ביטוח. חיסרון באמונה?

בימים האחרונים התעניינתי בביטוח חיים, ואשתי העלתה חשש שמא יש בעיה בכך, שכן אולי מדובר בחיסרון באמונה. האם יש בעיה בכך לפי ההלכה?

תשובה:

שאלה זו כבר נידונה בפוסקים, ואשתדל לכתוב את הנידונים העיקריים, כאשר התשובה תתחלק לשני חלקים. לתועלת הקוראים אבאר את שאלתך על פרטיה: אחד מנתחי ההוצאות המשפחתיות בתקופתנו הוא ההקצבה לתשלום פרמיית ביטוח החיים עבור האב - מפרנס המשפחה, ולעיתים גם עבור האם - עיקרו של הבית, כך הוא בכל העולם וכך הוא המצב בארץ. נוהג זה קיבל תמיכה ועידוד מגורמי כלכלה שונים, כולל גורמים ממשלתיים. אכן, מצד השכל הפשוט הדבר נשמע טוב והגיוני שלא להשאיר אלמנה ויתומים רעבים ללחם, בעירום ובחוסר כל, במקרה אסון רחמנא ליצלן.

אולם, מאידך יש לדון האם ראוי לו ליהודי המאמין בהשגחת הבורא יתברך בכל מעשיו והליכות חייו, והבוטח בו לפרנסתו, בריאותו, שלומו וטובו, להוציא ממון עבור ביטוח על כל צרה שלא תבוא. האם אין בזה משום חוסר אמונה בהשגחת ה´, או משום ניסוי עקיפה חלילה של רצון הבורא, ואם נגדיר זאת במילים פשוטות יש לשאול: האם אין בביטוח משום חסרון בבטחון בקב"ה? (קובץ נועם כרך כ´ עמוד רעב´)                                            

כדי לענות על כך, יש צורך להגדיר קודם כל את מידת הביטחון, ולשם כך נתבונן בדברי רבינו בחיי  (חובת הלבבות, תחילת שער הביטחון) שכתב כי המידה הזאת היא "הביטחון עליו בכל דבריו בעבור מה שיש בו מן התועלות הגדולות בעניין התורה ובעניין העולם, מפני שאם אינו בוטח באלוקים, בוטח בזולתו, ומי שבוטח בזולת ה´ מסיר האלוקים השגחתו מעליו, ומניחו אותו ביד מי שבטח עליו. ועניין זה כולל גם בטחון באדם ´זולת´ ה´, וגם ביטחון בכוחות עצמו". כלומר, על האדם לסמוך על הקב"ה לעזרה בכל מפעליו, הן בקודש והן בחול, ואין לסמוך על שום גורם אחר כמקור עזרה.

בסיכום: על האדם לבטוח בהקב"ה ולעסוק בענייני העולם הזה ההכרחיים (פרנסה וכדו´), וחלק מביטחונו בהקב"ה מתבטא בכך שהוא סומך עליו להחיל ברכה על מעשי ידיו בענייני הפרנסה בכדי שיוכל לעסוק בתורה ובמצוות כראוי. אם כן אפוא, נשאלת ביתר שאת השאלה שהוצגה לעיל: האם השימוש במעות מתוך רווחיו של האדם, למנוע תוצאות כלכליות חמורות שיתרגשו ויבואו לעולם עקב פטירה, נכות וכדומה, ה´ יצילנו, אינו מראה על חוסר בטחון בהקב"ה אשר ימנע ממנו כל רע?

שאלה זו הובאה לפתחם של גדולי הפוסקים היושבים על מדין. לאחר הבירור בסוגיה זו במשך שבעים השנים האחרונות, צידדו כל הפוסקים לטובת הוצאת הביטוח ואף המליצו על השקעה זו.

נוסף לעניין הביטחון ישנו נידון נוסף: האם אין בביטוח חיים משום ´פתיחת פה לשטן´ (שמא ימות),

משום הקדמת פורענות על נפשו. בעזרת ה´ בגיליון הבא נמשיך בביאור שאלה זו להלכה ולמעשה.

הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות