סגור את הגמרא וצא לכבות את השריפה

קשה מאוד למצוא היום ברחוב החרדי אי מי אשר לא שמע מעולם את השם: "רבי יום טוב ארליך".

הדור המבוגר גדל על ברכי הניגונים המיתולוגיים שלו - ניגונים אשר כל אחד, בכל שכבת גיל מתחבר אליהם עד היום. משירי ערש שלצליליהם מורדמים תינוקות, דרך יצירות מופלאות לגיל הרך, ועד מחרוזות ברמה גבוהה מאוד, עשירות בתוכן של מוסר וחסידות, שאף יהודים בעלי שיבה, רבנים וראשי ישיבות, שואבים מהן חיזוק רב.

באותה תקופה של לפני כמה עשורים, לא היו יצירות מוסיקליות אחרות שהיו ראויות להיכנס לבתים איכותיים, כך שבבתים רבים היו קלטות אלו (או נכון יותר - הדיסקים המיושנים של הפטיפון) - היחידות שהוכנסו הביתה.

רצינו ללמוד מעט על אישיותו המרתקת של מלחין ומנגן זה רבי יום טוב ארליך - אשר היה אחד מאבות הנגינה החסידית, ולצורך כך יצרנו קשר עם בתו המתגוררת בירושלים גברת בלומה שתחיה, על מנת שתספר לנו מעט על קצה המזלג על אביה הדגול.

בלומה, רואה בראיון זה שליחות קודש. היא מייחסת חשיבות מיוחדת להנחלת המידע שבידה לדור הצעיר, שיידע על פעליו של אביה בתחום הנגינה, וילמד על ההשלכות מרחיקות הלכת הניכרות עד עצם היום הזה.

מפליא להיווכח כיצד גם היום, כחלוף 23 שנים מפטירתו, מהדהדים עדיין הדי הניגונים המרטיטיםשל רבי יום טובברחבי עולם הנגינה היהודי, ויצירותיו מהוות אבן יסוד במשנתה של המוסיקה החסידית. כיצד ניתן להסביר זאת?

"האמת, גם אנחנו - בני המשפחה, עומדים נפעמים מול ההשפעה האדירה של אבא שממשיכה ומתפשטת עוד ועוד משנה לשנה. אנו מתבשרים מדי פעם על קלטות חדישות, מופעים ויצירות שונות הרואות אור ומבוססות על הניגונים והלחנים עתיקי היומין של אבא. מדובר אף על מגוון שפות, ועל מדינות רחוקות ונידחות, שאליהן מגיעה לפתע רוח הטהרה והשמחה של אבא. אין לנו דרך להסביר את התופעה אלא בכך שהודות למסירות נפשו במשך ימי חייו למען הפצת אור התורה והחסידות על ידי כישוריו המוסיקליים הנדירים - זכה והשפעתו מתמשכת הלאה לדורי דורות".

 תקציר ההיסטוריה של אבא: כיצד כל זה התחיל?

"ובכן, אבא התחיל את הקריירה המוסיקלית שלו בגיל רך מאוד. היה זה בעת מלחמת העולם הראשונה. הוריו התגוררו בעיירה דויד-הוראדוק הסמוכה לסטאלין, באזור הממוקם על גבול רוסיה-פולין. באותם ימים טרופים היה עליהם לברר בכל בוקר האם הם מצויים ברוסיה או בפולין, עקב חילופי הגבולות הרבים בקרבות עקובי הדם.

"בשלב כלשהו גויס האב רבי משה לשדה הקרב. באחת הפעמים כאשר שוחרר הביתה לשהות עם ילדיו  - העניק כמתנת בר-מצווה לבנו האהוב יונטיל - כינור. הייתה זו מעין צוואה לבנו חביבו לאמץ את הכינור אל לבו, להתחזק בו ולחזק אחרים, הן מבני המשפחה והן יהודים אחרים בעתות צרה ומצוקה. תארו לעצמכם כיום סיטואציה כזאת, במשפחה חרדית. אב המעניק לבנו כינור כמתנת בר מצווה. נשמע מוזר, נכון? אך לימים, היה אכן הכינור הדבר שהפיח רוח חיים ביונטיל ובכל הסובבים. בזכות כינור זה ניצלו חייו לא פעם ולא פעמיים, כאשר בשנות הזעם בזמן מלחמת העולם השנייה זיהו הסובייטים את כישוריו המיוחדים בנגינה והעדיפו להחזיקו בחיים בתפקיד נגן הפלוגה.

