות של שלג, הנדחסות לקרח. ככל שהרתיחה הייתה רבה יותר, כך התפשט יותר אזור הקרחונים לכיוון קו המשווה. בזמן עידן הקרח (יתכן לאחר המבול? לפי הגיאולוגים לפני 1 מ.ש.ל.)

הגיעו הקרחונים עד לאיים הבריטיים וכיסו את מרבית שטחן של צפון גרמניה ורוסיה, את כל קנדה ואת צפון ארה''ב בעובי של 3 ק''מ, והורידו את מפלס מי האוקיינוסים ב- 200 מ'!!, דבר שגרם לגילוי חלקי יבשה, שהיו מכוסים קודם במי ים. וכעת שנחשפו, היוו אותן הקרקעות שטחים מדבריים כתוצאה מהמליחות הגדולה. באזורים, שבהם ירד גשם, היה סיכוי גדול להתפתחות של צמחיה ובעלי חיים, לאחר שהמליחות נשטפה.

כל התסריט הזה חייב להיות מהיר - התחממות מנפילת המטאוריט, הינה סיפור של מספר ימים. הרתיחה יכולה להימשך מספר חודשים. מסך העננים יכול להישאר באטמוספרה במשך שנה או שנתיים (כמובן תלוי בסמיכותו),

ותוך זמן זה חייבים להיווצר הקרחונים... כתוב ילקוט שמעוני (על עמוס פרק ה'): ''שבנוהג שבעולם, העושה סייג לגינתו, הסייג גבוה מן הגינה. אבל כאן החול נמוך ואוקיינוס הוא גבוה. דרש ר' אבהו: אוקיינוס גבוה מכל העולם''. ואכן בתחילה כיסו המים את כל העולם.

כידוע, למים אין צורה משלהם והם מתפשטים על כל שטח שניתן להם. והנה כאשר ניתן הציווי (בראשית א', 9): ''יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה'', היה צורך פשוטו כמשמעו: להעמיד את המים באזור מסוים, ושעל ידי כן יפחתו המים באוקיינוס ואז ממילא תראה היבשה, מהלך שאיפשר את לידת האנושות.

העמדת המים התאפשרה עם התקררות כדור הארץ ע''י התהוות קרחונים של שטח בגודל של עשירית משטח היבשות, כאשר במקומות הקרובים לקוטב מגיע גובהם ל- 3 ק''מ. כתוצאה מכפות הקרח בקטבים, תפוס שם חלק מהמים, כך שמפלס מי האוקיינוס נמוך מעט מהיבשה, ברגע שקורה משהו, שגורם להתכת הקרח בקטבים,

עולה מפלס המים ב-100 מ' ומציף נרחבים מהיבשה. תנאי התנה הקב''ה עם המים: שיבוא יום שבו שוב יצטרכו המים להיבקע ולעמוד כנוד נוזלים ושוב תתגלה יבשה- מהלך חדש בבריאה: לידתו של עם ישראל.

מה ניתן ללמוד ממרבצי הפחם ואגני הנפט בעולם - מעניינת העובדה, שמרבצי פחם נמצאו גם בקוטב הצפוני וגם בדרומי, דבר המעיד שפעם הייתה שם צמחייה עבותה דומה לג'ונגלים שבאזור קו המשווה,והדבר אינו מתקבל על הדעת, שהיבשות נדדו מקו המשווה לקטבים. יתר על כן, מרבצי הפחם נמצאים בין שכבות חול המכילות מאובנים ימיים.

ניתן היה לחשוב, שאת יער העד, שבחלקו נכבש לפחם, כיסה ים. כיצד, אם כן, אפשר להסביר היווצרו של מרבץ בעל עשרות שכבות של פחם המופרדות זו מזו בחול- ים, כמו בוולס, למשל? האומנם הייתה הצפה של ים, נסיגתו, צמיחת יער מחדש, היווצרות פחם, הצפת ים...- מאה פעמים?

