יונת מצאה בו מנוח

נולדתי לפני ששים ואחת שנה בקיבוץ יגור שלמרגלות הר הכרמל. בקיבוץ היה בית כנסת שאליו הלכנו ביום כיפורים ובשמחת תורה. אבי ז"ל, שהיה לו תואר שני בתנ"ך והיה בקי בעברית ספרותית, נהג להתפלל בבית. ספגתי ממנו את המסורת והייתי מחוברת מאוד לסיפורי התנ"ך. הוא נהג לשים את ידו על ראשי, לברך אותי ואחר כך הלכתי לבית הילדים. למעשה, חייתי תמיד עם אמונה בבית. 

בגיל עשרים וארבע התחתנתי ובמשך השנים נולדו לנו ארבעה ילדים - בת ושלישייה (שני בנים ובת נוספת). כאשר הבנים הגיעו לגיל בר מצווה דאגתי להעלות אותם לתורה בציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. בגיל שלושים ושבע עברנו לקיבוץ ברעם שליד גבול לבנון, מקום חילוני מאוד ללא בית כנסת. 

כאשר התקינו לנו לפני מספר שנים חבילת תקשורת רב-ערוצית, השאלה הראשונה שלי לטכנאי הייתה "האם יש בחבילה את הערוץ של הידברות?", שאותו הכרתי לפני כן בחיפוש מקרי בין הערוצים. תשובתו הייתה חיובית לשמחתי, ומאז אני לא מפסיקה לצפות בערוץ.

אני מחוברת לשידורים הללו בגוף ובנפש, ולא מפסידה אף יום. מהרגע שאני חוזרת הביתה מהעבודה בצהריים, אני צופה במשך שעות ברב זמיר כהן, הרב פנגר, הרב אלי עמר, הרב אליהו, הרב מזרחי, הרב לסרי ורבנים נוספים. זה נותן לי הרבה כוח רוחני ואפילו פיזי. הצלחתי לחבר את בעלי לערוץ 97. הערוץ העלה אותי בכמה רמות באמונה. אין לי מילים לתאר זאת.

אני נוטלת חלק פעיל במבצעי הקודש שיש בערוץ מפעם בפעם. לקראת ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר הופיע הרב בצרי בערוץ והבטיח שיקראו בציון ביום הקדוש את כל הזוהר הקדוש ויתפללו. שלחתי תרומה עבור בני משפחתי. בראש השנה התקיים מבצע האילן הקדוש ושמחתי לתרום גם עבורו. כך אני מרגישה מחוברת לעם ישראל.

היום אני מתעוררת בחמש בבוקר, נוטלת ידיים (חשוב מאוד עבורי!), אומרת ברכות השחר, מתפללת שמונה עשרה וקוראת תהלים, ורק לאחר מכן הולכת לעבודתי בקומונה במחסן בגדים, וכן אני עוסקת בטיפול אלטרנטיבי. למדתי כמה פרקי תהילים בעל פה כדי לאומרם בכל מקום שבו אני נמצאת ובכל רגע פנוי. אני מבשלת בבית ולא אוכלת בחדר אוכל מטעמי כשרות. זה מאוד חשוב לי.

כיום שני בניי שומרי תורה ומצוות והם מתגוררים ביישוב הדתי דובב הסמוך. כאשר חתני מגיע עם בתי מכרמיאל הוא נוהג לערוך לנו את הקידוש וההבדלה.

ביום כיפורים אני צועדת ברגל עד דובב, מרחק של קצת יותר משני קילומטר, ונשארת בדרך כלל לישון אצל אחד הבנים.

סיפרתי את סיפורי כי מאוד חשוב לי שיידעו שגם בקיבוצים הכי רחוקים מהיהדות יש שומרי מצוות שמתנהלים באופן כמעט בלתי אפשרי. בכל מקום בארץ ישראל ישנה נקודה יהודית חיה ונושמת.

מעוניינים לספר את סיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל odedm@neto.net.il