"בשלב מסוים במלחמה, גירשה ברית המועצות את כל הנתינים הזרים מתחומה, ואז הצליח יונטיל לחלץ קבוצה שלימה של חבדניקים מבוגרים שחפצו לברוח מעבר למסך הברזל למרות היותם אזרחים רוסיים - בתואנה שהם חברי "להקת התזמורת" שלו. לצורך כך אולתרו כמה כלי נגינה מיושנים והחברה כביכול ניגנו בהם, ללא כל הכשרה מוסיקלית מוקדמת. לאחר סיום המלחמה הגיע אבא למחנה פליטים בפריז. שם ישב ושקד בתורה בישיבה שהוקמה במקום, כאשר בשעות הערב היה מנגן ושר בחתונות הרבות שנערכו לפליטים הצעירים אשר הקימו את ביתם מחדש על עיי החרבות.

"וכאן התחילה מסכת חייו הציבוריים, כפי שאקרא לזה. כישרונותיו המזהירים ליכדו סביבו מאות צעירים שנהנו לשמוע את יצירותיו המרתקות, בחתונות או בהזדמנויות אחרות. אבא ניצל זאת למטרה קדושה - למנוע מן הצעירים להיסחף אחר רוחות ההשכלה והציונות שנשבו בעוז באותה תקופה והפילו חללים רבים. הוא החל לכתוב ולהפיק שירים רבי עוצמה על ביטחון ואמונה, ועל עוד נושאים רבים ביהדות. היצירה המפורסמת יאקאב לדוגמה, נולדה באחת מחתונות אלו. יצירה זו מתארת את סיפורו של בחור צעיר, פליט יהודי ששהה באוזבקיסטן בכפר פראי של טאזיקים, וראש הכפר רצה להשיא לו את בתו. מילות השיר מספרות כיצד עמד אותו פליט בגבורה בניסיון הנוראי והצליח להימלט מהכפר במסירות נפש. במהלך החתונה של אותו יאקאב, לאחר החופה, התיישב אבא בפינה צדדית של האולם, ושם הלחין וכתב את השיר העוצמתי והמרגש עד דמעות.

"השפעתו הכבירה נודעה ברבים, עד אשר נקרא אל הדגל ע"י ראשי הישיבה הגאון רבי מרדכי פוגרומנסקי והגאון רבי אליהו מייזיס שפנו אליו בציווי: "סגור את הגמרא וצא לכבות את השריפה המשתוללת בראש חוצות!" מרגע זה, הפכה משימה זו למוטו המוביל לאורך כל חייו. אציין, כי את הקלטת האחרונה שלו (- ביטחון) הפיק ממיטת חוליו, בשכבו על ערש דווי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים".

אז מה הוא עשה בעצם, כדי לכבות את השריפה?

"זה התחיל, כפי שאמרתי, בפריז בין פליטי המחנות. לאחר מכן הגיע לאמריקה, שם נישא לאמי שתחיה והקים בית חסידי אותנטי על אדמת הניכר. באותה תקופה התקשר בכל עוז לאדמו"ר רבי יוחנן מקרלין סטולין - אל חצר זו היתה קשורה משפחתו מדורי דורות - והוא הורה לו להקים את תזמורת סטאלין במטרה להנעים את חתונות החסידים בניגונים על טהרת הקודש. הרבי כאב מאוד את התופעה שרווחה אז שיהודים שוכרים תזמורת גויית לליל החתונה. איך אפשר לשמוח עם ניגונים שאינם טהורים בלילה בו יוצקים את אבן היסוד לעתיד החיים? - תמה הרבי, ורבי יום טוב נרתם למלאכה בהתלהבות. הדור המבוגר האמריקאי זוכר היטב את החתונות שבהן ניגן אבא. כולם זוכרים כיצד היה מקפיד על כללי ההפרדה, ואם המחיצה החלה פתאום לזוז... היה מסובב את כסאו ויושב ומנגן כאשר פניו לעבר הקיר. ואף לא אחת אירע שהיה עוצר לפתע את התזמורת, מכבה את מערכת ההגברה ומתחיל לקפל ציוד. לא הועילו כל תחנונים עד שהסדר שב על כנו והמחיצה סודרה, ורק אז שב לנגן".

