איך להעביר ביקורת ולצאת בשלום

תחושת חוסר הערכה מתקבלת בעיקר בעקבות בקורת שאמר בן- הזוג לזולתו. יתירה מכך לאחר מספר פעמים שבני- זוג מעירים זה לזה ונכנסים לויכוח, נרשם בזכרונו של כל אחד מהם, שביקורת פרושה ריב ולכן מיד כשאחד מבני הזוג פותח בביקורת פניו משדרות עוינות וסגירות, כך גם נראה מקבל הביקורת. לעומת זאת, אם ביקורת תסתיים בלא עוינות ירשם בזכרונו של כל אחד מהם שאפשר לומר, להקשיב ואף לענות לביקורת ולהישאר ידידים. 

איך מבצעים זאת? על פי רוב המניע בביקורת הוא עשרה אחוז הרצון לשפר את הזולת, ותשעים אחוז לשקם את הפגיעה שחש המבקר. הרי אם יאמרו לאדם המתכונן לבקר המתן עוד יומיים ואז תאמר את כל אשר על לבך, קיימת סבירות גבוהה שהוא יגיב ''אם אמתין יומיים אז יצא הטעם''. אם אמנם הסיבה לביקורת היתה רק הרצון לקדם את המבוקר, הרי שום ''טעם'' לא יצא אם ימתינו פרק זמן זה. כיוון שהנחנו שהצורך העיקרי בביקורת הוא לפרוק פגיעה ואולי לפגוע במבוקר, אם המבוקר יעניק למבקר את תחושת הכבוד שהוא נזקק לו, גדל מאוד הסיכוי שהביקורת תסתיים בידידות.

איך עושים זאת? על פי רוב כשמתעורר ויכוח תוך כדי אמירת הביקורת הרי משך זמן אמירת הביקורת עלול להיות בין חמש דקות לרבע שעה בגלל הויכוחים המתמשכים. לעומת זאת כאשר מקשיבים לדברי הביקורת ללא הפרעה למבקר, זמן הביקורת יהיה בין חמש שניות לשלוש עשרה שניות. שהרי בדקה אדם רגיל לדבר כ- 150 מילים. אם כן בשלוש עשרה שניות יש אפשרות להשמיע כשלושים ושתיים מילים. ויש בכך די כדי שאדם יאמר את המעיק על לבו. לכן מוצע שכאשר מעירים לאדם, שלא יגיב כלל אלא יתבונן בפני הדובר, תוך כדי שהוא משדר בשפת גופו למבקר שהוא מקשיב לכל מילה שנאמרת. זאת אפשר לעשות ע''י הנהון בראש, והנחת יד על הפנים בצורה המבטאת הקשבה ואי התעלמות.

לאחר שהמבקר סיים את דברי ביקורתו נכון להמתין עוד מספר שניות, כיוון שפעמים המבקר מתכונן להוסיף עוד כמה מילות ביקורת. (בהקשבה טובה, סביר שאם זו מבקרת היא תסיים את דבריה במילים ''אני מקווה שלא פגעתי בך''). ההקשבה בלא הפרעה מועילה כיוון שבביקורת יש יסוד של השתלטות המבקר, ואם נותנים לאדם שנפגע רגשית אפשרות להעיר ולבקר הוא חש טוב בגלל תחושת השליטה המשולבת בביקורתו והרגשת שחרור ממועקת הפגיעה שהוא נפגע. אם רוצים לפעול בצורה מושלמת יותר, אפשר לנקוט צעד מקדם: לאחר שהמבקר סיים את דברי ביקורתו, נכון לפתוח את דברי התגובה לביקורת במילים הבאות: ''תרשה לי לחזור על דבריך כדי שאוכל לבחון אם הבנתי אותך נכון''.

החזרה על דבריו תגביר מאוד את נעימותו של המבקר ותיתן לו תחושה שהבינו אותו, הרגשה שהוא מאוד נצרך לה. לאחר התנהגות זו, נוצרת ברגשותיו של המבקר פתיחות רבה היוצרת נכונות גם להקשיב לדברי התגובה שיאמרו על ביקורתו.

בשלב זה אפשר להסביר את זוית הראיה של המבוקר למקרה הנדון בביקורת, עם סיכוי רב שתשובתו ותגובתו תישמע בקשב סביר, שהרי התלונה שהוזכרה בדברי הביקורת לא נועדה לתקן את המבוקר אלא לשחרר את כעסו ולחציו של המבקר, ואי ההפרעה לדברי הביקורת וההקשבה שיחררה את המבקר בדרך וצורה הרבה יותר טובה. וחוזר חלילה, בפעם הבאה כשאחד מבני- הזוג ירצה להעיר, הוא לא יבטא את דברי הביקורת בנימת מתח ובפנים כעוסות, כיון שמניסיונו עם בן- זוגו הוא יודע שהביקורת בינו לבין בן- זוגו מסתיימת באוירה ידידותית.