הלכה ומצוות
ניסויים בבעלי חיים. מותר?
מה עמדת ההלכה בנוגע לעריכת ניסויים מדעיים בבעלי חיים, כמו שנהוג בעולם הרפואה, באופן שברור הדבר שנגרם לבעל חי צער מזה?
- הרב שי עמר
- פורסם ד' אדר א' התשע"ד
תשובה: הרבה מהידע הרפואי נולד כתוצאה ישירה או עקיפה של מחקר שנעשה באמצעות ניסויים בעלי חיים. יש לבחון את הדברים על פי דברי חז"ל, שמפיהם אנו חיים. נאמר בתורה (משפטים כג): "כי תראה חמור שנאך רֹבץ תחת משאו וגו' עזֹב תעזֹב עִמו". ודרשו חז"ל (שבת קכח:) שיש איסור מן התורה לצער בעלי חיים. וכן נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות רוצח פי"ג). אמנם כותב הרמ"א (אבן העזר סימן ה) שכל דבר שיש בו צורך לאדם אין בו משום צער בעלי חיים, וגם לא שייך צער בעלי חיים אלא שמצערו ומשאירו בחיים, אבל להמית אין איסור.
אולם בספר 'אמרי שפר' כתב להתיר דווקא במקום הכרח, וכמו שהצורך לרפואה הוא עניין הכרחי, ואין כוונת הרמ"א להתיר בשביל תועלת ורווח ממון. ועוד שאין הדבר ברור אם מותר ליהודי לעשות ניסיונות בגוף בעלי חיים כדרך הרופאים שאין זה לרפואה אלא רק ספק תועלת, ובשו"ת שבות יעקב (ח"ג) נשאל מרופא מומחה אם מותר להשקות סמים ארסיים לבעלי חיים למען ידעו פעולת הסמים בעניין רפואת האדם והשיב להתיר, והסביר שמה שכתב הרמ"א שיש מעשה אכזריות במריטת נוצות של העוף הוא לפי שעושה מעשה בידיים, והעוף מרגיש צער בשעת מריטה. מה שאין כן כשמשקה סם שאינה מרגשת צער. ובספר חלקת יעקב כתב שוודאי מותר לגרום צער בעלי חיים על ידי ניסיונות בשביל חקירות מדעיות ולחכמת הרפואה, אולם על פי מידת חסידות יש להינצל ממידת אכזריות ויש לאסור. אך חולק עליו בשו"ת שרידי אש, וכותב שסוף דינו של החלקת יעקב דין אמת, שמותר לצער בעלי חיים לתועלת חכמת הרפואה, ולא רק זה אלא שלדעתו אין כאן גם מידת חסידות, שמידת חסידות אינה אלא במקום שנוגע לעצמו ורשאי אדם להחמיר על עצמו, אבל לא במקום שנוגע לאחרים, והרי כאן, על ידי המחקר שעושה, יכול להביא מזור ורפואה לבני אדם - ולכן צריך להתיר לרופאים לעשות ניסיונות בכל דבר שהוא לצורך אדם וכבודו ואין בזה שום גמגום ופקפוק. (וכן פסקו החתם סופר, שו"ת בנין ציון, השבות יעקב, ובשו"ת תרומת הדשן ועוד פוסקים)
הערה: תשובה זו מבוססת גם עפ"י מאמרו של פרופ' א.ס. אברהם המובא בספר 'אסיא' כרך ה' עמוד 18.
לסיכום: מותר לערוך מחקר מדעי על בע"ח כאשר הדבר לצורך רפואי, אולם יש להשתדל לעשות זאת בהרדמה כדי למעט ככל שניתן בצערם של בעלי החיים (שו"ת ציץ אליעזר חלק יד), כל שזה לא פוגע בניסוי. ובגמר הניסוי - אם החיה מצטערת מתוצאות הניסוי – יש להורגה בדרך המהירה ביותר (ספר אסיא כרך ה' שם). וכל ההיתר הוא רק לרופאים שמתעסקים בזה
ויש להם בכך מטרה רפואית, אולם אין להתיר בשום פנים ואופן לאנשים פרטיים ו'חובבי מדע' לעשות זאת.
הרב שי עמר הינו רב במדור ההלכה של הידברות