בדיקת אחרי הפחם מגלה, שרובם מרוכזים במשטחים הנרחבים של חציו הצפוני של כדור הארץ: ברוסיה, בסין, באירופה ובאמריקה הצפונית. לפי הגיאולוגים, רובו של הפחם נוצר בתקופת הקרבון בעידן הפליאוזואי (לפני 345 מ.ש.ל.), וזה מה שנקרא פחם שחור (פחם ביטומיני).

מרבצי פחם חום ( הליגניט) נוצרו בקרטיקון המאוחר (לפני 70 מ.ש.ל.), וכן גם בתקופות מסוימות בעידן השלישוני (לפני כ- 2.5 מ.ש.ל.). עצם הדבר, שהפחם נוצר בתקופות מסוימות ולא באופן רציף לאורך כל ההיסטוריה, מצביע על תנאים מאוד דרסטיים, ששררו באותם זמנים. אם נתבונן בימינו: כל בעל חיים, שמסיים את תפקידו בעולם הזה, נקבר בפני עצמו, הגוף נקרב במשך מספר שבועות או חודשים ונעלם מן השטח.

כך גם צמחים נרקבים אם בעונות מסוימות או כל עלה בפני עצמו, ולא נוצר תגיב של צמחים ובעלי חיים בכמות גדולה. נקודה נוספת למחשבה, שהעלתה בעקבות ממצאים שונים, שנתגלו בתוך הפחם, כגון: טביעת נעל, שנמצאה בעורק פחם בן עשרות מיליוני שנים למניינם בפישר קניון שבנבדה, וכן טביעת סנדל מאובנת, שנמצאה בדלתה שביוטה, כאשר בתוכה היו טרילוביטים פליאוזואים, שמסווגים לאוכלוסיה, שחייתה לפני 200 מ.ש.ל.

השאלה שהתעוררה: האם בעל הרגל, שנעל את הסנדל, חי בתקופת הטרילוביטים או שהטרילוביטים חיו בתקופת אותו אדם שנעל את הסנדל, דבר שקרה לפני מספר אלפי שנים לכל היותר... הלכך, הרשינו לעצמנו לשנות את שיבוץ תקופות היווצרות הפחם מהסקאלה הגיאולוגית לסקאלה שנבנתה על פי נתונים שבידינו, ואז יתאימו שלוש תקופות היווצרות הפחם לשלשת ההצפות:

א. בדור אנוש, שאז הוצף שליש עולם, כאשר היבשת הייתה אחת, התפשטות המים לתוך היבשת השטוחה הייתה ודאי דרסטית וגרפה בעלי חיים וצמחים לאגנים, שהשתרעו על פני שטחים גדולים, שעומקם לא היה גדול: לעיתים היו קרובים לפני השטח העליון ולעיתים הגיע עומקם לעשרות או למספר מאות מטרים. הצפה זו הייתה במים חמימים, והתפתחה בהם צמחייה עבותה ועשירה במיוחד.

ב. המבול גרף שוב את הצמחייה מאותם אזורים לאגנים שטחיים, שעליהם נערמו שכבות של חול ושל צמחים לסירוגין, ולכן גם תגביבים אלה היו בעיקר באותו חלק שהוצף מקודם. מהתגביב הראשוני- מהמבול- נוצר בתחילה פחם חום, שהוא רך יותר.

בהצפה השנייה, במבול, היו המים רותחים, והם גרמו, כפי הנראה, לפחם החום, שנוצר קודם, לעבור תהליך נוסף וליהפך לפחם שחור. וכך קרה שהמים הרותחים כיסו את כל הצמחייה העבותה שהייתה אז, ''בשלווה'' והפכוה בלחץ הפחם!! והרי לכם במקום תקופת הקרבון בת 80 מיליון השנה, נוצר הפחם במשך שנה אחת בלבד!!

