היא באלבמה, בעלה באפגניסטן

איך מגיעה ישראלית לעיירה קטנה באלבמה, מרחק שלוש שעות נסיעה מינימום, ממרכזי קניות בהם אפשר להשיג מזון כשר? איך היא נחלצת בניסי ניסים מציפורניה הלופתות של ה"יהדות החדשה", שמנסה לשכנעה להצטרף אל שורות הכנסייה? שלא לדבר על המאמצים הכבירים שלה בניסיון להשפיע על יהודי הקהילה על מנת שיכירו ביהדותם ויתגאו בה - בכל זאת, מישהו הלא צריך להשלים מניין בבית הכנסת הקטן, שאחרת, אם אין מניין בשבת לא מוציאים את ספר התורה.

הכירו את מירי - מורה ואמנית ישראלית המתגוררת באלבאמה, אם לשני ילדים ונשואה ליהודי אמריקאי, חייל בצבא ארצות הברית, המשרת כעת באפגניסטן. היא הגיעה ממשפחה שעלתה מפס שבמרוקו בשנת 1956. המשפחה קיבלה דירת סוכנות בת שני חדרים באילת, וכך גידלו את הילדים. כעבור שנים, בשנת 1985, החלה את לימודיה במכללת דוד ילין ובמקביל עבדה באחד מבתי המלון באילת. כך הכירה את בעלה ר., קצין יהודי המשרת בצבא ארצות הברית.

כיצד גמלה בליבך ההחלטה לרדת לארה"ב?

"ר. שירת אז כקצין או"ם בישראל. הקשר שלנו נמשך כ-3 שנים, בהן ר. היה מגיע פעמיים שלוש בשנה לישראל, וכך התראינו. באחת הפעמים הוא הודיע לי שזו הפעם האחרונה שהוא מתכוון להגיע לארץ. היה לי ברור שאם אני רוצה להמשיך את הקשר איתו, אנחנו צריכים להתחתן. שוחחתי עם משפחתי, ונתקבלה ההחלטה להתחתן בארצות הברית".

איך נראים חייה של ישראלית הנשואה לחייל בצבא אמריקה?

"ההתחלה היתה מאוד קשה. במשך כמה שנים נאלצנו לנדוד מבסיס לבסיס. בגלל היותו בצבא האמריקאי עברנו כל שלוש שנים לבסיסים שונים. זה התחיל בגרמניה, ואז עברנו לטקסס, ושם בבסיס היה לנו בית כנסת קטן עם חיילים יהודים ומשפחותיהם. המנהיג שהיה קולונל ביקש ממני לארגן תכנית שבה יהיה בית ספר שילמד בימי ראשון את ילדי החיילים היהודיים עברית ויהדות. הזמנתי את כל חומר הלימוד, וכך בזמן שילדי הגויים השתובבו ביום החופשי שלהם, לילדי החיילים היהודיים היה ´בית ספר יום ראשון´.

"ערכנו הצגות ומסיבות לחגים השונים, כאשר למאמץ נרתמה הקהילה היהודית כולה. בין היתר כלל תפקידי הכנה לבר מצווה בקריאת ההפטרה. כך מצאתי את עצמי נוסעת, מדי פעם בפעם, עם בר המצווה והוריו, כמלווה, לרב הקהילה שהתגורר שעתיים נסיעה לערך ממקום הבסיס הצבאי בו שהינו. לדאבוני, ר. משרת באפגניסטן, כך שבחצי השנה האחרונה לא התראינו. צבא ארצות הברית שונה מן הצבא בארץ. המשימות הצבאיות של החיילים, לרוב דורשות מהם היעדרות של חודשים ארוכים מן הבית. אבל ברוך השם, בזכות ההתחזקות הרוחנית שלנו, ובזכות מה שאני לומדת מערוץ הידברות, יש לי את הכוחות להחזיק מעמד ולחזק את עצמי, אותו ואת ילדינו, עד שניפגש".

מתי החל תהליך ההתחזקות הרוחנית שלך?

"אני זוכרת את עצמי עוד כילדה, מאוד מאמינה במציאות האלוקית. מאוד קרובה להשם. תמיד מדברת איתו. עם השנים, קצת התרחקתי, וחיפשתי תשובות במקורות אחרים. ´בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו´ וכך יצא, שהגעתי למה שנקרא ´יהודיים משיחיים´. הייתה זו כת נוצרית ששכנעה יהודים מכל רחבי העולם להצטרף אליה. בתחילה התלהבתי, וחשבתי שמצאתי את הדרך הנכונה. אך ר. בעלי, שנולד וגדל בארצות הברית והיה חשוף לכל השיטות של הנוצרים להפיל יהודים תמימים ברשתם, הניא אותי מרצוני להצטרף לקבוצה, ולמרות שלא היה אז דתי, התעקש למנוע ממני את ההתחברות הזו איתם.

"באזור שלנו יש בית כנסת רפורמי, אשר מכהנת בו ´רבה´. באים לשם גברים ונשים בערבוביה, מוציאים את ספר התורה ביום שישי ויש להם מקהלה של אנשים מהכנסייה, ששרים את התפילות שלנו וכמובן, נוצרי מנגן באורגן. כשאני נחשפתי בפעם הראשונה למחזה, הצטמררתי. לא הבנתי איך יכולים יהודים להתפלל במקום כזה. לא הבנתי איך הם לא מזהים את השקר.

"בבית הכנסת שלנו כיום אין מניין בשבת ולא מוציאים את ספר התורה. מובן אם כן, שהרמה של הרוחנית באזור שבו אני גרה אינה מספקת את תאוותי לדעת ואינה עונה על הצורך הנפשי שלי, ועל כן כיום אני ממלאה את המצברים שלי רק עם הידברות. אני מרגישה כי הגעתי לשלמות עצמית ולרוגע הפנימי שתמיד חיפשתי. אפשר לומר שהידברות היא כמו אויר לנשימה בשבילי. במשפחה שלנו כולם מתחזקים בזכות הידברות. כמעט כל שבת אנו קוראים בפרשת השבוע ומעשירים את עצמנו ואת משפחות היהודים שאני מזמינה לשבת, עם כל ההסברים מהאתר".

ואוכל כשר יש בהישג יד?

"דברים של מכולת ודברים יבשים כשרים אנחנו קונים בקרבת מקום. אולם בשרים בכשרות טובה קצת קשה להשיג. בפרט עם כל הסיפורים המפחידים שנתגלו לאחרונה, בכשרויות מסוימות. לכן את קניית הבשרים אני עושה בעיר אחרת, מרחק 4 שעות נסיעה מנאטסוויל, העיירה בה אנו מתגוררים".