פרד"ס של רעיונות: פרשת מקץ

הכניסה לפרד"ס:

רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע סיפר: בשמי מרום הגיעו שני בני אדם לדין לאחר פטירתם, האחד זקן מופלג והשני בחור צעיר. הפלא היה, שלזקן התייחסו כתינוק קטן ורך בשנים ואילו את הצעיר כיבדו כזקן ומבוגר.

לאמיתו של דבר – הסביר הרבי מפרמישלאן – פירוש הדברים פשוט: מי שניצל את כל ימיו לעבודת ה' ודאג לכל רגע שלא יתבזבז, גם אם חי רק שמונה-עשרה שנה, עדיין נקרא הוא "בא בימים". אבל מי שבזבז את היקר מכל – הזמן, בהבלים, הרי גם בגיל 90 שנה נחשב הוא כתינוק.

מוסר זה נלמד מתחילת הפרשה: "ויהי" – אין ויהי אלא לשון צער, כיוון ש"מקץ", בסוף ימיו של אדם הוא נוכח לדעת שכל ימיו היו רק "שנתיים ימים". ומדוע? "ופרעה חולם" – כל חייו עברו עליו כחלום בלי לפעול ולרכוש תורה ומצוות...

פשט: "וייקץ פרעה והנה חלום" (מא,ז)

חז"ל דרשו שהחרטומים פתרו לפרעה את חלומו, אך הוא לא קיבל את פתרונם, מכיוון שהוא חלם את החלום ובמקביל אליו ראה את הפתרון, אבל בבוקר הוא שכח את הפתרון ורק כשהגיע יוסף – נזכר בו פרעה.

בספר "עץ החיים" ביאר שהמקור לדברי חז"ל אלו נמצא בפסוק שלנו: התורה מדגישה לאחר שהיא כתבה שמדובר בחלום, שבבוקר ראה פרעה "והנה חלום", למדנו שרק החלום נותר בזכרונו אבל את הפתרון שכח פרעה.

רמז: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים" (מא, לג)

הקשו המפרשים: יוסף נתבקש על ידי פרעה לפתור את חלומו, לאחר שפתר את חלומו הוא בא ונותן לו עצות כיצד להתמודד מול החלום. מי ביקש ממנו עצות? מדוע לא הסתפק באמירת הפתרון גרידא?

תשובות רבות בדבר. אחת הנהדרות שבהן היא תשובתו של הגאון רבי עזרא עטייה, ראש ישיבת פורת יוסף, זצ"ל: טעמי המקרא - אמר הרב - אינם ליווי מוסיקלי לקריאת התורה, אלא מטעימים הם לנו כיצד יש לקרוא ולהבין את הפסוק.

והנה תיבת "ועתה", מובדלת היא בטעמיה משאר המילים "ירא פרעה איש נבון וחכם", מה פשר הדבר? אלא לאחר שסיים יוסף לפתור את החלום, הבין פרעה שלפניו בעיה לא פשוטה - כל שנות השבע לא יעזרו לו בכדי להתמודד עם הרעב הנורא. מה עושים?

לכן שאל פרעה את יוסף: "ועתה?", מה עושים עם החלום!

לאחר שנתבקש יוסף לתת פתרון ענה בחכמה: "ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים".

דרש: "ופרעה חולם והנה עומד על היאור" (מא, א)

בתיאור חלומו של פרעה, נקטה התורה בלשון "עומד על היאור". אולם כשהגיע יוסף לפתור את חלומו סיפר לו פרעה את החלום בלשון שונה: "הנני עומד על שפת היאור" (פסוק יז). מהו טעמו של השינוי?

מסביר רבינו עובדיה ספורנו: היאור, אלוהיו של פרעה היה. מכיוון שעבודתו של פרעה ליאור לא הייתה בלב שלם כי לא האמין בו, לכן חלם שהוא דורך על היאור בביזוי.

אבל אין זה נעים לספר ליוסף שהוא דורך על אלוהיו. לכן שינה ואמר לו: "הנני ניצב על שפת היאור" -  בהכנעה ובדרך ארץ לפני אלוהי.

סוד: "ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו" (מא, נה)

חז"ל כתבו שעל מנת לקנות תבואה מיוסף, הכריח יוסף את המצרים לעשות ברית מילה. מדוע דווקא ברית מילה? מסביר האר"י ז"ל הקדוש: כל מאה ושלושים שנה שהיה אדם הראשון פרוש מאשתו, היו נשמות נבראות מטיפות זרע לבטלה שיצאו ממנו.

אותן טיפות התגלגלו בדור המבול ולא תוקנו, בדור הפלגה ולא תוקנו. עתה התגלגלו באנשי מצרים שהיו בדורו של יוסף, על מנת לתקן אותן כמו שצריך, הורה יוסף לכולם ברוח הקודש שימולו עצמם [ברית מילה כנגד זרע לבטלה]. בכך דאג יוסף שהגוף שלהם יזדכך מעט כהכנה לתיקון הבא, שאותו עשו בני ישראל שהשתעבדו במצרים לפרעה מאה ושלושים שנה, בדיוק כמניין השנים שאדם הראשון פרש מאשתו.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת מקץ – כל הסרטים ב-VOD הידברות