ג. בהצפה השלישית המאוחרת יותר, שהייתה בדור הפלגה, כמות הפחם הייתה קטנה יותר. היווצרות הנפט הייתה שונה מהיווצרות הפחם. הנפט התהווה ע''י שטיפת שרידי בעלי חיים וצמחים ושקיעתם יחד עם בוץ, חול וחרסית ומי ים לתוך אגני שקיעה ימיים או פנים יבשתיים, שעומקם הגיע ל- 5 ק''מ ואפילו ל- 7 ק''מ. הלחץ והחום בהיעדר חמצן, שהרי האגנים היו צרים ועמוקים, גרמו להתפרקות החומר האורגני לפחמימנים נוזלים וגזיים (כגון גז הבישול) המהווים את הנפט.

מהיכא תמצי אגנים במעמקים שכאלה? מהממצאים שהועלו בחיבור זה, מתברר, שהאפשרות הסבירה הייתה במבול. ואכן, סמית (1952) הראה במחקריו בעזרת פחמן רדיואקטיבי, שהנפט במפרץ מקסיקו גילו נאמד במספר אלפי שנים (כ- 9000 שנה) ולא במיליוני שנים אליבא הגיאולוגים. התבוננות באתרי שדות הנפט מאשרת לנו ההנחה הזו:

שליש מכמות הנפט בעולם מרוכזת בידי מדינות ערב: אירן, ערב הסעודית, עירק, כווית, עמאן, נסיכויות ערב המאוחדות ולוב. והרי זה בדיוק אזור השבר, שנוצר מספרד עד להימליה. לתוך אותה בקעה עמוקה שנוצרה ננערו, כאמור, כל מתי המבול עם הפלורה והפאונה- הצמחים ובעלי החיים שלהם, ומהם, מתמציתם, נוצר הנפט.

סוג אחר של אגני נפט נוצרו מאחורי אותם הרים, שנתהוו בחזית התנועה של היבשות בחלקו האנטיקליני (הקעור) של הקמוט כמו באמריקה הצפונית: מזרחית להרי הסלעים, ובאמריקה הדרומית: מזרחית להרי האנדים, וכן באוסטרליה. הפחם והנפט הוכנסו לשימוש לפני כ- 160 שנה עם התחלת עידן הקדמה והטכנולוגיה, כפי שחז''ל ניבאו את הדבר (בזוהר על פי פרשת ''וירא'') ע''פ הפסוק (בראשית ז', 11):

''בשנת שש מאות שנה לחיי נח..... נבקעו כל מעינות תהום רבה...'' שבשנת ה-600 לאלף השישי (השנה ה- 5600 לבריאה) יפתחו מעיינות החוכמה. כיום אנחנו בשנת 5,762 לבריאה. ומכאן נובעת המסקנה הנוראה: לא מספיק שדור אנוש ודור המבול טבעו ולאחר מכן התבשלו במים הרותחים, אלא שכעבר 4,000 שנה עוד שורפים אותם.

וכל אותה קדמה טכנולוגית של האנושות בתקופתנו נישאת על גבם של שני דורות אלה- עד כדי כך הגיע כעסו של ריבונו של עולם, ללמדנו, שאין דורות אלה ערטילאיים לגבינו, ויש קשר הדוק בינינו לבינם.

למשל, לתשומת לב הנוהגים ברכב: הדלק בו אתם משתמשים הינו תמצית של דור המבול!! אכן, אותם מעיינות החכמה ינקו מאותם מעיינות תהום רבה!! מעניין לציין, שהמקורות הקונבנציונאליים של הנפט והפחם אינם אין סופיים, ובקצב התצרוכת הנוכחית אמורים הם לכלות תוך מספר שנים לא גדול, שלא לדבר על מלחמות, שבהן תתכן הפצצת בארות הנפט.

ואכן, הנביא ישעיהו (ל''ד 6-10) חוזה: ''כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום....כי יום נקם לה', שנת שלומים וריב ציון. ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגופרית, והיתה הארץ לזפת בערה- לילה ויומם לא תכבה...'' ואומנם לעתיד לבוא יעשה החימום באור השמש שלגביו דיני הבישול בשבת יהיו שונים.

