פרד"ס של רעיונות: פרשת ויגש

הכניסה לפרדס: "ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים - לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים ניצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין בהיוודעו להם" (רש"י מה, א).

"אדוני מתבקש בזה לפרוע את החוב הנקוב להלן, עקב הלוואה שנטל, עד לתאריך פלוני". רבי אריה לוין שקיבל את המכתב מבית המשפט בו הוא נתבע לשלם סכום עתק, החליט לגשת ולראות במה דברים אמורים.

לאחר שנקבע דיון בעניינו, העיף רבי אריה מבט קצר בלווה ובפניו הכבושות בקרקע מבושה. מיד הבין הרב שאדם זה נקלע למצוקה כספית ואין בידו להחזיר את הלוואתו, כמוצא אחרון גלגל בשקר גס את החוב כולו על הרב בטענה שחתם לו ערבות.

מאז שילם הרב מדי חודש בחודשו סכום של 28 לירות, במשך שנים אחדות. העיקר שלא להכלים אדם מישראל.

פשט: "ויגש אליו יהודה" (מד, יח)

רבי משה אלשיך הקדוש מקשה: מדוע עד עתה יהודה הרכין ראש בפני יוסף ושתק, ורק לאחר שטען יוסף שהם גנבו ממנו את גביע הכסף הוא נזעק למלחמת חורמה?

אלא שיהודה חשב כל הזמן שהם נענשים משמים בשל מכירת יוסף, לכן קיבל יהודה גזירת שמים באהבה ולא ניסה לעשות מאומה. משראה שהשליט המצרי מעליל על בנימין – שלא היה במכירה – את גניבת הגביע, הבין שמדובר כאן בהתנכלות לשם התנכלות. מיד ניגש למלחמה.

רמז: "ויקרא הוציאו כל איש מעלי" (מה, א)

יוסף, המושל בכל ארץ מצרים, הוציא את כל המצרים מעליו ולא שהה איתו שום אדם כשרצה להתוודע לאחיו.

כך, אומר רבי יעקב אבוחצירה, כשיגיע זמן הגאולה העתידה, יוציא הקב"ה השולט בכל העולמות ("יוסף" בגימטריה 6 פעמים 26 – הוי"ה) את כל המשטינים והמקטרגים מעל פניו על מנת שלא יפריעו לגאולה השלמה. ביחידות מוחלטת יתוודע הבורא אלינו, כנסת ישראל.

דרש: "כי פי המדבר אליכם" (מה, יב)

מדוע באמת לא זיהו אחי יוסף אותו? מסביר רבי חיים מצאנז, שניתן לזהות אדם על פי סגנון דיבורו וקולו. אבל כל זה שייך בעיקר בזמן שהוא מדבר בשפת האם שלו, כיון שכאן יוסף דיבר בשפה המצרית לא זיהו האחים את קולו ודיבורו.

רק כשהתגלה להם יוסף ואמר להם: איך לא תכירו את "פי המדבר אליכם" – סגנון הדיבור שלי, רק אז עבר לדבר בלשון הקודש – שפת האם שלו.

תירוץ נוסף יש שמתרצים, על פי ההלכה הקובעת שאסור להסתכל בפני אדם רשע. בטוחים היו השבטים שהשליט המצרי רשע ולא הביטו בפניו, רק הציצו קלות מפעם לפעם כדי שלא ייעלב. רק כשאמר להם יוסף אני יוסף אחיכם אז הסתכלו עליו האחים ו"נבהלו מפניו".

סוד: "ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה" (מז, י)

מדוע מיהר יעקב לצאת תיכף אחרי שבירך את פרעה? מצינו בתלמוד שהיו צדיקים שכשהביטו באנשים רשעים או במקומות שהרֶשע היה שם לדרך חיים, שרפו אותם בהבטה קלה. חז"ל נקטו זאת בלשון: "נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות".

בתורת הסוד מבואר שלכל יצור גשמי יש ניצוץ אלוקי שמחיה אותו. כשהצדיק מביט ברשע בביקורת, הוא בעצם נוטל ממנו את ניצוצות הקדושה שהחיו אותו עד עתה, והוא נעשה מיד לגל של עצמות.

רבינו משה סופר – החתם סופר – מסביר, שחשש יעקב שאם ישהה עוד רגע במחיצתו של פרעה מעבר לנדרש, הוא ייתן בו עיניו וישאב ממנו את ניצוצות הקדושה ופרעה ימות, לכן מיהר מאוד לצאת תיכף כשסיים לברכו.

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת ויגש – כל הסרטים ב-VOD הידברות