הניסיונות: אימונים לנשמה

לעיתים נראה כי דווקא יהודי השואף להגיע למעלות רוחניות נתקל בקשיים בחיי היום-יום ואפילו בייסורים שאחרים הפחותים ממנו במאמץ ובמדרגה הרוחנית אינם מקבלים. והשאלה בוקעת מתוכו: מדוע אירע לי כך, הרי אני באמת מבקש לעלות ברוחניות ולהיות טוב יותר?

התבוננות בפרשת חיי יוסף מלמדת את דרכי ההנהגה העליונה ומיישבת את השאלה. שהנה יש להבין מדוע מידת הדין כה החמירה עם יוסף הצדיק? יוסף הצדיק עבר כל כך הרבה ייסורים במהלך חייו: הנה, לאחר שדיבר על אחיו - נמכר לעבד לאורחת ישמעאלים. אחר כך נמכר לעבד לשר מצרי, ועד שראה קרן אור כאשר אדונו מפקיד הכל בידו, הושלך לכלא תוך סבל נפשי נורא ואיום מבלי לדעת אם אי פעם יזכה לצאת לחופשי. זאת ועוד, על בקשתו משר המשקים "כי אם זכרתני... והזכרתני לפני פרעה" נגזר עליו להישאר עוד שנתיים נוספות בבור הכלא. ואף התקצרו עשר שנים מחייו, שכן יוסף מת בגיל מאה ועשר בעוד כל אחיו מתו בגיל מאה ועשרים שנה. ומה הסיבה לכך? בגלל ששמע עשר פעמים את צמד המילים ´עבדך אבינו´ שאמרו אחיו בפניו, ולא מחה בהם...

כאשר בונים גורד שחקים, יש הבדל בין מידת ההשקעה שמשקיעים ביישור רצפת כל קומה וקומה ובין ההשקעה הנדרשת במדידות המדויקות ליישור היסוד. ליסודות הבניין מתייחסים בכובד ראש - עד כדי כך שאם מתברר שקיימת בו זווית שאינה ישרה אפילו במעט, מיד הורסים את היסודות, קודחים ומתקנים. מדוע? משום שכל זווית עקומה בסנטימטר, עתידה בהמשך להשפיע על עיקום כל המגדל.

חז"ל מלמדים אותנו כי מידת היסוד מופיעה בעולם דרך דמותו של יוסף הצדיק – "וצדיק – יסוד עולם", שזכה בה מצד עמידתו בניסיון הגדול עם אשת פוטיפר. לפי שגם מי שזכה ששורש נשמתו בא ממקום גבוה באחת המידות, אם אינו עומד בניסיון שבא עליו במהלך ימי חייו באותה מידה, מפסיד את גדולתו. כאדם שקיבל מהמלך נשק יקר-ערך עם תפקיד שכולם מתאווים לקבלו, אך בעת שבא מחבל כנגדו ובידו היה לנצחו בזכות אותו כלי נשק, הרים ידיו ונכנע לאויב. הלא בוודאי יילקח ממנו הנשק ועמו יאבד גם את משרתו הנכבדה. יוסף, מצד שורש נשמתו שייך למידת היסוד, וממילא עתיד היה לקבל ניסיונות גדולים בעניין זה, שהרי "כל הגדול מחברו - יצרו גדול ממנו". אך עם הניסיונות קיבל גם כוחות מיוחדים, ככלי נשק בידו, שבאמצעותם יוכל להתמודד ולנצח בניסיונות גדולים בעניין זה, שהרי אין הקב"ה מביא ניסיון לאדם אם אינו יכול לעמוד בו. כשעמד בניסיון הגדול של אשת פוטיפר בגבורה והמשיך לשמור על קדושתו במשך כל שנותיו הרבות במצרים, הוקבע לדורות עולם להיות נמנה על שבעת הרועים, שכנגד שבע מידות עליונות.

מאחר ויוסף הוא היסוד, לפיכך כל פגם קל ביותר, אפילו בדקויות של דיבור או שמיעה, היה חייב להיות מטוהר ומתוקן בכל הכח והעוצמה, כדי שיהיה זך וטהור לחלוטין. ועל ידי כך, כל בניין הדורות שייבנה עליו, ייבנה באופן היציב והטוב ביותר. 

כלומר, אמנם יוסף סבל יותר ממה שסובלים אחרים על אותו חטא ממש, אך עבורו מדובר במסלול שיכשיר אותו להיות מרואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות, ולכן ייסורים אלו הם בבחינת אימונים מפרכים הניתנים רק לחיילי היחידות המובחרות.

ומכאן מוסר השכל לכל אדם בעל מעלה רוחנית, הרואה שייסורים וניסיונות קשים ומרים באים עליו, שלא יקוץ בהם. קשיים וייסורים אלה הינם בוודאי לטובה, ומי יודע אם אינם מצביעים על העובדה כי עתיד הוא לשמש יסוד נכבד לדורות הבאים. ובכל מקרה, בוודאי שכל אלה נועדו לחשלו ולרוממו, להרימו על נס, ולהביא לגדולה אותו ואת זרעו אחריו. שבת שלום וחנוכה שמח.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת מקץ – כל הסרטים ב-VOD הידברות