העלמות הזוחלים הגדולים, כגון הדינוזאורים, שהיוותה תעלומה לגבי אנשי המדע, שהמציאו תאוריות ע''ג תאוריות על מנת להסביר זאת, מובנת מאליה: שהרי נח לא הכניס אותם לתיבה, מאחר שהם היו תוצרים של הכלאות מין בשאינו מינו (כל המבול עסקו בהנדסה גנטית ברמה הרבה יותר גבוהה משלנו כיום) ונח נצטווה להכניס לתיבה רק את אותם בעלי חיים שהתייחסו מין במינו,

כך שלא נשאר להם שריד והם נכחדו במבול בבת אחת בכל העולם. אומר המבלי''ם שחי לפני כ- 150 שנה על פרשת נח: ''ע''י שטף המים הובלו הפגרים לתוך העמקים ורובם נבלעו בעמקי תהום, אשר האדמה פצתה את פיה מעומק תהום רבה וירדו כמה אלפים אמה (שהם כמה קילומטרים) לעמקי שאול, עד שבצאת נח מן התיבה לא מצאו שום פגרים ועצמות הענקים ובעלי החיים הגדולים, שהיו קודם המבול.

ועדות ה' נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגיאולוגיה, שחופרים בעמקי האדמה ומוצאים עצמות גדולות מענקים ובעלי חיים גדולים, שנאבדו מן הארץ ואינם עוד מימי המבול ואילך, והם מוכיחים מינים מינים,

שבכל עומק ידוע יש מין אדמה אחרת, ויחשבו לפי איכות האדמה, שימצאו העצמות שם, ולפי חשבון יחשבו שהעולם קדמון מריבוא שנים, שכבר היו בעלי חיים מימי קדם, קודם זמן היצירה שלנו.

וכל זה הבל וריק: כי בעת המבול פתחה האדמה את לועה ע''י הרעשים שבאו מעומק השאול והתהום רבה והפכה תחתונים למעלה ועליונים למטה, והורידה פגרי בעלי חיים עמוק, עמוק. ונבקה חכמת הדורשים והחופרים לדעת איכות המהפכה הזאת, אשר עשתה נפלאות במשך 150 יום של עמידת המים, כך שכל החשבונות שלהם התבלבלו, וכל השערותיהם ודמיונותיהם ישא רוח ויקח הבל.'' עכ''ל.

ובעצם, מה דעת אנשי המדע עצמם על המבול? כיצד הם מסבירים את ''וימח את כל היקום'' (בראשית ז' 23)?

את התשובה נמצא לא בפי הגיאולוגים (סקלת הזמן שונה!!) אלא בפי הארכיאולוגים, שמצאו לשמחתם אינדיקציה לכך (ראה ספרו של ורנר קלר: ''התנ''ך  כהיסטוריה'' (1976)):

על פי שכבת טיט בעובי של 3 מ' בעומק של 18 מ', שנמצאה בקרבת נהר הפרת, הם קבעו, שאומנם היה שיטפון קשה באזור מסופוטמיה (ארם נהריים) בחבל ארץ שאורכו כ- 630 ק''מ ורוחבו מגיע ל- 160 ק''מ בלבד!!

כמה עלובה הערכתם את התנ''ך אם זה מה שהצליחו להעלות בחכתם!! הממצאים הארכיאולוגים מעל אותה שכבה מצביעים על תקופתו של אברהם אבינו. כמו כן מיד מתחת לשכבת הטיט ישנם ממצאים ארכיאולוגים נוספים המעידים על ישוב קהילתי של בני אדם בסגנון שונה לחלוטין. יתכן, שמדובר כאן בהצפה של דור הפלגה.

על מנת להגיע באמת לשרידי המבול היו צריכים לחפור לעומק של 3-4 ק''מ, ולדעתנו היה מדובר בחפירה בטיט עד לנפט, שהוא גם מתמצית של דור המבול!!

