איך נוכל להתנחם?!

צילום: פלאש 90

שלושים יום עברו מאז הסתלקותו של מרן שר התורה ועמוד ההוראה, גאון הגאונים ואחרון הפוסקים  הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שנשתל במיוחד בדורנו להאיר לארץ ולדרים עליה מאור תורתו, ואיננו מצליחים להפסיק את האבל הכבד. עשרות יהודים ממשיכים להשתטח על קברו מדי יום, לאורך כל שעות היום.

רבבות סיפורים, עובדות והנהגות מדרכיו הקדושות מתפרסמים חדשות לבקרים, והעולם היהודי כולו לא מצליח לחזור לשגרת החיים, חיים חדשים ללא מרן. 

שעות ספורות טרם שנכתבו מילים אלו, שמעתי סיפור מדהים המעיד עד כמה רחוק היה מרן מהשגותינו ותפיסת החיים המקובלת, וכך סיפר חתנו הגאון רבי מרדכי טולידאנו שליט"א: אחת מבנותיו של מרן הגיעה אליו באחד הימים ובפיה בקשה: מצבה הכספי דחוק, אם יואיל אביה להלוות לה מעט מזומנים עד שתוכל להסתדר.

כמובן שמרן נענה לבקשתה בחפץ לב, אך ביקש ממנה שתואיל להביא עבורו את אחד הספרים שבין דפיו טמן שטרות כסף שמישהו העניק לו לפני כמה ימים. הלכה הבת להביא את הספר המבוקש, ומרן דפדף בין דפיו עד שהגיע לחבילת שטרות הכסף והושיטם לה כשהוא חוזר ושוקע בתלמודו.

הבת הסתכלה בכסף שבידיה בתדהמה, חוש ההומור של מרן ידוע היה ומפורסם בשנינותו ומקוריותו, אך עד כדי כך שמרן ייתן לה שטרות כסף של משחק ה"מונופול"?!... זה כבר לא התאים להנהגתו של מרן ונראה לה מוזר.

לא נותרה בידה ברירה, ושוב נאלצה לתלוש את אביה הגדול מלימודו. "אבא, זה לא כסף אמיתי. זה שטרות שמשמשים ילדים בשביל משחקם". מרן שמע והתנצל עמוקות, "לא ידעתי, מישהו בא והביא לי כסף באמצע הלימוד והכנסתי אותו בין דפי הספר. הייתי בטוח שזה כסף אמיתי".

"צא ולמד", סיים חתנו, "עד כמה רחוקים אנו מרחק שמים וארץ מאותו צדיק וחסיד". לא רק בהתמדת התורה, לא רק בידיעת התורה, אלא אפילו בדבר שכל אדם מכיר ויודע מילדותו: כסף, גם בזה חי מרן בעולם משלו, עולם שאינו נוגע בחומר ובגשם כלל.

מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ידוע היה בפקחותו הרבה ובהתמצאותו בכל שטחי החיים, מי שיאזין לשיעוריו הבהירים בהלכה, ישמע ויתרשם במו אוזניו מידענותו הרחבה והמקיפה בכל תחומי החיים. אבל את שטרות הכסף הוא לא הכיר, למה? בשל העובדה שידיעת ערכם של השטרות לא קשורה במישרין או בעקיפין לתורה.

כל מה שלא נוגע ללימוד התורה, לא נצרך עבורו. לא קיים בעולמו של מרן!

ולמרות זאת, מרן ירד מהר ספריו ותורתו אל כל שכבות הציבור כדי ללמדם תורה ודעת, כדי לדאוג שעוד ילד ייכנס לחינוך תורני, שעוד משפחה תתנהל בטהרה ובקדושה.

איבדנו אבא. איבדנו את האדם הגדול שדאג לכל אחד מאיתנו, גם את אלה שמעולם לא הכיר, בכל ליבו ונפשו. את אבא אי אפשר לשכוח!

נחמתנו היחידה תהיה מלימוד בספריו, הליכה בדרכיו, וניסיון לאמץ את השקפת החיים שלו ולזכות את הרבים כפי שתמיד התאמץ ועשה.