בלב הסערה: התחתנו. יש חדר פנוי?

בוקר חורפי ולבן קידם את פניהם של החתן נתנאל פחלייב, 22, וכלתו שחף מושיוף, 18, ביום חמישי 12.12.13, יום חתונתם. הדרכים שכוסו בשלג גבוה, נסגרו ומנעו משחף להגיע אל סלון הכלות, בו הייתה אמורה להיערך ליום החשוב בחייה. רק בשעה 12:00 בצהריים, כאשר הוכרז בחדשות על פתיחת הכבישים לתנועת כלי הרכב, נסעה בחיפזון אל סלון הכלות, בו המתינו לה החל משעות הבוקר הספרית והמאפרת. החתונה נערכה ברוב פאר והדר באולמי 'שערי העיר' בבירה. 800 האורחים שהגיעו לחלוק עם בני הזוג את שמחתם, לא יכלו לצפות את מה שעתיד לקרות להם בשעות הקרובות.

"החתונה הסתיימה בסביבות 1:30 בלילה", מספרת שחף הכלה, "רוב האורחים שלנו הגיעו מחוץ לירושלים ופחדו להיתקע בשלג, כך שכבר מייד אחרי החופה, רבע מהאולם התרוקן. אנשים יצאו מוקדם כדי להספיק להגיע הביתה לפני שהכבישים ייסגרו. לצערנו, רובם נתקעו בירושלים ונאלצו לחזור לאולם כלעומת שבאו. כאשר הסתיימה החתונה, הורינו דחקו בנו ללכת רגלית לאולם 'קיסר' הקרוב לאולם החתונה, ולשכור שם חדר עד לבוקר המחרת. עשינו כך, אך לאכזבתנו האולם היה בתפוסה מלאה, והפצרותינו בפקידי הקבלה לא עזרו. נאלצנו להמשיך בצעדה רגלית, לכיוון מרכז העיר, בתקווה למצוא מלון אחר. כך עברנו באפיסת כוחות, ממלון אחד למשנהו, באמצע הלילה. שלושה מלונות דחו אותנו על הסף, עד שהגענו למלון הרביעי, בו חיכתה לנו הישועה בדמותו של עובד הידברות היקר, דוד רחמני, שאליו התוודענו מאוחר יותר. גם כאן חזר התסריט על עצמו. מצאנו את עצמנו מתחננים לפקיד הקבלה לחדר, ושוב נתקלנו באותה תגובה 'כל החדרים תפוסים, אין מה לעשות ואין עם מי לדבר בשעה הזו'".

אז מה עשיתם?

"בנקודה הזו, נתנאל אמר את המשפט 'אני מתחנן שתעזרו לנו. אנחנו חתן וכלה טריים, חזרנו הרגע מאולם החתונה, נתקענו בשלג, ואין לנו היכן להיות. תעזרו לנו, רק עד מחר בבוקר'. פתאום פנה אלינו  גבר צעיר בעל חזות חרדית, שעמד בקבלה, הביט בנו מן הרגע שנכנסנו ללובי, שמע את כל הסיפור ואמר 'אתם חתן וכלה? בואו אחריי ואל תדאגו. נארגן לכם חדר'".

איך הרגשתם?

"היינו מופתעים ביותר. לא הבנו מי זה ולאן בדיוק הוא לוקח אותנו. השתרכנו אחריו עם כל הציוד שהבאנו איתנו, ולתדהמתנו, תוך זמן קצר מצאנו עצמנו מסודרים, בתוך חדר נעים ומחומם. דוד ושותפו לחדר, שניהם עובדי הידברות ששהו באותו זמן מטעם הארגון במלון, הסכימו לוותר על הנוחות שלהם בשבילנו. עד עכשיו אנחנו נרגשים ממסירות הנפש שלהם, ומודים להם בכל לבנו. הם עשו מעשה שלא כל אחד היה עושה, וזה מאוד מחמם את הלב לדעת שיש אנשים כאלה".

ומה אירע לאורחי האירוע שנשארו באולם?

"בעל האולם סירב בכל תוקף שהאורחים יישארו באולם. בסביבות 2:00 בלילה הגיעה משטרה ונאלצה לפנות את כולם לאולם נוסף בבנייני האומה, שם דאגו להם לשמיכות ולמזון. כמה מן האורחים הוכרחו להישאר בעיר ולהתאכלס בבתי מלון במשך כל השבת, כתוצאה מסגירת הכבישים. כך שהיה ממש לא קל".

דוד רחמני, עובד הידברות זה שש שנים, מספר: "שהינו במלון במסגרת יום שידורים שהיה לערוץ הידברות בשיתוף עם ישיבתו של הרב יצחק בצרי שליט"א בירושלים, לרגל סיום ספר הזוהר. מאחר שהכבישים היו סגורים, הידברות השכירה מספר חדרים במלון לחברי הצוות. באותו יום עבדנו 16 שעות בעבודה פיזית קשה, בתנאי השלג הקשים, ומה שרצינו יותר מכל היה להגיע למלון, לאכול משהו ולתפוס תנומה. ממש לפני ההתארגנות לשינה ירדתי ללובי כדי לבקש מגבות, ובדיוק נכנסו בני הזוג הנחמדים".

במבט ראשון, הם נראו חתן וכלה?

"לא. ראיתי זוג צעיר ונחמד, שנכנס למלון בסערה, לבוש בבגדים רגילים, בלי מעילים ובלי מטריות, עם ציוד ושקיות על הרגליים. הם התחננו לחדר במשך כמה דקות ארוכות, אך נענו בשלילה כי כל החדרים היו תפוסים. באיזשהו שלב החתן הצהיר שהם חתן וכלה, ומרגע זה, החלטתי להירתם למשימה החשובה ולמצווה הגדולה שנקרתה בדרכי - לשמח חתן וכלה. אני לא רואה בזה מעשה כל כך גדול. אני חושב שכל אחד אחר היה נוהג כך במקומי. בכל זאת, לא בכל יום נתקלים במקרה כזה. היינו שני שותפים בחדר, ולאחר התייעצות עם החבר שלי, הוחלט שהוא יצטרף לחדר אחר ויישן בשמיכות, על הרצפה". באשר לדוד, הוא הסתפק בשינה קצרה על ספה מחוברת בלובי.