גולת הכותרת של מפעל חייו הייתה סדרת הקלטות שהפיק, לא כך?

"אכן כן. הוא השקיע בקלטות את כל נשמתו. ולא שהיה לו זמן מיותר. הוא עמל קשות לפרנסתו בליטוש יהלומים מבוקר ועד ערב, תוך כדי שינון פרקי משניות מששה סדרי משנה שהיו שגורים על פיו, ואת הלחנים היה מפיק בקטעי הפסקות, רגע פה ורגע שם. לאחר מכן היה מקליט אותם לעצמו בטייפ קטן ומיושן, כדי שלא ישכחם. כך גם שיריו וחרוזיו הייחודיים היה כותב בפרקי זמן שאינם יום ולא לילה. שאר הזמן היה מוקדש ומנוצל לשינון ולימוד, אף בעת נסיעותיו ברכבת, היה הוגה בספר האור החיים הקדוש. את התוצאה כולנו מכירים. סדרה עוצמתית של 37 קלטות אשר הפכה לנחלת רבבות בתים יהודיים. ובל נשכח כי באותם ימים הטכנולוגיה המוזיקלית לא הייתה מפותחת בכלל, והפקה של סדרה כזו הייתה לגמרי לא פשוטה. כאמור אף גדולי ישראל, אדמורי"ם ורבנים גדולים העידו על עצמם שגם הם חונכו על ברכי הקלטות והשכילו רבות מהתוכן העשיר שרבי יום טוב השחיל בהן".

כפי שאנו מבינים, השירים כולם באידיש, האומנם?

"נכון. חלק הארי הינו בשפת האידיש, למעט קלטת אחת בעברית ששמה "הלו! זאת ירושלים". קלטת זו תורגמה לעברית מחורזת בידי הסופרת יוכבד סקס. בהמשך הרים הזמר הנודע אברהם פריד את הכפפה והפיק את הקלטות המפורסמות אוצרות יהודיים המכילות גם הן מיצירותיו של רבי יום טוב המתורגמות לעברית. קלטות אלו כבשו כמובן את השוק בסערה. חשוב לציין, כי רובם של הניגונים, הם פרי יצירתו המבורך של אבא. הן הלחן, הן התוכן והחריזה. הוא עצמו שר, לעתים יחד עם הילדים, אחיי ואחיותיי, וברקע נשמע אף את ליווי הכינור, הפסנתר או האקורדיון, הכל מעשי ידיו להתפאר. והביצוע, לא באולפן ולא בסטודיו, אלא בבית. באווירה ביתית חמה ונעימה.     

אפיזודה מעניינת לסיום?

"ובכן, במסגרת הפעילות הברוכה היה אבא מופיע בתחנת הרדיו במרכז מנהטן, כשהוא שר ומדבר לפי הצורך. הוא עשה זאת כמובן בהוראתו ובברכתו הישירה של הרבי מסטאלין. שנה אחת, היה זה בערב יום כיפור והוא הוזמן לשעת שידור בתחנת הרדיו. אבא חשב: עד כאן! וכי אין לו מה לעשות ביום קדוש שכזה אלא לבלות את זמנו במקום מפוקפק כתחנת רדיו חילונית?

"שוב היה זה הרבי שהורה לו בצורה חד משמעית שמקומו ותפקידו הוא דווקא שם, כדי לעורר יהודים לתשובה לקראת היום הקדוש. ואכן, היה אבא מספר בסיפוק, כאשר סיים לשיר בעיניים עצומות את השיר הידוע על הרבי מברדיטשוב בערב יום כיפור, פקח את עיניו וראה את כל חברי צוות ההגשה מזילים דמעות התרגשות כמים... הרבי כמובן צדק".