"לא מבין איך חייתי כחילוני"

גדלתי בבית חילוני לגמרי. אמי נפטרה כשהייתי בן חמש, ואבי נאלץ לשלוח אותנו לפנימיות שונות היות והיה עליו לפרנס. נפגשנו בחלק מהשבתות ובחגים. אבא טרח להכין סעודה משפחתית, אבל אף פעם לא הייתה לה זיקה לשבת כהלכתה.

המפנה הראשון היה בטיול לדרום אמריקה. בפעם הראשונה שהעברתי את יום הכיפורים כיום חול רגיל - נשדדתי ונגנב לי תיק עם תכולה של כ-250 דולר. בהמשך התגלגלתי לפנמה, ושם נחשפתי לראשונה לקהילה יהודית סגורה, ואף הלכתי לשיעור תורה שם.

כשחזרתי לארץ כבר הייתי נחוש בדעתי לחזור בתשובה. התחלתי ללמוד באופן פרטי הלכות שונות ואף ניסיתי לשמור שבת, אבל נתקלתי בקשיים רבים, בעיקר מהמשפחה ומהחברים.

בהמשך שכנעתי את עצמי שהישועה תבוא כשאתחתן, והתחלתי להתפלל לבורא עולם שישלח לי אישה מבית מסורתי (בתקופה ההיא לא הבנתי את ההבדל בין דתי למסורתי) כשהכרתי את אשתי לראשונה בתקופת הפסיכומטרי אכן הייתה התאמה, אך היא נאלצה לנסוע לתקופת עבודה בחו"ל. נסעתי אז בפעם הראשונה לפגישה אצל רבי דוד אבוחצירא שהרים את ידו באוויר ואמר לי בפשטות: "סבלנות!". אז זה היה נראה לי תמוה לחכות שלוש שעות לפגישה עם הרב רק כדי לשמוע מפיו תשובה לקונית כזו, אבל כעת אני מבין שזה מה שהייתי צריך לשמוע. אכן כשנתיים אחרי כן התחתנתי עם אשתי.

ב"ה אנו נשואים כבר 11 שנים ונולדו לנו שלושה ילדים מקסימים, שכל אחד מהם הוא סיפור השגחה מופלא בפני עצמו. יד ה' דאגה גם שנגור בהמשך בשכנות לרבי דוד אבוחצירא.

בינתיים המשכתי לנהל אורח חיים חילוני, כאשר האישה עם השפעתה מהבית לימדה אותי שאסור לעשן בשבת ובכלל להדליק אש בשבת. אבל היא לא ראתה בהדלקת אור, בהפעלת מיקרוגל ובצפייה במסך חילול שבת או משהו שאינו כשורה.

לפני שלוש שנים חל המהפך האמתי. התגלגל לידי גיליון 'עונג שבת' של ערוץ הידברות והחלטתי לתרום לארגון. במקביל, חסרונה של אמי בחיי הציק לי יותר מתמיד והחלטתי לערוך אזכרה בביתי בנוכחות כל האחים. בחודש כסלו קיבלתי על עצמי לשמור שבת לעילוי נשמת אמי. זו הייתה השבת של השריפה הגדולה בכרמל. הרבה יהודים היו מרותקים לכלי התקשורת - ואילו אנחנו שמרנו שבת. מאז החלטתי שאני לא יכול יותר להמשיך בחיי הקודמים ואמרתי לאשתי, שלא טוב לי ושאני מחפש משמעות אחרת. שבת הובילה לעוד שבת וככה התחזקנו יותר ויותר.

מפנה נוסף חל כשהבן הבכור היה צריך להירשם לכיתה א'. אנחנו גרים ליד בית ספר חילוני וראינו שהילדים שם לא בדיוק מכבדים את המורים, בלשון המעטה. היה דיון ביני לבין אשתי, אבל בסוף הסכמנו על בית ספר דתי. בהמשך העברנו גם את שני הקטנים לגנים דתיים.

לפני כשלושה חודשים התקרבותי ליהדות יצרה מתח בבית. באותה תקופה פנתה אלינו נציגה מארגון הידברות ושאלה אם אני מעוניין לתרום עוד משהו. החלטתי לתרום וקיבלתי כסגולה ספר תהלים מהודר ויין שבירך עליו הרב חיים קנייבסקי שליט"א. בהמשך הלכנו לסמינר של הידברות בבית קיי בנהריה ואחר כך לסמינר של הרב אבנר קוואס בטבריה, וכן לסדרת הרצאות על זוגיות מדי יום שלישי. היום, ברוך השם, אנו מאושרים מהזוגיות שלנו, והקדושה מתעצמת מיום ליום. התשובה חוללה מהפך מהותי בחיינו, החיים הפכו להיות בעלי תוכן ומשמעות. אשתי כמורה-גננת ואני מרבים "לבכות" על בזבוז הזמן בחיינו החילוניים ועל "גזל החינוך" שנמנע מאתנו בילדותנו.

אנו רואים התחזקות רוחנית ודתית גדולה מאוד בנהריה ומחכים, כמו כולם, לביאת גואל צדק במהרה בימינו.

מעוניינים לספר את סיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל odedm@neto.net.il