סיכום למעשה, האירועים הבולטים, שהגיאולוגיה פורשת אותם על פני 3,300 מיליוני שנים, מופיעים באירועים, שהתרחשו במשך אלפיים השנים הראשונות שלאחר בריאת העולם. המבול, שהיה האירוע הבולט ביותר,החל בהתנגשויות של שני כוכבים שנמשכו כ-2-6 דקות כל אחת,

פיצול יבשת בראשית למספר יבשות במשך יממה אחת, הצפת העולם במים רותחים, שארכה מקסימום שנה ואולי עוד מספר שנים הקרחונים, מקפל בתוכו את עידני המזוזואיקון והקנוזואיקון המקדם (השלישון), שהשתרעו ע''פ סקלת הזמן של הגיאולוגים במשך 221 מיליוני שנים למניינם.

כמו כן, כולל המבול בתוכו בנוסף להצפת החלק היבשתי גם הסבר לנדידת היבשות, להיווצרות תהומות, איים, נהרות ושינויים גדולים באקלים עקב הטיית כדור הארץ. הצפת דור אנוש, שוודאי לא ארכה יותר זמן מאשר המבול, מתאימה לאירועים שהתרחשו בעידן הפליאוזואי במשך 400 מיליון שנה למניינם.

הקטסטרופה השלישית, בדור הפלגה, מתאימה לרובו של הרביעון- שארית ארבעת המיליון שנים למניינם כמעט עד לתקופתנו. יתר על כן, ע''פ הגיאולוגים, האדם הופיע במיליון האחרון לאחר ההתרחשויות הגדולות, כאשר ע''פ תורת ישראל עם בריאת האדם החלה ההיסטוריה של העולם, הלכך, האירועים הגדולים מתועדים בכתב או בתורה שבעל- פה ונמסרו מדור לדור מאדם הראשון. לגבי בני אדם, שלדעת הגיאולוגים התפתחו מיצורים דמויי קופים, ישנן שתי התחלות:

א. לפי כמיליון שנה הופיע אדם דמוי קוף- הומוארקטוס, אולם הוא נכחד לפני כחצי מיליון שנה למניינם.

ב. האדם הניאנדרתאלי הופיע לפני כ- 50,000 שנה, ועדיין ממשיך להתפתח להומוספיאנס (האדם הנבון).... ע''פ מסורת ישראל נהפכו בני האדם בדור אנוש לקופים, והם, כמובן, שנכחדו במבול.

ולאחר מכן גם בדור הפלגה (1996 לבריאה) נהפכו בני אדם רבים לקופים (ב''ר), וצאצאיהם, הם שעדיין מסתובבים גם בימינו באי אלו ג'ונגלים!! מהלך הפוך ומתועד....

למעשה, כל ההוכחות הגיאולוגיות למהלך המוצע כאן מצויות בשטח. השוני נמצא באינטרפרטציה. כלומר, ניתן להציג תנועה יחסית מסוימת בין הלוחות הטקטונים: בתנועתו של לוח א' ימינה או כתנועתו של לוח ב' שמאלה, כשההשלכות של שתי התנועות שונות זו מזו כמו שמים וארץ, כך שאין סתירה בין התוצאות המדעיות לתורה.

התאוריות המדעיות משתנות מזמן לזמן על פי השכל האנושי, שמגלה חידושים, שאינם מתאימים לידוע מקודם. אבל ביהדות, אנו בחזקת אותו יתוש ע''ג ראשו של הפיל, שמנסה להבין את הפיל ואחר כך מכריז:

''ניצחנו''!! אנחנו היום הננסים הנישאים על כתפיהם האדירים של חז''ל, ובקושי יורדים לסוף דעתם- דעת עליון –קושט אמת!!

בסיכום יוצא שכל האירועים הגיאולוגים שנמנו כאן, שהתרחשו בהיסטוריית העולם, מוצאים את מקומם בכבוד עד שנת ה' תשס''ב לבריאה..

מהספר ''סוד המבול משולש ברמודה המסתורי ונדידת היבשות'', לד''ר הדסה מלמד תש''ס.